Let me go- פרק 11

לפני שאני מתחילה אני רוצה להודות לכל הקוראות שלי .. בשבילכן זה רק לרשום ׳תמשיכי׳ או ׳זה מושלם׳ אבל בשבילי זה המון!
אני רק רוצה לדעת כמה קוראות יש לי כדי לדעת אם אוהבים את הסיפור שלי… אז בבקשה כל מי שבאמת עוקבת וקוראת שתרשום משהו… אני אשמח אם תעירו לי הערות או אם יש לכן משהו להגיד לגבי הכתיבה שלי ;)

״ג׳וש, מה קרה?״ אמרתי וישבתי לידו.
״סתם״ הוא אמר, אבל ידעתי שזה לא שום דבר.
״תגיד, למה נישקת דווקא אותי? אני לא רוצה שתחשוב שאנחנו זוג או משהו, כי אני אוהבת אותך בתור אח, לא בתור בן זוג, ואני לא רוצה שזה סתם יהרוס את החברות בינינו.״ אמרתי לו את האמת.
״תראי, העניין הוא…״
פרק 11-
נמ אנג׳ל-
״תראי, העניין הוא שרק רציתי לתת לקנדל עוד צ׳אנס כדי להראות לי שהיא אוהבת אותי, אם בכלל היא מרגישה אלי משהו. אבל היא לא הראתה אפילו סימן קטן כדי להראות לי שהיא מאוכזבת או מקנאה. תראי, אני יודע שזה לא היה בסדר שניצלתי אותך בשביל זה, אבל הייתי חייב. גם לי אין רגשות אלייך, את כמו האחות הגדולה שלי, אני מת עליך.״ הוא אמר, הוא היה עצוב.
״גם אני וזה בסדר, אל תדאג, היא בסוף תבין שאתה בחור מדהים. לא קשה לפספס את זה. טוב יאללה, לישון.״ פקדתי עליו. אולי מחר בבוקר הוא ישכח הכל.
עלינו ביחד ואז התפצלנו בחדרים, ופתאום ראיתי את הבנות יושבות על המיטות ומצפות לחדשות ממני. אם קנדל לא הייתה, הייתי מספרת להם על מה דיברנו, אבל היא הייתה.
״מה?״ שאלתי בתמימות.
״אנג׳וש עלו במדרגות ביחד אעאע!!״ הם צרחו.
״אין אנג׳וש! אנחנו לא זוג, אנחנו כמו אחים!״ ניסיתי להסביר להם.
״אנג׳וש״ מילמלתי וגיחכתי. אני בספק אם הן יעזבו את הנושא בשבוע הקרוב.
הלכתי לישון. מחר היום הראשון בעבודה.
-בוקר-
פקחתי את עיניי, היום זה יום רביעי, יום ששנוא עלי, לא משנה מה. אבל בכל זאת הרגשתי שרביעי הזה הוא יום טוב. התארגנתי, ואז אמרתי בוקר טוב לכולם. אוף, למי יש כוח ללכת לבית ספר.
״בואו נבריז היום!״ הצעתי להם בהתלהבות. כולם היו לידי, לקח להם כמה שניות לעכל את מה שאמרתי, ואז כל הבנות צרחו ״שופינג!״ והתחילו לרוץ בכל הבית, להתארגן. כל הבנים התחילו להתבאס. אני גם קצת התבאסתי, לא אוכל לקנות כלום. הלכתי לקנדל.
״אולי נלך לטייל איפשהו?״ הצעתי.
״את לא אוהבת שופינג?״ היא התפלאה.
״אוהבת, אבל…״ אמרתי ואז עצרתי. לא יכולתי להגיד לה שאין לי כסף.
״אני יכולה לתת לך כסף.״ היא אמרה. איך היא ידעה?
״איך ידעת?״ שאלתי בשקט.
״עם כל הסיפור של הבגד ים, ועכשיו, אני לא סתומה. קחי.״ היא אמרה והגישה לי כרטיס.
״מה זה?״ שאלתי.
״זה כרטיס שיש בתוכו 20,000 ליש״ט.״ ואו, למה יש לה כל כך הרבה כסף?
״לא, אני לא יכולה לקחת את זה ממך״ אמרתי לה.
״תראי, אני מלייאנית. אני יכולה לקנות את כל הקניון בקלות. אני תורמת הרבה לבתי חולים ונזקקים. בעיניי זה סוג של תרומה.״ היא הסבירה לי. ואו, היא לא נראית עשירה במיוחד.
״ואו, תודה.״ אמרתי לה.
״אה, ואם את יכולה..״ התחלתי להגיד והיא עצרה אותי ״אני לא אספר לאף אחד, אל תדאגי.״ היא אמרה בחיוך רחב, חיבקתי אותה, זה המעט שיכולתי לעשות.
התארגנו, וכשהבנים כבר התעצבנו עלינו החלטנו לרדת. נסענו בג׳יפ הענקי של ג׳ס, שיכל להכיל את כולנו. דיברנו על הרבה דברים.
״אני חייבת לקנות נעלים!״ שר אמרה.
״אני אקנה לך אהובתי״ דניאל אמר והיא נישקה אותו בלחי תוך כדי נהיגה, והוא ישב לידה. ג׳ס ואריק ישבו הכי מאחורה ולא דיברו איתנו, ואני ישבתי ליד קנדי ושון, כשג׳וש ליד קנדל. ג׳וש לא הפסיק להסתכל על קנדל, והיא שיחקה בטלפון שלה, ואני ושון נותרנו משועממים והתחלנו לעשות אחד לשני פרצופים מצחיקים ולא הפסקנו לצחוק. סימנתי לו להסתכל אחורה וראינו את ג׳ס ואריק ישנים אחד על השני בשכיבה (כי היו מקומות ל-4 אנשים גם מאחורה). שון סימן לי להיות בשקט ואז השתמש בטלפון שלו. לפתע נשמע רעש חזק ומעצבן, ומרוב שג׳ס ואריק נבהלו הם נפלו מהמושב. אני ושון לא הפסקנו לצחוק.
״בוקר טוב זוג יונים!״ אמרתי להם בהתגרות.
״זה באמת היה יכול להיות בוקר טוב אם החבר הדביל שלך לא היה מעיר אותנו ככה״ אריק אמר. שוב פעם אני ושון חזרנו למשבצת של זוג. אוף, למה כולם חייבים ללחוץ עלינו ככה? אין לנו רגשות אחד לשני! העובדה ששנינו נשארנו הפנויים היחידים חוץ מג׳וש וקנדל שכולנו יודעים בוודאות שיהיו זוג, לא גורמת לנו להיות זוג! אי אפשר לכפות אהבה על אף אחד!
״למה להעליב אותי?״ שון שאל אותו, חצוף.
״למה להעליב אותך אתה שואל? למה להעליב אותי, אם כבר.״ אמרתי לו.
״היית מתה״ הוא אמר.
״באמת הייתי מתה שלא יעליבו אותי ככה שוב.״ אמרתי לו, ואז הגענו. כולנו יצאנו מהאוטו וישר כל הזוגות הרשמיים התבודדו עם עצמם, כך שנשארנו רק אני, קנדל, ג׳וש ושון. הסתובבנו בכל חנות אפשרית, שון וג׳וש היו צריכים לחכות לנו 4 שעות, מסכנים. אני קניתי כל מה שכל ארון ממוצע של בחורה חייב להכיל, ואפילו פריטים שלא הייתי מוכרחה לקנות. ואו, לעולם לא יכולתי להרשות לעצמי לעשות כזאת קנייה. קנדל יצאה עם פחות בגדים כי לה כבר היו די והותר. היא קנתה שמלה, וזוג נעליים. מאוחר יותר לבנים התחשק לקנות גם לעצמם קצת דברים אז התפצלנו, ואני וקנדל הלכנו לקנות הלבשה תחתונה. קניתי כמה חזיות וגם כמה תחתונים. כשסיימנו הלכנו לחנות שהבנים הלכו אליה וחיכינו להם. ג׳וש קנה מכנס ושון קנה 2 חולצות. הסתובבנו קצת, והגענו לחנות בשמים. הרחנו כמה בשמים עד שפתאום הרחתי בושם שהתמכרתי אליו, הוא היה בריח מתוק ואביבי, התאים לי כמו כפפה.
״אני אקנה לך אותו.״ שמעתי קול שאומר, קול של גבר. הייתי בטוחה שזה ג׳וש, אבל כשהסתובבתי ראיתי שבעל הקול לא היה אחר מאשר שון.
״לכבוד מה?״ שאלתי אותו. בטוח יש כאן מלכודת, הוא לא סתם מחליט לקנות לי מתנה.
״כהתנצלות על החובה שנתתי לך אתמול״ הוא אמר.
״אז אתה מצפה גם למתנה? כי אתה יודע, היו שתי נקמות לחובה הזאת״ אמרתי לו וצחקתי.
״עליי״ הוא אמר.
״מי אתה ומה עשית לשון?״ שאלתי וצחקתי. הוא צחק גם.
״את רוצה את האמת?״ הוא שאל. ידעתי שיש כאן מלכודת.
״אבל רק את האמת״ אמרתי לו.
״עכשיו אני צריך לעבוד איתך, את יודעת, נסתובב ביחד הרבה, ואני לא מוכן להריח סירחון כל כך הרבה זמן. זה סוג של מתנה בשבילי.״ הוא אמר וצחק. עשיתי לו פרצוף נעלב.
״סתם.. את לא מריחה כזה גרוע״ הוא אמר ואז צחקתי.
״תוד..״ באתי להגיד ואז הוא הגיש לי גם דאודורנט ״גם את זה את תצטרכי״ הוא אמר וצחקנו.
״אני סתם צוחק. התחלנו לא טוב בכלל, זה חלק מהדף החדש שפתחנו״ הוא הסביר.
״אם על כל דף חדש שנפתח אני אקבל מתנה אני ארצה לפתוח ספר חדש.״ אמרתי, ואז שנינו פנינו לקופות.
״רגע, איפה קנדל וג׳וש?״