Just wanna be with you פרק עשירי
התעוררתי בבוקר אם כאב ראש. נראלי מפה עד אבו כביר.
״בוקר״ מלמלתי בקול צרוד ובאתי לקום מהמיטה. לפתע, נעצרתי. הקול-חזר!!
״עאעאעא״ צרחתי בקטנה בקול צרוד, כיחכחתי בגרוני.
צחצחתי שיניים ולבשתי שמלה שחורה צמודה עד המותן ומנופתחת מלמעטה ונעלי סופרה סגולות.
עשיתי בייביליס ושמתי כמה צמידים בידי .
שמתי מעיל ג׳ינס בלי שרוולים, גזור.
חייכתי לעצמי במראה ויצאתי.
נופפתי לכל האבר. למי אכפת, מותר לי, אני שמחה D;
ירדתי לחדר האוכל, ועמדתי מאחורי עמית.
התחלתי לעשות לו קרניים ופרצופים מאחורה, מתן, שישב מצידו השני של עמית, התפקע מצחוק.
״שלום״ צעקתי לו באוזן.
״אוחחחח כוסעמקק ערס״ הוא מלמל תופס באוזניו.
״מאיפה חזר לך הקול?״ של אותי מתן.
״קסם״ עניתי בציניות.
היה צלצול, עמית ומתן כמו והלכו.
חצופיםםםם.
אבלאבלאבלאבל איך צלצול כלכך מהר?! לא הספקתי לאכול!
״אין לך שיעור ללכת אליו?״ איזה ילד שאל.
״יש לי, אני לא רוצה ואני רעבה!״ עניתי בעצבים.
״ומה הבעיה בללכת ולקחת אוכל?״ הוא גיחך והתיישב מולי.
״עצלנות״ שמתי את הראש בשולחן.
״מה את אוהבת לאכול?״ הוא שאל.
״הכל״ עניתי בצחקוק.
״אם היית אוכלת הכל, כדור הארץ היה מתפוצץ״ הוא מלמל צוחק.
״וואי! על מי פתחת פה?!״ קפצתי במקום .
״אקיצר, אני ישים לך הכל מהכל?״ הוא שאל.
״אני נראת לך כלכך שמנה?״ שאלתי בעצבים.
״תלוי״ הוא מלמל סורק את גופי.
״לך, לך קרצייה!״ צעקתי ועשיתי צעד מאיימת, הפחדן ברח.
״דין!״ הוא צעק לי מרחוק וקרץ.
נאנחתי והתיישבתי, הפעם בשולחן.
״מה את עושה מחוץ לשיעור?״ שמעתי קול. המנהל.
הסתובבתי, הפרצוף שלו הרס לי את התיאבון.
״אתה מוכן להסתובב?״ שאלתי בחיוך נחמד.
״למה?״ המנהל שאל.
״כי הפרצוף שלך עושה לי חשק להקיא״ עניתי בחיוך ציני וסובבתי חזרה ת׳ראש .
״תעני לשאלה שלי״ הוא אמר בעצבים.
״תזכיר לי״ אמרתי לו.
״למה את מחוץ לשיעור?״
״מי אמר שנכנסתי לשיעור?״ שאלתי.
״אלינור, תכנסי לשיעור״
״מי אתה? אבא שלי?״ שאלתי בגיחוך.
״אני יכול להיות כמו אבא שלך!״
״עדיף שלא, הנכדים שלך… לא חבל עליהם?״ שאלתי בצחקוק.
״אלינור!״ הוא צעק, צחקתי.
״עולה עולה, תרגיע. ותנסה כמה שפחות להתעצבן, זה עושה לך קמטים.
לא שעכשיו חסר לך״ אמרתי ומלמלתי את המשפט האחרון.
״אלינור!!״ הוא צעק בעצבים, נהיה לי אדום כמו עגבנייה.
״נראלי צריך למכור את הפרצוף שלך בשוק, הא טרי כמו עגבנייה״ צחקתי עוד יותר. הפרצוף שלו נהיה אדום יותר ויותר.
אז העדפתי לשתוק ולעלות לכיתה, יותר נכון לטוס לכיתה.
נכנסתי לכיתה בשקט, בדיוק המורה הייתה מול הלוח.
הלכתי למאחורי המורה וסימנתי לשאר להיות בשקט.
נגעתי בכתף שלה, היא הסתובבה והלכתי לצד השני.
״שלום המורה״ אמרתי היא הסתובבה בבהלה.
״אלינור? איפה היית? למה איחור של חצי שעה?!״ היא שאלה, מנסה להכחיש את הבהלה.
״המורה על תכחישי, כולם נבהלים״ שמתי ידי בכתפה, מנסה לנחם אותה.
״אלינור!״ היא צרחה. כוסאמאמאמא שלה! אני קרובה עליה והיא צועקת לי.
״תרגיעי, אני יושבת ופי נעול״ מלמלתי והתיישבתי בשולחן.
שנייה עברה ונרדמתי.
תגובות (6)
תמשיכי מהרררר
תמשייכי
אבל הפרק האחרון שהייה פעם שעברה הייה כאילו היא כמעט נאנסה לא?
ישש חזרת לסיפור הזה תמשיכי :)
סוף סוף המשכת סיפור מדהים תמשיכי
אמלה אחות!!!!!!!!!!!!!!!! בובספוג הוא אח פטריק הוא בנדוד וגם אני מרוקאית!!!!!!!!! אין אין אני חולה עלייך ^-^ ויש לי עצבים וואי וואי וואי חחח תמשיכיייייייייי