Just Give Me A Reason ♥ – פרק שלישייייי

בניגוד לסופ'ש המחורבן שעבר עליי, ביום ראשון קמתי עם חיוך על הפנים.
"וללכת זה נותן לי כוח…." אני שרה את השיר בזמן שאני מצחצחת שיניים. "בלילות רק איתך והלב הוא שלך!!"
"מזה האנרגיות האלה על הבוקר?!" אדיר צורח לי מבחוץ ודופק על הדלת של המקלחת בעצבים.
"אנרגיות, מה אכפת לך?!" אני אומרת לו בחזרה שחיוך ענק עולה על שפתיי. אז כנראה שככה מרגישים כשרווקים… אם הייתי יודעת הייתי נפרדת מרועי ממזמן (;
"מה אכפת לי?! את במקלחת כבר שעה!! השלפוחית שלי צועקת הצילו!!" הוא אומר ואני מתפוצצת מצחוק ושוטפת את הפנים. אני מנגבת את הפנים בזמן שאני ממשיכה לשיר ויוצאת מהשירותים.
"סיי…" אני מתחילה להגיד אבל הוא כבר נכנס לשירותים, "…מתי." מסכן, כנראה שזה באמת היה דחוף.
אני נכנסת לחדר שלי ומתחילה להתארגן. אני לובשת חולצת בית ספר לבנה, סקיני ג'ינס בצבע תכלת, עליונית שחורה, ואת הסניקס החרושות שלי. אני שמה בושם, מתאפרת בקטנה (בכל זאת, זה רק בית ספר מעפן) ויורדת לסלון. אדיר כבר שם, אוכל את כל מה שיש במקרר.
"שמן!!!" אני צועקת עליו ולוקחת מילקי מהמקרר. הוא לא מתייחס וממשיך לאכול. שמן…
"מתי את מתחילה היום?" הוא שואל ואני מציצה בשעון.
"בשמונה ועשרה, אתה לוקח אותי?" שאלתי בהתלהבות.
"תלוי…" הוא אומר, "את מביאה לי את המספר של חברה שלך?" אדיר שאל בחיוך ערמומי.
"חרמן מגעיל…" אני מלמלת ומוציאה את האייפון מהכיס, "איזה חברה?" חחח יש לו מזל שאני במצב רוח טוב היום (:
"זאת שפגשתי אתמול, במסיבה." הוא אמר. אתמול הוא יצא למסיבה עם כמה חברים, והוא פגש שם את עמית. הבעיה היא שעמית חמה עליו כבר הרבה זמן, ואם אני יביא לו את המספר שלה היא ישר תסכים להיפגש איתו. אני מפחדת שהוא יפגע בה, כי עמית ממש אחלה, לא כמו הפרחולות שהוא דופק כל הזמן.
"עמית?" אני שואלת בשביל להיות בטוחה והוא מהנהן. "אבל היא ילדה טובה, אני לא רוצה שתהיו ביחד." אני אומרת והוא מתחיל לגחך.
"אני רק רוצה את המספר שלה! אנחנו לא הולכים להתחתן…" הוא אומר ואני נאנחת.
"אבל אני לא רוצה שתצא עם חברה שלי!" אני צועקת, "זה כמו שאני אצא עם חבר שלך!"
"תצאי," הוא אומר בחיוך ואני נחנקת מהמילקי. הוא צוחק. ״זה היה הכי טוב בשבילי.״ הוא אמר ואני התעצבנתי והבאתי לו את המספר של עמית.
״תיחנק אמן…״ מלמלתי ואז אמא ואבא נכנסו לבית מתים מעייפות. ככה זה בכל ראשון בבוקר, הם עובדים ממוצאי שבת עד ממש מוקדם בבוקר.
״הייי יפים שלי, בוקר טוב.״ אמא אמרה וחיבקה אותנו.
״היי אמא.״ מלמלתי בזמן שאכלתי מילקי.
״היום אתם לא הולכים לבית בספר,״ אבא אמר בזמן שהכין קפה. אני ואדיר הסתכלנו עליו מוזר. מי היה מאמין שאבא שלי יגיד את זה ? ״יש לנו משהו חשוב להגיד לכם.״ הוא אמר ברצינות. אמא ואבא הושיבו אותנו על הספה ונעמדו מולנו.
״חשבנו על זה הרבה, והמצב לא יכול להמשך ככה. ״