Just Give Me A Reason ♥ – פרק שביעי

"אחהמ אחהמ… שלום אח" אמרתי ואדיר ועמית הפסיקו לבלוע אחד את השני והרימו מבטים אליי.
"זה לא מה שאת חושבת!!" הם אמרו ביחד. רק אז קלטתי שהיא ישבה עליו והיד שלו הייתה בתוך החולצה שלה.
"אהה נכון, אתה סתם דחפת לה לשון עד לשקדים עכשיו" אמרתי בייאוש ונאנחתי. העברתי מבט קצר על המחששה וקלטתי כמה פרצופים מוכרים – אבי, רון, דולב, אדיר, עמית, נוי ויסמין. כל השאר היו כל מיני חברים של אדיר שלא הכרתי.
אה, אולי שחכתי לספר, אבל אני ואדיר לא באמת אחים. אמא שלי ואבא שלו היו זוג בתיכון והביאו ילד, ואז הם התגרשו. לפני בערך עשר שנים הם נפגשו שוב, ואז התחתנו שוב. סך הכול יש לי שלושה אחים, קובי שהוא בן 20 שיש לנו אותה אמא, אדיר שאין לי בכלל קשר דם אליו, ודור שהוא בן 10 שיש לנו אותם הורים. מבולבלים? גם אנחנו (:
"אוי נווו מה את מתה??? הם כולה התנשקו זה לא שהם הזדיינו לך מול הפנים" אחד החברים של אדיר התערב. מה נראלו חוצפןןןן !!
"טפייי עליך יא ילד קקה איך אתה מדבר?" אמרתי בעצבים, "ואם אחותך הייתה מתנשקת עם החבר הכי טוב שלך?? שקול מילים לפני שתשקול שיניים יא טמבל!!" המשכתי עם העצבים ושמעתי את אבי צוחק. הוא תמיד אומר שיש לי יציאות מוזרות. "ומה אתה צוחק??? תוריד את החיוך הגיי הזה ותלך ללמוד טיפה זה לא יזיק לך שלא תגמור כמו כלב ותצטרך לעבוד בזנות בשביל להביא אוכל הבייתה אבל גם בית לא היה לך אז לא היה לך לאן להביא את האוכל אז אתה סתם תהיה זונה" אמרתי והוא התייבש. חעחע D:
"פייי איזה ילדה חחחח אני מת" רון התחיל לצחוק ביחד עם עוד כמה חברים של אדיר שאני לא מכירה.
"שיכנעה אותי, אני הולך ללמוד" אמר חבר של אדיר וזרק את הסיגרייה שהייתה לו ביד. הוא משך כמה חברים שלו והם קמו. בסוף נשארו רק אלה שאני מכירה.
"מתי נפרדתם בכלל?" שאלתי את אבי ועמית אחרי שנשארנו רק שלשתינו. אדיר, רון והמתלהב הלכו לצד לעשן.
"כשהגענו לפה, בגלל שהייתי עם נוי" הוא אמר. משניהם אני כבר בכלל לא מופתעת…
"אז ישר קפצת על אחי… איזה חברה טובה" מלמלתי והיא הסתכלה עליי במבט עצבני.
"תירגעי, הוא בכלל לא אח שלך" היא אמרה, "וגם אם הוא היה, אני יכולה להתנשק איתו כמה שבאלי" זונה. אבי קלט את המבט שהיה לי על הפנים ובא לתפוס אותי, אבל זה כבר היה מאוחר מידי.
"כוסאמאשלךיבתזונה!!!!!" התחלתי לצרוח קללות שאני אפילו לא מכירה ודפקתי לה בוקס במרכז של הפרצוף. "חברה הכי טובה שלי עלק!" אמרתי ופתאום הרגשתי זוג יידים שתופסות אותי ומרימות אותי כאילו אני נוצה. "תעזבו אותי!!" אמרתי ולפני שהספקתי לראות משהו בכלל מצאתי את עצמי רחוק מאותו המקום.
דולב הניח אותי בעדינות על ספסל אחד.
"משהו לא טוב עובר עלייך היום…" הוא אמר והתיישב לידי. הוא הוציא סיגרייה והדליק אותה.
"אני גם רוצה" אמרתי והסתכלתי על הסיגריה שנחה לה בין שפתיו. שאלוקים יישמור, היו לו שפתיים מהממות, בשרניות כאלה שרק רוצים לנשק. מה הייתי עושה באותו הרגע בשביל להתחלף עם הסיגריה המעפנה הזאת…
הוא הסתכל עליי וצחק, "נראלך שאני אתן לך סיגריה???" דולב אמר ולקח שאכטה בזמן שהוא נתן לי כאפה עדינה בגב. הוא הפסיק לצחוק והסתכל עליי עם העיניים האפורות שלו. אפורות! ממש! לא כחולות או ירוקות, פשוט אפורות!
"פעם אחת, בבקשה! לא יקרה לי כלום מפעם אחת! אני לא טיפוס שמתמכר לשטיות כמו הזבל הזה, אני פשוט רוצה לנסות! נו למה אתה מחייך ככה אני רצינית! נו באמאש'ך דולב פעם אח-" אמרתי והוא קטע אותי.
בנשיקה.