Just Give Me A Reason ♥ – עונה שנייה, פרק 13

תקציר הפרקים הקודמים (למרות שאני בקושי זוכרת מה קרה) :
יובל עברה לגור אצל אבא שלה עם בדודה שלה שילת אחרי שגולב בגד בה. בלייב!!
היא התחברה למישהי שקוראים לה תהל.
היא נדלקה על נתי החבר הממש מוזר של שילת…או שלא (;
היא ואחות של נתי נהיו חברות.
דולב ביקש מיובל שתתרחק ממנו בחודשיים האלה

.

נכנסתי לחדר בחינות וקיבלתי טופס. עם המזל שלי, כל מה שלמדתי היה שם!!
סיימתי ראשונה והגשתי לבוחנת. חייכתי לה חיוך קטן ויצאתי החוצה.
שלחתי אסמס לאחות של שילת (יעני גם היא בת דודה שלי) שתבוא לקחת אותי והתחלתי להסתובב קצת בבית ספר.
ראיתי מרחוק את שירן. הייי הנה מישהי שתארח לי חברהה (:
"שירןן" צעקתי אליה והתקרבתי אליה. היא לא כזה הגיבה, "וואי תינוקת מה אנחנו ברוגז יענו?" אמרתי בהתגרות. היא הייתה עם עיניים עצומות ושמעה מוזיקה "נו בלאט תעני לי" אמרתי והתיישבתי לידה. נתתי לה מכה קטנה בכתף והיא נפלה על הרצפה.
התחלתי לצחוקקק כמו פסיכית, עד שקלטתי שהיא בכלל לא זזה.
ניסיתי להזיז אותה, היא לא קמה.
היא לא זזה אפילו טיפההה !!
אדוניי,
מה פה קורה פה ?!

"וויאווויאו" תוך חמש דקות הגיע אמבולנס לבית ספר. מלא ילדים יצאו החוצה, הסתכלו בחלונות, מה לאא.. ואני רק הרמתי את שירן בוכה, לא מבינה מה קרה לה.
היא עלתה לאמבולנס ואני תפסתי מונית לבית החולים. באתי לשלוח לבדודה שלי אסמס שלא תבוא, אבל בום נכבה לי הטלפון.
אדוניי למה דווקא עכשיו??
אחרי כמה דקות הייתי בבית חולים ורצתי מהר לקבלה.
"נכנסה לפה הרגע ילדה בערך בת 15? ממש בדקה האחרונה?" שאלתי בלחץ.
"אממ אני לא יכולה למסור לך מידע…" המזכירה התחילה להגיד ואז פרמדריק אחד שהיה באמבולנס קודם קטע אותה.
"זה בסדר היא איתנו" הוא אמר ואני הוצאתי לה לשון (זה לא נשלט!!) ורצתי אחריו.
"את יודעת איך נוכל ליצור קשר עם המשפחה?" הוא שאל. פתאום הזעיקו אותו אז הוא הביא לי את הטלפון שלו וזהו. "תודהה!!" הוא אמר והלך.
התיישבתי על אחד הכיסאות ונאנחתי. מה המספר היחיד שאני זוכרת בעלפה? של דולב. איך לא. -.-
טוב יובל, זה לא זמן לאגו.
חייגתי באוטומט והלב שלי ניתר במקום.
הוא ענה אחרי שלושה צילצולים.
"מי זה?" הוא שאל. ירדה לי דמעה.
"ממי.. אה דולב זאת יובל" יא חתיכת סתומההה את הולכת להצטער על זה כלכךךך!!
"אממ.. יובל? מה קורה?" פתאום הקול שלו נהיה רציני כאילו הוא מדבר עם כבוד נשיא המדינה.
"תקשיב, אתה זוכר שהיית במסיבה הזאת בב"ש?" שאלתי אותו בלחץ.
"כן.."
"ואתה זוכר את נתי?"
"כן.."
"מה הסיכוי שיש לך את המספר שלו?"
"יש סיכוי, חכי רגע אני בודק. את על רמקול" הוא אמר וכנראה בדק בטלפון. "תרשמי" דולב אמר והקריא לי את המספר. רשמתי מהר.
"תודה דולב, אממ נדבר עוד חודשיים" אמרתי מהר שנזכרתי בבקשה שלו וניתקתי לפני שאני יעשה שטויות.
איך זה הגיוני ששיחה אחת קצרה עם דולב עושה לי טוב יותר משיחה של שעה עם נתי?

"היי את יובל נכון?" שני אנשים מבוהלים התקרבו אליי. נחשתי שאלה ההורים של שירן. נתי שכח את הפלאפון בבית אז הם ענו לי.
"כן, ואל תדאגו, היא בסדר לגמרי, הרופאים לא הסכימו לגלות לי מה קורה אבל הם אמרו שהיא בסדר תודה לאל" אמרתי בחיוך קלוש. הם חייכו אליי בחזרה וישבוט לידי.
דיברתי קצת עם האמא בזמן שהאבא דיבר עם הרופא. בסוף הסכימו להכניס אותנו לחדר.
"היי.." שירן אמרה בקושי. נכנסנו לחדר והתיישבנו לידה. דיברנו וצחקנו, וואי איזה הורים קטלניים ישלה זאתי חחחחח
אחרי שעה הם היו צריכים ללכת, ואמרו שנתי ולירן יבואו. בחיים לא ראיתי את לירן, אני רק יודעת שהוא אחשלהם…
אחרי רבע שעה נתי נכנס לחדר.
".. ואז אני כזה באה-" שירן בדיוק היתה באמצע משפט והוא קפץ עלייה בחיבוק ענקיי.
"חיימשלי איך את?? את צריכה משהו?? הכול טוב??" יעני התנפל עליה בשאלות הילד!!
"כן באלי שוקו.. קח איתך את יובל" היא אמרה וטקרצה לי. חחח ככה מוותרת עליי הא?
"סבבה" אמרנו ביחד ויצאנו להביא לה שוקו.
התרחקנו קצת מהחדר ותפסתי אותו בעצבים והצמדתי אותו לקיר.
"תקשיב ותקשיב לי טוב" אמרתי בעצבים, "אני לא יודעת מה עובר עליך, אבל ראבקקק! אי אפשר יום אחד לפרלטט איתי עד השמיים ויום שני להזמין אותי למשחק ובקושי לדבר איתי!! אי אפשר לדבר איתי שעה על משעמעות החיים ואז לנשק איזה שרמוטה!! מה? ישלך פיצול?! לא קונה את זה!" אמרתי בעצבים ושיחררתו אותו. הוא שתק, ואחרי שנייה תפס אותי גם ודחף אותי לקיר בעדינות.
"גם את לא בדיוק תמימה… מתחילה איתי ופתאום עושה פוזות!! הלו מה אני מצלמה?? תחליטי כפרה, או שאת זורמת או שלא" הוא אמר. אמממא איזה ילד זבלל!
"מזה זורמת מה אני הכינרת?? יאללה עזוב אותי יא ילד נאחס נמא-" התחלתי להגיד והוא דפקק לי צרפתייה של החיים.
בהתחלה זרמתי ואז דחפתי אותו. הוא חבר של שילת!!
שנינו התנשפנו, מסתכלים אחד על השני. הוא חייך. איך הוא מסוגל?!
"תוריד תחיוך הגיי הזה , יא ילד מפגר" סיננתי בעצבים והוא צחק. פתאום קרה הדבר האחרון שהייתי מנחשת שיקרה.
ראיתי את שילת עם לא אחר מאשר… נתי ?!