just a little bit of your heart – פרק 3

עבר כבר חודש ושום דבר לא השתנה,הארי לא מפסיק להציק לי ובאותו הזמן גם לגרום לי להעצים את האהבה שלי אליו.

איזה כיף היום זה הטיול השנתי,אני חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן.

אנחנו נוסעים לאתר מחנאות וקמפינג,כל שני ילדים בביתן אז קבעתי עם אריה החברה הכי טובה שלי שנישן ביחד.

כל הזמן באוטובוס הארי לא הפסיק להציק לי,נמאס לי מזה,כן אני מודה זה כיף שהוא צוחק איתי אבל אני רוצה שהוא יתנהג אלי כמו נערה ולא עוד אחת מהבנים…אני נאנחת ונותנת למוזיקה באוזניות לסחוף אותי.

הוא בא לכיווני ומושך אחת מהאוזניות ואומר"רובי תחלישי כבר את המוזיקה המגעילה שאת שומעת" הוא צורח את זה וכולם צוחקים ודוחף בחוזקה את האוזנייה לאוזניי וכל מה שאני עושה זה להשפיל את ראשי ולתת לדמעה אחת לרדת מפניי .

"רובי…רובי קומי כבר ישנונית אנחנו מגיעים בעוד רבע שעה"
היא מצחקקת בעוד שאני משפשת את עייני ומנסה לפקס את הראיה שלי.
"אז תעירי אותי עוד רבע שעה ביי" אני אומרת ומגחחת.

"נו…קומי כבר" היא מקטרת.

"טוב…טוב חופרת" היא צוחקת כשאני מגלגלת את עיניי.

"תתמקמו ובעוד חצי שעה ניפגש ליד חדר אוכל טוב?" המורה שואלת וכולם מהנהנים.

אני יורדת מהאוטובוס הגדול כשאני רואה את הארי עומד כשבידו יש את התיק שלי.

אני באה לכוונו במהירות ואומרת"היי תחזיר את זה!!"

הוא מגחח ותופס את התיק בידיו ורץ לכוון המעונות.

חיוך עלה על פניי כשאני מתחילה לרוץ אחריו,הוא לא מפסיק לרוץ עד שהוא מגיע לביתן 9 ,אני פותחת את הדלת בחוזקה והוא מצחקק,אני מחזירה בגיחוך.

הוא ממשיך לרוץ עד שהוא מועד וככה גם אני עליו,נוצר סומק בלחיו וכך גם בשלי.

אני קמה מהר ומסדרת את החולצה שלי,הוא משנה את פניו וצוחק ויוצא מהחדר.

וכך יצא שפספסתי את הארוחת ערב והכל בגלל הארי.

אנחנו יושבים סביב המדורה החמימה,כבר ערב,הארי בוהה בי ואני מנסה כמה שלא להסתכל לכיוונו אך כל נסיון עלוב להתעלם ממנו נכשל.
הם שרים כמה שירי חברה כאלה יפים אני מחייכת חיוך מאולץ ומנסה שלא לפהק לפני כולם.

הארי קולט שאני מפהקת והוא תוקע הערה עוקצנית"רובי אולי תלכי לישון כולנו יודעים שאת לא יכולה להישאר ערה בשעות מאוחרות כמו 9 וחצי בלילה." כולם צוחקים כרגיל ואני מגלגלת את עייני ומנסה להתעלם.

לאחר המדורה חזרנו לתאים באופן אירוני הביתן שיצא לי ואריה הוא ביתן 9 והארי בביתן 7 עם החבר שלו…לואי נכון? כן לואי אני חושבת.

וכך יצא שכל היום רוב מחשבותיי היו על הארי,הוא גם האויב שלי וגם האהבה שלי כמו שאומרים אני שונאת לאהוב אותך,ולאחר כמה דקות של הרהורים על הארי ועל הטיול עד כו עייני נעצמות ואני נרדמת בשינה רגועה.