Its My Life ♥ – עונה 1 פרק 4

הקדמה –
מה ??? רותם מתנשקת עם מישהו. כלכך לא מתאים לה היא לא כזאת! היא לא תתנשק עם כל אחד שהיא לא מכירה. ככל שהתקרבתי יותר ההלם שקיבלתי היה חזק יותר, זה לא היה סתם מישהו זה היה רוי! אח שלי !!!

——————————————————–

עמדתי ממש לידם להסתכלתי בהלם. לפתע רותם ניתקה את השפתיים מרוי , 'יופי זה באמת היה נראה כאילו היא לא אכלה כל היום' גל הפנימית שלי הייתה חייבת להתערב.
"ממ אמ..מ היי גלוצ'י .." רותם חייכה בחיוך הכי מובך שהיה לה בחיים והשפילה את המבט על הרצפה
רוי הסתכל עלי כאילו הוא ראה רוח רפאים.
"כאילו לא התכוונתם לספר לי כלום ?" כעסתי הרגשתי מאוכזבת הרגשתי מחוץ לעיניינים של האנשים הכי חשובים לי.
"רציתי לספר לך היום !" אמרה רותם
"אני בטוחה אבל שזה לא מהיום רותם" עניתי לה
הייתה שתיקה
"ממתי?" שאלתי ..
רותם ורוי הסתכלו אחד על השניה ושתקו.
"ממתי ??" חזרתי על עצמי
"3 שבועות .." ענה רוי
"סבבה" עניתי והלכתי משם.
לא שמעתי כלום בגלל המוזיקה וגם לא ניסיתי לשמוע לא היה אכפת לי , עיצבנו אותי שהם לא משתפים אותי , אני הכי אשמח בשבילם אבל 3 שבועות לא לספר לי? רותם לא שיתפה אותי שיש לה מישהו? אני לא מבינה את זה. המחשבות שלי לא הפסיקו הראש שלי גם כאב מכל המחשבות וגם הצייסר עשה לי רע.

לפתע ראיתי את ירדן מתקדם לעברי
"הכל טוב?" שאל והניח עלי את היד
לא יכולתי יותר לא יכולתי לעצור את עצמי את המחשבות עליו על מעיין על החברים על מה שקרה על רותם על רוי נשברתי ופשוט הדמעות החלו לזלוג מעיניי.
"מאמי .." ירדן אמר וחיבק אותי חזק חזק "בואי נצא החוצה קצת" משך אותי אחריו.
התיישבנו על איזה ספסל מרוחק מחוץ לבר. וירדן התחיל לחקור
"את רוצה לספר לי למה ילדה כלכך יפה בוכה?" חייך אלי
חייכתי אליו בחזרה חיוך קטן "סתם קשה לי הרבה דברים עכשיו" השפלתי מבט
ירדן תפס לי בסנטר והרים את ראשי אליו. " את מקסימה , את בנאדם מדהים, ממה שהספקתי להכיר יש לך לב זהב אני לא רוצה שתבכי " מחה לי את הדמעות בידו. הוא מקסים הלב שלי היה על 250.
חייכתי אליו ופשוט נזכרתי במה שרותם אמרה לי שזה הצ'אנס שלי שהוא רווק עכשיו שזה הזמן פשוט התקרבתי אליו ונישקתי אותו. הנשיקה הראשונה שלי עם הבחור שאני אוהבת, הרגשתי ניצוצות זיקוקים כאילו זה רק אני והוא לבד פה היינו כלכך קרובים יכולתי להרגיש את הנשימות שלו, את החום שלו את הריח שלו.

כשהפקדתי את השפתיים שלי משלו הסתכלתי לו בעיניים ואז הוא אמר לי " אני מצטער".
מה? לא הבנתי מה קורה .. "מה אתה מצטער על מה ?" שאלתי המומה
"אני מצטער אני הרגע נפרדתי ממעיין ו.." הוא עצר הוא היה נראה כלכך מבולבל.
הרגשתי מטומטמת . הרסתי הכל הרגשתי שעוד רגע יורדות לי דמעות ופשוט לא רציתי שהוא יראה אותי בוכה.
קמתי משם והתקדמתי למועדון לחפש את בן שייקח אותי הביתה, שמעתי את ירדן מאחורי קורא לי וכבר לא יכולתי להסתובב הדמעות חנקו אותי .

ראיתי את בן יושב באיזה פינה עם עידן התקרבתי אליהם ובן ראה שמשהו לא בסדר איתי.
"מה קרה ??" אמר בן בטון לחוץ
הסתכלתי עליו והתחלתי לבכות הדמעות ירדו לא יכולתי לעצור אותן. ראיתי את עידן מסתכל חסר אונים.
בן ישר חיבק אותי "חיים שלי מה יש לך? מישהו עשה לך משהו?" אמר בלחץ
"אני אטפל בו רק תגידי מי זה" עידן אמר עצבני
"הכל בסדר " הסתכלתי על עידן וראיתי שהוא לא יודע מה לעשות החזרתי את המבט לבן ואמרתי "קח אותי הביתה בבקשה" בן הסתכל עלי "בטח , אני רק אקרא לרוי ורותם" אמר
"לא" קטעתי אותו "אל תפריע להם .." אמרתי בלחש
"בסדר אני אקח אותך ואחזור לראות מה קורה" חייך אלי חיוך קטן "אני רק הולך להגיד להם תחכי שנייה עם עידן"
"אל תגיד להם שאני בוכה בסדר?" התחננתי
"אל תדאגי" נישק לי במצח והלך.
עידן עטף אותי בידיו "אל תדאגי חיים הכל בסדר .. תביאי .." עידין לקח לח את הפלאפון מהיד וכתב משהו " אני יודע שאנחנו לא מכירים הרבה אבל אני מת עליך זה המספר שלי תתקשרי אם את צריכה משהו" חייכתי אליו וחיבקתי אותו חזק, הדמעות כבר נרגעו. בן חזר
"בואי נסיכה הם בסדר הם אמרו שהם יחזרו במונית " אמר בן
"לא זה בסדר אני אחזיר אותם אין בעיה" חייך עידן, הוא פשוט מקסים.
חייכתי אליו בחזרה נתתי לו נשיקה בלחי והלכתי עם בן. על הדרך חלפנו על פני ירדן שבדיוק נכנס חזרה פנימה, לא הסתכלתי לו בעיניים והוא לא עצר אותי הוא ראה שהייתי עם בן.
כל הנסיעה בן ניסה לדובב אותי אבל השקט סרר לא רציתי לדבר רציתי לשכוח לא האמנתי שהרסתי לעצמי ככה כזאת חסרת רגישות הייתי צריכה לדעת שהוא בדיוק נפרד ממעיין ושזה לא רלוונטי וגם למה שהוא ירצה אותי בכלל טוב שהוא לא הכי מקובל בביה"ס. בן קטע את המחשבות שלי
"הגענו" אמר בחיוך
הרמתי את הראש מהרצפה וחייכתי אליו "תודה רבה "
"בטח , פה לכל דבר מאמי" חייך אלי "אם את צריכה אותי לכל דבר בכל שעה תתקשרי" נשק לי במצח.
"תודה בן אני באמת אוהבת אותך המון" אמרתי בחיוך
"גם אני יפה שלי" אמר
הגעתי הביתה ונזרקתי על המיטה פתאום שמעתי צליל של הודעה , באמת שלא היה לי כח לאף אחד אבל הסקרנות הרגה אותי. לקחתי את הפלאפון וראיתי 3 הודעות חדשות 1 מרותם, 1 מעידן ו1 מירדן. ירדן? למה הוא שולח הודעה הוא באמת האחרון שרציתי לשמוע עכשיו.
פתחתי את ההודעה הראשונה מרותם "יפתי זה לא נגמר ככה אנחנו צריכות לדבר!! מחר בבוקר אנחנו מדברות,אני אוהבת אותך!" כמה שאני כועסת עליה אין מצב שלא נדבר יותר מיום שמחתי שהיא שלחה את ההודעה זה העלה לי חצי חיוך על הפנים אני באמת צריכה לשתף אותה בהכל.

בהרגשה טיפה יותר טובה פתחתי את ההודעה מעידן "אני כלכך שמח שיצא לי להכיר אותך, את ילדה מדהימה ואני אשמח להיפגש איתך יותר, יהיה בסדר נסיכה אני פה אם את צריכה אותי"
עידן ממש העלה לי חיוך על הפנים, איזה נסיך אני באמת לא שקלתי אותו כאופציה, אני כלכך נעולה על ירדן שאני בכלל לא שמה לב לסביבה .. אולי ירדן לא בשבילי והיום הזה רק הוכיח אותו.
בתוך כל המחשבות נזכרתי שיש עוד הודעה שלא קראתי בעצם ההודעה הכי חשובה . פתחתי את ההודעה מירדן והייתי בשוק ….