Invisible-פרק ראשון ♥

היא ישבה על רצפת הארמון, שיפשפה את הרצפות המלוכלכות.
ידה עלתה אל מצחה, וגב ידה ניגבה את הזיעה שביצבצה על מצחה.
"ג'יימי" שמעה קול קורא בשמה, היא נאנחה.
ידה עזבה את המטלית הרטובה אשר שימשה אותה לניקוי הרצפות.
היא הרימה את מבטה מהרצפה, והביטה בג'ניפר, האחראית עליה.
"אולי תנקי יותר מהר ג'יימי? את יודעת שהיום יש נשף גדול לכבוד הנסיך, מהרי" נזפה בה ג'ניפר.
"אני עובדת הכי מהר שאני יכולה ג'ניפר.. אני קרובה לסיום" חייכה חיוך מאולץ.
"תעבדי יותר מהר" כעסה עליה ג'ניפר והחלה צועדת עם נעליי העקב שלה, אשר תיקתקו על הרצפה, אל עבר המטבח.
"ואל תשכחי, היום את מגישה לנסיך את ארוחת הצהריים שלו!" שמעה את ג'ניפר קוראת מהמטבח.
"שיגעון" מלמלה לעצמה, וחזרה לנקות את הרצפה.
—–
לקראת הצהריים, אחריי שג'יימי כבר סיימה לנקות את כל הרצפות, היא נגשה אל המטבח, לקחה את מגש האוכל של הנסיך, והחלה הולכת אל עבר חדרו.
היא נעמדה מול חדרו, ודפקה על הדלת שלוש דפיקות חלשות.
"פתוח" שמעה את הנסיך קורא. היא פתחה את הדלת באיטיות, בידה מגש האוכל.
"האוכל שלך, כבודו" אמרה בחיוך קטן.
"על השולחן" ציווה, לא מביט בג'יימי לרגע.
ג'יימי גלגלה את עינייה, שמה את האוכל על השולחן ומלמלה לעצמה "נסיך נסיך, אבל נימוסים הוא לא יודע" .
הנסיך הביט בה בהפתעה "אמרת משהו משרתת?"
שאל אותה.
היא שנאה שקראו לה משרתת.
"כלום , כבודו" אמרה בזלזול ויצאה מחדרו.
"מפגר" מלמלה לעצמה וחזרה למטבח, עוזרת להכנות הנשף הגדול בו הנסיך יהיה בן 22.