” i’m beautiful in every single way”… – פרק 6

נקודת מבט של גיא-
נישקתיי אותה! לא יכולתי לעצור את עצמי ונישקתי אותה!
בהתחלה הנשיקה זרמה בעדינות ולאט, היא כרכה את ידייה סביב צווארי וביד אחת שיחקה בשערי, בדיוק כמו שאני אוהב.
הנשיקה רק המשיכה והתלהטה, הלשונות שלנו התמזגו בצורה מושלמת.
האדרנלין שזרם לי בגוף היה מטורף, הרגש הזה שהרגשתי שנישקתי אותה ..היה ..מדהים !בחיים שלי לא הרגשתי ככה, הייתי בעננים!
תוך כדי הנשיקה נכנסו לשירותים, החזקתי ברגלייה וליטפתי אותם בעדינות, עולה כלפיי מעלה ומרים אותה על הכיור. היא כרכה את רגלייה סביב מותניי מעצימה את הנשיקה.
התנתקתי ממנה אחריי כמה דקות בעדינות ונישקתי את צווארה.
"לא… די." שני אמרה לפתע. לא ממש התייחסתי המשכתי בשלי. התמכרתי.
"גיא זה לא היה צריך לקרות… אני מצטערת אני חייבת ללכת." היא אמרה במהירות התנתקה ממני וברחה מחוץ לשירותים.
'מה?'
לא הבנתי מה קרה פה עכשיו. ברור שזה היה צריך לקרות זה, בחיים שלי לא הרגשתי ככה ואני לא הולך לוותר בקלות!
כמו מטומטם שמתי לב שאני עומד במקום ללכת אחרייה, ישר התאפסתי על עצמי ויצאתי משם, אבל היא כבר לא הייתה שם.
'סאממק' אמרתי ובעטתי באחד הכיסאות.

נקודת מבט נועה-
שני יצאה מהשירותים מתנשפת כאילו רדפו אחריה. מה יש לה?
"מה קרה?" מאי שאלה אותה בדאגה.
"כלום ..כלום, רק בואו נעוף מפה, אני שכחתי שאני צריכה לעשות משהו ..דחוף!" היא אמרה במהירות והרימה את השקיות שלה.
"בסדר רק תני לי לסיים את האוכ…" אמרתי ובאתי לתת ביס בטוסט.
"אין זמן, בואי כבר!" היא אמרה ומשכה אותי ביד.
"אבל .."
"שום אבל, תרימי את השקיות ובואי! ייאלה גם את מאי נו." היא אמרה לי ולמאי.
אופ זה היה טעים. יצאנו מהמסעדה במהירות הולכות אחריי שני שכול שנייה מביטה מאחור "את מוכנה להסביר לנו מה יש לך?!" מאי שאלה אותה.
"טוב אבל שנגיע הביתה, בואו כבר!" שני אמרה וגררה אותנו אחרייה.
הגענו לבית של שני, למרבה ההפתעה אימא שלה הייתה שם ובישלה, אחים שלה הקטנים ישבו מול הטלויזיה.
"היי אימא ..ביי אימא. אנחנו בחדר!" שני צעקה לאימא שלה ועלתה במהירות במדרגות גוררת אחרייה את מאי. מרחמת עלייה.
"היי דניאל ורוני, מה קורה?" שאלתי את שתיי החמודים הקטנים האלה, הם בני שש. הם כול כך דומים אחד לשני שזה מפחיד.
יש להם את העיניים של שני עם הריסים הארוכות, הם מהממים.
"בסדר." הם אמרו תוך כדי שהם שקועים בטלויזה. ציחקקתי והלכתי למטבח.
"היי קרן, מה נשמע??" שאלתי את אימא של שני כשניכנסתי למטבח.
"הכול טוב ברוך ה', מה איתך מתוקה שלי?" היא שאלה אותי תוך כדי חיבוק חם והגישה לי מגש מלא בעוגיות המעולות שלה.
"סבבה.." אמרתי מחייכת חיוך קטן. מאז מה שקרה עם מאור הוא לא ממש יוצא לי מהמחשבות. אני באמת לא מבינה אותו, הוא נהנה לראות אותי ככה?
"נוו נועה את באה ..?" שאלה שני מבעד למדרגות.
"אני באה, אני באה … " נאנחתי לקחתי עוגייה מהמגש, אמרתי 'ביי' לקרן וניגשתי למדרגות, ועליתי לחדר של שני.
"זה מה שאת עושה למטה זוללת עוגיות?"
"סליחה באמת שאני רעבה, אולי כי מישהי פה לא נתנה לסיים את האוכל שלי וגררה אותי מחוץ למסעדה כמו משוגעת. אחמ' אחמ' שני." אמרתי לה.
"סליחה." היא אמרה לי עם מבט מתנצל וציחקקה.
"עכשיו את מוכנה להגיד לנו למה ברחת כמו משוגעת?" מאי אמרה וחטפה לי את העוגייה מהיד.
"עוד מישהו רוצה לקחת לי אוכל היום??" שאלתי ומאי ושני צחקו. נשכבתי על המיטה באנחה.
"נו דברי כבר!" אמרתי בצחקוק קל והבטתי בה.
"טוב אז, נגננסנסממג .." היא אמרה ושמה יד על הפה. מה?!
"מה?!" אני ומאי שאלנו ביחד. לא הבנו מילה.
"תורידי את היד מהפה!" מאי הוסיפה.
"טוב טוב אני אספר, אני.. וגיא.." אמרה והפסיקה.
"את וגיא מה?" שאלתי והתרוממתי טיפה.
"אני וגיא ..התנשקנו." היא אמרה והסתירה עם היד את הפנים.
"אתםםם מההה??" אני ומאי שאלנו בהלם מוחלט . יש לה דרך מוזרה לשכוח ממנו.
"כן ואתן לא מבינות איזה מדהים זה היה!" היא אמרה ונשכה שפתיים.
"אז למה בעצם ברחנו..?"
"כי אני באמת אוהבת אותו ואני לא רוצה להיות 'עוד אחת' בשבילו. למרות ש..באמת הרגשתי משהו אמיתי בנשיקה הזאת כאילו הוא באמת רצה אותה.." היא אמרה והוסיפה, "אוו שאני מדמיינת ..אוופ' אני מבולבלת!" היא אמרה בייאוש ונשכה במיטה לצידי שהפנים שלה טמונות בכרית. מסכנה שלי, אהבה זה דבר אכזרי ביותר.
הטוסיק שלי רטט, שלחתי את היד ותפסתי באייפון של שני שכניראה ישבתי עליו.
על הצג הופיע 'גיא 3>'.
"הוא מתקשר.." אמרתי לשני.
"אני לא פה!" היא מלמלה כשפנייה עדיין טמונות בכרית. השיחה התנתקה ומיד לאחר מכן הופיע הודעה חדשה-
"אני חייב לדבר איתך, בבקשה תחזרי אליי." הקראתי את ההודעה בקול ושני רק המשיכה להתייפח בקול.
"מתוסבכים שכמותכם…אווח'" מאי אמרה אמרה אחריי שניסינו לנחם את שני וסיננו את גיא, מסכן. אחריי כמה דקות של שקט ששרר בחדר הסתכלתי על התקרה, עצמתי עיניים והדבר הראשון שצץ לי הוא הרגע במלתחות שמאור הניח עליי את היד שלו.
הצמרמורת הנעימה שעברה לי בגוף. מה יש לי ממנו?!
פקחתי עיניים הסתכלתי לצד וראיתי ששני ומאי נרדמו. לאחר כמה זמן שפתחתי וסגרתי את העניים שבכול פעם התמונה הזאת צצה לי מול העיניים, הסתובבתי מצד לצד כמו מטומטמתו סופסוף נירדמתי עייפה יותר מתמיד. זה היה יום מתיש מידי.

קמתי מהמיטה והבטתי בחלון של שני בתדהמה. מה כבר בוקר?!
"בנות, קומו …כבר בוקר."
" מה ..דיי היום יום שישי אין ביהס תני לישון.." מאי אמרה עם קול צרוד משינה.
אין מצב שאני חוזרת לישון איתן, הם התפרסו לי על המקום שלי במיטה ולא יכלתי לחזור לישון. נאנחתי והלכתי לשטוף פנים, סידרתי את השיער שלי, לקחתי את התיק שלי והשקיות וירדתי למטה.
קרן ישבה מול הטלויזה ראתה את חדשות הבוקר ושתתה קפה.
"בוקר טוב חמודה, איך ישנת?" היא שאלה אותי.
"שני נוחרת." אמרתי וציחקקתי.
"רוצה אני אכין לך משהו חם?" היא צחקה ושאלה.
"לא אין צורך, אני אשתה כבר בבית, ביי קרן." אמרתי לה נישקתי אותה בלחי ויצאתי מהבית. הבית שלי דיי קרוב לבית של שני אז הלכתי ברגל.
בספסל שליד הבית שלי שמתי לב שמישהו יושב שם עם ראש למטה ומרפקים על הרגליים .
בהתחלה פחדתי כי לא היה לי מושג מיזה, עברתי אותו בתקווה שהוא לא שם לב אליי ולא יעשה לי כלום, נשמתי לרווחה והמשכתי ללכת.
הרגשתי יד תופסת אותי ומסובבת אותי אלייה, כול כך פחדתי.
החטפתי לו כאפה וניסיתי להשתחרר, הסתכלתי עליו, זה…