” i’m beautiful in every single way”… – פרק 5

נקודת מבט של שני-
אני מאי ונועה חזרנו ברגל, נועה ואני היינו בכוכב אחר לא פה, כול אחת והמחשבות שלה.
רק מאי חפרה כול הדרך על הזוגיות המושלמת שלה עם רון.
"טוב מה יש לכן ידיכאוניות?! נועה את מוכנה לשחרר מהדביל הזה הוא לא שווה שתחשבי עליו אפילו שנייה." מאי אמרה לה.
נועה סיפרה לנו מה קרה עם מאור, הוא כזה מטומטם.
אני לא אשכח איך כול פעם שהוא היה מציק או צוחק עלייה היא הייתה בוכה לנו אז מה הקטע שלו עכשיו להיות נחמד אלייה לשבוע ואז לחזור לשגרה של ההצקות, אידיוט.
"יודעות מה הבן אדם אוויר מבחינתי מעכשיו! לא מתכוונת לחשוב עליו אפילו לשנייה." נועה אמרה. הלוואי עליי להגיד את זה על גיא.
"מה איתך שני, מה זה הפרצוף תשעה באב הזה, כבר שבוע את ככה מה יש לך?" מאי שאלה אותי. אולי כדי שאני אספר להן, בכול זאת עבר כבר שבוע מאז אותו ערב בבית של ליאור.
"זוכרות את גיא, אח של ליאור?" שאלתי אותן.
"איך אפשר לשכוח את החתיך הזה?" מאי אמרה כשהיא נושכת את השפתיים ומחייכת.
"נו ומה איתו?" נועה שאלה.
"אז ביום שעשיתי בייביסיטר לירדן, כשהוא הגיע הביתה..

*פלאשבק *
"אווו היי שני .." גיא אמר ונכנס עם בחורה בלונדינית גבוהה עם שורט שאני לא יודעת עם אפשר להבדיל בינו לבין תחתון וגופייה עם מחשוף עמוק! ואת הגקט של גיא מעל הגופייה.
"מאמי תעלי למעלה אני כבר בא .." הוא אמר לז*** שהייתה לידו. שונאת אותה!
"תבוא מהר נסיך שלי." היא אמרה ונישקה אותו בפה. בא לי לבכות.
היא עלתה למעלה וגיא ניגש אליי.
"תודה ששמרת עלייה, אני מצטער שהגעתי מאוחר." הוא אמר לי. הוא ניגש לירדן ונישק אותה במצח.
"זה בסדר, אני מתה עלייה היא ילדה מדהימה ושמחתי לשמור עלייה." אמרתי וחייכתי חיוך מזוייף.
"טוב אני חייבת ללכת כבר מאוחר." אמרתי ופניתי לדלת הכניסה.
"את רוצה שאני אלווה אותך?" כן כן כן!!!
"לא אין צורך, הבית שלי שתיי שניות מפה. תודה ולילה טוב." אמרתי לו עם חיוך. מה את מדברת שטויות מה? ברור שאת רוצה!
"חכי רגע.." הוא אמר ובא אליי.
"באמת תודה .." אמר ונישק אותי בלחי. אלוהים אם יכולתי להקפיא את הרגע הזה הייתי עושה את זה.
"לילה טוב." הוא אמר והסתכל עליי בחיוך.
"לילה טוב." אמרתי וחייכתי במבוכה ויצאתי מהבית.

**סוף פלאשבק **
"אל תגידי לי שאת עדיין מאוהבת בו .." מאי אמרה לי.
"אף פעם לא הפסקתי, רק ניסיתי להדחיק את זה עם בנים אחרים שאפילו לא מגיעים לקרסול שלו." אמרתי וניזכרתי במערכות יחסים הכושלות שלי.
"אוו דיי נסיכה שלנו את תמצאי מישהו יותר טוב ממנו מבטיחות לך!" נועה אמרה לי והיא ומאי חיבקו אותי. אני בספק, לא משנה מה הוא לא יוצא לי מהראש.
"אני אומרת שנלך לקניון, הרבה זמן לא יצאנו שלושתיינו ביחד, מה אתן אומרות?" מאי אמרה.
"את האמת מתאים לי. קצת לנקות את גיא מהמחשבות שלי לא יזיק."
"גם לי." נועה אמרה.
"אז זהו קבענו." מאי אמרה מחויכת. מקווה שאני אוכל לשכוח ממנו אפילו לכמה שעות.

אחריי שחרשנו את כמעט חצי מהקניון ויצאנו כול אחת עם עשרים שקיות, החלטנו שנלך לאכול.

נקודת מבט גיא-
קמתי בצהריים, קבעתי עם החבר'ה שלפניי שנלך לבסיס נשב בבית קפה פה באיזור.
התארגנתי ולבשתי את המדים, ארגנתי את התיק לשבועיים שאני הולך לסגור בבסיס וירדתי למטה.
נכנסתי לרכב שלי, אספתי בדרך כמה חברים מהבסיס והלכנו לקפה, כבר בכניסה לקפה ראיתי מישהי מוכרת, 'יש מצב בילתה איתי לילה?'
וככל שנכנסתי יותר שמתי לב מי זאת, זאת שני.
היא הייתה ניראת טוב, שמחה כזאת. יש לה חיוך יפה.
היא ילדה יפה ומדהימה, רק אני לא בטוח אם בשבילי, ממש לא בנוי עכשיו לזוגיות.
אני פרפר לא קטן, מודה ולא מתכוון להשתנות בזמן הקרוב, אלא אם כן אני אמצא את האחת.
החלטתי לגשת לשולחן שלה כדי להגיד שלום, איך אפשר שלא?
"היי, מה קורה?" נעמדתי ליד השולחן שלהן ואמרתי.
"הכול..טוב, מה.. מה אתה עושה פה?" שני שאלה אותי היא הייתה טיפה מופתעת.
וואלה מקרוב היא יותר יפה.
"סתם יושב עם חברים לקפה לפני שנוסעים לבסיס."
"הא יפה, אתה זוכר אותן נכון??" שני אמרה והצביעה על שתיי הבנות שישבו מולה.
ברור שאני זוכר, אבל רק אחת מהן, את השניה לא זכרתי בכלל.
"בטח, את מאי ואת..תזכירי לי?" אמרתי והצבעתי עלייה.
"נועה. זוכר אחת עם משקפיים גשר ובגדים זוועתיים? זו הייתי אני, מודה באשמה." היא אמרה לי. עכשיו אני זוכר! החנונית הזאת שתמיד הייתה מסתובבת איתם.
פשיי איך היא השתנתה .יפה לה, ניראת טוב.
"זוכר זוכר, וואי איזה שינוי, יפה לך ככה." אמרתי לה.
"תודה." היא אמרה וחייכה.
"אז בנות שיהיה לכן בתיאבון. ביי שני." אמרתי וקרצתי לה, היא חייכה והסמיקה.
הלכתי למקום שלי ולא הפסקתי להסתכל עלייה, לא יכולתי לנתק את המבט שלי ממנה מידיי פעם היא קלטה אותי חייכה עליי והסמיקה.
לא יודע איך עד עכשיו לא שמתי לב אלייה.
היא ניראת מדהים, היא ילדה מדהימה. אני רוצה לנסות להכיר אותה יותר.

נקודת מבט של שני-
באמת אלוהים? באמת? אתה צוחק עליי נכון? אני מנסה לשכוח אותו ואתה מביא לי אותו לפה?! דווקא לפה?! ממש תודה.
"הבחור בשולחן הזה שם הזמין לך את זה, בתיאבון." המלצרית אמרה והניחה את הסופלה על השולחן והצביע עליו, הסמקתי.
הבטתי לעבר השולחן שלו וחייכתי אליו והוא אליי.
"אוופ' איך אני אמורה לשכוח ממנו ככה?!" אמרתי בייאוש והבטתי בסופלה.
הפלאפון שלי רטט. הדלקתי את מסך הקשתי את קוד הכניסה ופתחתי את הודעה החדשה שהתקבלה. זה היה מגיא.
'בתיאבון קטנטונת ;*' הוא שלח לי.
'תודה באמת לא היית צריך :*' שלחתי לו בחזרה.
"וככה!" אמרתי בייאוש גדול יותר והבאתי לבנות לקרוא את ההודעה.
"אווו איזה חמוד!!" מאי אמרה.
"הלכתי לשטוף פנים.." אמרתי ופניתי לעבר השירותים. שטפתי את הידיים שלי והסתכלתי על עצמי במבט ריקני ומיואש. '
'את חייבת להכניס לך את זה לראש, אין לך סיכוי איתו! די לחיות בסרט שהוא יאהב אותך אי פעם הוא ממש לא בליגה שלך אז די!'
ניגבתי את הידיים זרקתי את הנייר לפח וכשיצאתי ראיתי את גיא נישען על הקיר בכניסה, כמו מחכה למשהו.
"השירותים של הבנים זה שם, לא פה." אמרתי לו בחיוך.
"כן אני יודע, ראית שנעלמת להרבה זמן חשבתי טבעת." הוא אמר וציחקק.
"אני בסדר גמור לא טבעתי." פאדיחה כניראה שהייתי שם הרבה זמן. רגע איך הוא שם לב?
"קרה משהו? את ניראת מרחפת את בסדר?"
"מה לא אהבת את הסופלה? את רוצה אני אחל.."הוא הוסיף ואמר אבל קטעתי אותו.
"זה בסדר גמור, תודה על הסופלה. אני בסדר זה יעבור." אמרתי עם חיוך קטן והורדתי את הראש כלפי מטה. לא יכולה להסתכל עליו יותר.הפרפרים בבטן לא הפסיקו לטייל לי שם.
"את בטוחה?" הוא אמר והרים לי את הראש, הוא העביר לי את השיער מעבר לאוזן. הסתכלתי עליו ושקעתי בעיניים שלו, לא יכולתי לשחרר את מבטי מהם, הרגשתי כאילו הן מהפנטות אותי. אוופ' אלוהים !!
הוא התקרב אליי לאט לאט לא מסיר את מבטו משפתיי.
הוא החזיק לי עם יד אחת במותניים ויד שנייה בלחי, צמרמורות נעימות עברו לי בגוף סנטימטר קטן הפריד בינינו ו…