” i’m beautiful in every single way”… – פרק 2

הקודת מבט של נועה-
השעתיים עברו דיי מהר, בעיקר עם החפירות של המורה ודיי התרגלנו למגפון הדבר היחיד שמשתיק אותנו באמת.
הצלצול הגואל הגיע, אני ליאור ושני הלכנו לספסלים, כול הדרך שאלו אותי שאלות וזרקו לי הערות כמו 'מה את עושה היום בערב' וכאלה.
"עכשיו את אומרת לי איפה היית כול החופש ומה לעזאזל הצליח לשכנע אותך לעשות את השינוי הזה!" שני דרשה ממני. גיכחתי ושנייה לפני שבאתי לספר לה קלטתי את רון ומאי באים לכיוונינו.
"חכי עם השאלה שלך, אין לי כוח לספר פעמיים .." בואו ניראה עם הם יזהו אותי.
"שום חכי! אני חיכיתי שעתיים שלמות בישביל זה נוו דברי!" היא אמרה והוסיפה,
"לאן את מסתכלת? הא הבנתי, בואי נעבוד עליהם פליז נגיד שאת תלמידה חדשה." היא אמרה לי כשהיא קלטה את מאי ורון באים.
"סבבה יאלה." בואו ניראה עם הם יאכלו את זה. הם התקרבו מחובקים?!
פיספסתי משהו?
טוב אני אתחקר אותם אחר כך. לבנתיים שמתי משקפי שמש כדי שלא יזהו אותי ישר.
"היי מה קורה אנשים?" מאי אמרה מחוייכת יותר מתמיד. שתקתי.
ליאור היה עסוק עם הפלא שלו יש לו מעריצות זה, רק שני ענתה.
"סבבה, מה איתכם זוג טרי שכמותכם?" מה?!?! הם זוג והם לא אמרו לי? נעלבתי!
"מה..מי את?" מאי שאלה אותי ורק עכשיו שמתי לב לכך שהורדתי את המשקפיים וצעקתי עליהם
'שיט' מלמלתי לעצמי. הרסתי את התוכנית של שני!
שני ניסתה להציל את התוכנית שלה ואמרה, "זאת התלמידה החדשה ..נו..נטלי כן נטלי. נטלי תכירי אלה רון ומאי, רון ומאי תכירו זו נטלי."
"היי" אמרתי בחיוך מאולץ, הם באמת לא זיהו אותי עד עכשיו?
"היי נטלי, רק שתדעי שאת מהממת יש לך שיער מעלף!" מאי אמרה לי בהתלהבות.
"וואי תודה, גם לך." אמרתי לה מופתעת שהיא לא גילתה.
יצא מצב שאנחנו מדברות כבר עשרים דקות והם לא זיהו אותי, עד שליאור החכם הזה אמר.
"נועה את יושבת לידי באנגלית אני צריך את העזרה שלך." טיפש.
"מה נועה? קוראים לה נטלי ימטומטם." מאי אמרה לו.
פאק רק שלא תגלה. אני ושני העברנו פרצופים לחוצים אחת לשנייה וליאור לא הבין מה קורה פה.
"מה נטלי בראש שלך, זאת נועה מה יש לך??" הוא אמר לה בבילבול.
"איזה נועה? ביטון? החננה שלי?!" היא הסתכלה עליי במבט מופתע וכך גם רון.
"דיי אין מצב זאת נועה! מה זה מה נהיה ממך?" רון אמר לי בחיוך גדול.
"סוף סוף ירד לך האסימון ידבע." הוא חיבק אותי וחיבקתי אותו מהבטן, הבן אדם ענק!
רונצוק החתיך הוא פחות ערס מליאור יש לו כבוד לנשים, לפחות עכשיו הוא מבין מה זו אהבה כשיש לו אחת כזאת סוף סוף.
יש לו זיפים ועגיל באוזן חוץ מהתסרוקת הוא בול ליאור! שני אחים שלי הגדולים.
"נועה?!?!?! מה..? איפה הזכוכית מגדלת שהייתה לך על העיניים? הבגדים …מה?!?!?! איזה מהמהת נהיית לי!"היא אמרה וקפצה עליי בחיבוק.
שני רק ניקרעת מהצד, "לא אין יותר סתומים מכם, שתיי בלונדיניים שליי." היא אמרה ולא הפסיקה לצחוק.
"עבדתן עלינו ימגעילות!" מאי צעקה עלינו.
"זה היה הרעיון של שני " אמרתי ניגררת אחרי שני עם הצחוק המדבק שלה.
אחריי השלמת פערים אחד עם השני והסבר ממאי שהיא ורון חברים מלפני שבועיים אחרי בילו את כול החופש ביחד באילת עם ההורים שלהם ונוצר מצב שביום האחרון שלהם שם הם התנשקו …נושיים!
חזרנו לכיתה והתיישבתי ליד ליאור כול השיעור הוא חפר לי על כול מילה שנייה שהוא לא מבין מהאנסין שנתנו לנו לעשות.
"נו הבנת?" שאלתי אותו כשסיימנו לקרוא את הטקסט.
"סוג של אנערף ..נישבע לך אני לא יודע מה אני עושה בארבע יחידות, ניראה לי המורה הייתה מסטולה שהיא שיבצה אותי לפה." צחקתי. באמת שאני לא יודעת מה הוא עושה שם.
"התגעגעתי לצחוק שלך.." הוא אמר לי והסמקתי, לא יודעת למה אבל הסמקתי.
"התגעגעתי לשטויות שלך." באמת שהתגעגעתי אליו, לא ראיתי את כולם כול החופש ואליו התגעגעתי הכי הרבה. לא יודעת למה, אולי כי אני מחוברת אליו יותר? לא יודעת.
"פעם אחרונה שאת נעלמת לי ככה הבנת?"
"כן המפקד." צחקקתי וכך גם הוא. הסתכלנו אחד על השני תוך כדי שאנחנו צוחקים בלי להפסיק להסתכל זה בעיניים של זו. ששמנו לב לסיטואציה ישר הורדנו את העיניים במבוכה קלה ומזל שהיה צילצול הוא הציל אותי.