” i’m beautiful in every single way”… – פרק 17

בבקשה שאני חולמת, בבקשה!
הרמתי את השמיכה הצצתי פנימה ורציתי לקבור את עצמי.
שני תיזכרי שני תיזכרי… מה עשית אתמול בבקשה תיזכרי!
כלום! אני גם לא מצליחה לחשוב אני מרגישה כאילו קודחים לי במוח.
"שני? שני את ערה?" שמעתי את אימא שלי קוראת לי תוך כדי שהיא נוקשת על הדלת. סופית הלך עליי.
"גיא.. גיא קום!" לחשתי לגיא וניערתי אותו. תקום בבקשה תקום!
לעזאזל איפה אני מחביאה אותו עכשיו?
"גיא!"
"מה…" הוא אמר בעייפות והסתכל עליי שעין אחת שלו פתוחה והראש שלו מונח על הכרית לכיווני.
"שניני? את ערה? טוב אני ניכנסת .." הסתכלנו אחד על השנייה בלחץ.
"כן אימא ..הא רק רגע.." צעקתי לה במהירות וגיא קם מהמיטה וחיפש מקום להתחבא בו.
"את בסדר, אני יכולה להיכנס?"
"כנס לארון .."לחשתי לו כשאני מכסה את עצמי עם הסדין ומצביעה על הארון.
הוא פנה לעבר הארון ודפק תזרת בפינה של המיטה.
"כוסאמא.." הוא צעק ועצר את עצמו כשהוא נושך את האגרוף שלו. אווצ' מסכן.
"שני מה זה היה? יש שמה מישהו? אני ניכנסת .." אימא שלי אמרה מבעד לדלת. סימנתי לגיא להיכנס מתחת למיטה.
" הכול בסדר שני הדאגת אותי, למה לא פתחת?" אימי שאלה אותי כשהיא נכנסת לחדר עם מבט מודאג. למזלי הוא הספיק להיכנס מתחת למיטה.
"הא ..סתם לא היה לי כוח לקום.." תרצתי לה.
"טוב אני באתי רק לקחת עגילים, אגב איך היה אתמול? נהנתן?" היא שאלה אותי תוך כדי שהיא עונדת את העגילים.
"כן היה ממש כיף, דודה שיחקה אותה היא ממש פינקה אותנו בספא .." אמרתי לה.
"נו ככה זה שאת האחיינית האהובה עלייה, היא סיפרה לי על המסאזיסטים שהתחילו איתכן .." היא אמרה. אימא לא עכשיו גיא פה!
גיא עשה קול שיעול.
"מזה היה?"
"סתם כואב לי הגרון .." השתעלתי בקול.
"שאני אכין לך תה?" היא שאלה כשהיא בודקת לי את החום עם היד על המצח.
"לא אין לך חום .."היא מילמלה.
"לא אימא אני באמת בסדר, אני רק רוצה לנוח קצת .."
"טוב אני לא אציק לך יותר תחזרי לישון .." היא אמרה כשהיא מלטפת לי את השיער.
"רק מתי חזרת אתמול?" היא שאלה אותי לפני שהיא יצאה.
"אתמול חזרתי ב… ב.. שתיים עשרה, אחד משהו כזה." אין לי מושג מתי חזרתי.
"העיקר שנהנת יפשלי לילה טוב .."
"לילה טוב .." היא יצאה מהחדר וסגרה אותו, איזה הקלה.
קמתי מהמיטה כשאני עטופה בשמיכה ונעלתי תדלת. ניגשתי לארון שלי והוצאתי משם את הדבר הראשון שראיתי, מכנס קצר וחולצה ארוכה לבנה.
"יותר אהבתי את הלוק הקודם .." הוא חיבק אותי מאחוריי הגב ואמר לי, השתחררתי ממנו והושבתי אותו על המיטה, לקחתי את הכיסא של המחשב וישבתי מולו.
"אני רוצה לדעת הכול, אבל הכול! ולמה לעזאזל אני לא זוכרת כלום!"
"טוב עם הכמויות ששתית אני לא מתפלא." הוא ציחקק ואמר.
"זה ניראה לך מצחיק? מה זאת אומרת אני לא זוכרת ששתיתי כול כך הרבה…"
"גם אנחנו לא ראינו אותך שותה בהתחלה, אבל את אמרת שאת צמאה ואת הולכת לשתות וחזרת כאילו שתית חצי מהבר, עזבי כאילו לקחת משהו .." הוא אמר ונישען אחורה שהראש שלו מונח על כרית.
"המים.." לחשתי לעצמי בלחץ וקמתי מהכיסא מתחילה להתהלך בחדר.
"מה מים? חיים שלי מים זה לא היה בטוח. זה משהו יותר חזק ..היית איפראקטיבית כאילו שמו לך משהו בשתייה." הוא אמר והוסיף "אין מצב ששמו לך משהו בשתייה, נכון מאמי?" הוא התיישב ושאל אותי בלחץ.
"כ..ן כאילו ניראה לי אני לא ממש זוכרת ששתיתי כלום חוץ ממה שהוא הביא לי." אמרתי מבולבלת.
"הוא? את מתכוונת הברמן..?"
"תגיד אחרי כמה זמן חזרתי אליכם?" אמרתי מתעלמת מהשאלה שלו.
"שתיי דקות שלוש משהו כזה…" הוא אמר.
מזל לפחות אני יודעת שלא עשו לי כלום. אני מקווה.
"עזוב אולי אני סתם פרנואידית …" אמרתי והוא הושיב אותי עליו כשהוא מחבק אותי.
"מה עם זה שאני ואתה ישנו באותו מיטה חצי ערומים, את זה אתה מוכן להסביר לי?" שאלתי והסתובבתי אליו.
"אוו לזה יש לי תשובה ובעיה, סתכלי מתחת למיטה .." מה?
"מה יש שם?" שאלתי טיפה מפוחדת ממה שאני הולכת למצוא שם.
"סתכלי .."הוא אמר לי עם מבט שובב בפרצוף. רק שזה לא מה שאני חושבת שזה!
"גיא אני יתלוש לך גבה גבה. אל תלחיץ אותי!" קמתי ממנו והסתכלתי בחשש מתחת למיטה.
"דיי נו איכס לא יכלת לשים את זה במכונת כביסה ימגעיל." הבגדים שלנו היו שם מכוסים בקיא, גועל נפש.
לרגע חשבתי שיש שם משהו אחר, איזה הקלה אלוהים.
"לא ידעתי איפה זה ולא רק שהקאת, הקאת עליי. ורק שתדעי לך את זאת שהכרחת אותי לישון איתך ומי אני שיתנגד ליפה כמוך." הוא אמר בחיוך.
"חנפן ..יש לך מזל שהייתי שיכורה!" הוצאתי לו לשון לקחתי את כול הבגדים ויצאתי מהחדר למכונת כביסה. גועל.
"טוב אני ניכנסת למקלחת, אני לא רוצה לדעת מה עוד עשיתי אתמול. אתה מוזמן להתקלח
במקלחת של האורחים ולהכין לי נס קפה וכדור תודה." נתתי לו נשיקה בלחי כשהוא שוכב על המיטה וניכנסתי למקלחת לפני שהוא יגיב.
התקלחתי ויצאתי הכי רעננה שיש הייתי חייבת את המקלחת הזאת.
ניגבתי את השיער עם המגבת וראיתי את גיא ישן.
הוא אפילו לא קם להתקלח, יפה שלי הוא נירדם.
לא רציתי להעיר אותו הוא היה ניראה כול כך עייף.
יש לי מבחן עוד מעט אין מצב שאני מפספסת אותו. נישקתי אותו במצח וניגשתי לסרק את השיער שלי שהיה קצת רטוב, שמתי בושם, לא היה לי כוח להתאפר ולא ממש היית צריכה גם, שמתי משקפי שמש, לבשתי נעלי סניקרס של אדידס.
הסתכלתי על עצמי בפעם האחרונה שאני לבושה בסקיני גינס חולצת ביהס לבנה ומעליו גקט בצבע תורכיז.
לקחתי תתיק שלי וניגשתי לתת לגיא נשיקה אחרונה לפני שאני יוצאת.
נתתי לו נשיקה וכשבאתי לקום מהמיטה הוא משך אותי עליו וחיבק אותי.
"גיא, גיא אני צריכה ללכת.." השתחררתי ממנו בקושי רב. ירדתי למטבח ולקחתי כדור כדי להרגיע את הכאבי ראש קצת. הכנתי לי נס קפה יצאתי מהבית והשארתי לגיא הודעה שיצאתי ..

נ.מ נועה –
הגעתי לביהס והלכתי לקיוסק לקנות לי משהו מתוק לפני המבחן וגם הטעם המגעיל של האלכוהול מאתמול עדיין נישאר לי בפה. איכס. לא נוגעת יותר בדבר הזה, הייתי חייבת להעביר אותו עם משהו טעים.
"מיכה אפשר שוקולד לבן עם עוגיות?" שאלתי את המוכר בקיוסק.
זה השוקולד הכי אהוב עליי.
"אני אבדוק עם נישאר לי, שנייה." הוא אמר והלך למחסן לחפש לי את השוקולד הלוואי ויהיה.
"מיכה אני רעב מת תכין טוסט …" מאור ניכנס ואמר.
"איפה הוא ..?" הוא שאל אותי והצביע על הדלפק.
"הלך לחפש לי שוקולד." אמרתי נבוכה קצת והוא הנהן עם הראש.
היינו רק שנינו שם ושקט מביך כול כך.
"זה למבחן?" הוא שאל אותי שובר את השקט ביננו.
"כן."
"מניסיון אני אומר לך זה לא עובד, לי זה אף פעם לא עזר לא משנה כמה שוקולד אכלתי." הוא אמר והתיישב שם על הכיסא. צחקתי בקטנה.
"אתה יודע צריך לדעת מה החומר למבחן קודם כול כדי שזה יעזור לך לזכור אותו." אמרתי לו והוא ציחקק.
"וואלה אף פעם לא חשבתי על זה, ננסה פעם אחת ניראה עם זה יצליח." הוא צחק ואמר.
" טעמי הולך? זה השוקולד היחיד שנישאר…" מיכה אמר כשהוא חזר מהמחסן עם השוקולד בשבילי. דווקא הרס אווירה נחמדה.
"אוופ', טוב לא נורא תביא." לקחתי ממנו תשוקולד והוצאתי את הארנק כדי לשלם.
"עזבי אל תשלמי, זה עליי." מאור אמר והוציאי מהכיס שלו שטר של חמישים שקל.
"לא מפתאום ניראה לך." התנגדתי. אני לא צריכה שהוא ישלם עליי.
"מיכה אתה לא לוקח ממנה אני משלם." הוא אמר לו בהחלטיות ושם למיכה את הכסף ביד.
"מאור לא נוו .."
"מתנה ממני כדי שתצליחי במבחן." הוא הסתכל עליי ואמר בחיוך.
"תודה." אמרתי כשראיתי שאין לי סיכוי לנצח פה.
חייכתי אליו בחזרה ויצאתי לכיוון הכיתה.
אני לא זוכרת שאי פעם נהנתי לדבר עם מאור והוא הצחיק אותי, הוא השתנה, ממש אבל.
את האמת אני יותר אוהבת את הגירסה הזאת שלו ולא של המניאק.