” i’m beautiful in every single way”… – פרק 14

only you 01/12/2013 1360 צפיות אין תגובות

נקודת מבט של נועה-
"אימא את פה?" צעקתי וניכנסתי הביתה. היום סיימנו בשש זה היום הכי ארוך שלנו בשבוע, אני הרוגה מעייפות.
זרקתי את התיק שלי על הרצפה ליד הדלת והתקדמתי למטבח.
"כניראה שלא…" היא השאירה לי פתק על המקרר שהיא תחזור מאוחר היום. לא יודעת בזמן האחרון היא פחות בבית.
הוצאתי שתייה מהמקרר ומזגתי לתוך כוס, תוך כדי קיבלתי הודעה מליאור. חייכתי.
הוא גורם לי להיות מאושרת, מי היה מאמין שאנחנו נהיה זוג.
אני מכירה אותו מאז שאני קטנה, הוא תמיד היה כמו אחי הגדול זה שכול הזמן מגן עליי, זה שאני רבה איתו על כול שטות, בחיים לא הייתי חושבת שזה יגיע לזה.
"אני מתגעגע :(' הוא שלח. הוא הבריז באמצע הלימודים, כרגיל.
לא ראיתי אותו מאז ואני כבר מתגעגעת אליו.
'גם אני :( בוא אליי אני לבד …'
'חמש דקות אני אצלך יפה שלי' הוא שלח לי. לקחתי את הכוס עם השתייה והלכתי לסלון. התיישבתי באנחה על הספה, ניראה לי אם אני עוצמת עיניים אני נירדמת.
דפדפתי קצת בפלא כדי לא להירדם. תקתקו בדלת .
"אני באה .." צעקתי וניגשתי לפתוח. אין לי כוח לזוז.
"מה קורה?" שני נכנסה נישקה אותי בלחי ואמרה. מה היא עושה פה חשבתי שזה ליאור. מסתבר שלא.
"מה את עושה פה ..?" שאלתי אותה וסגרתי את הדלת.
"כבר שכחת, אנחנו צריכות לתכנן מה עושים למאי מחר …" היא אמרה וניגשה ישר למטבח . למגירה שהיא כול כך אוהבת, של הממתקים.
"אני כבר אמרתי שאני מתה על המגירה הזאת?" אולי בכול פעם שאת פה.
"כן כן אמרת.." שיט נכון למאי יש יומולדת מחר ועדיין לא ארגנו לה כלום, איזה מן חבורת אנחנו. אני לגמרי שכחתי מזה. נשכבתי על הספה.
"נו מה עושים לה??" שאלתי. היא ישבה על המשענת הצדדית של הספה עם הרגליים על הספה, טוחנת לי ת'קליק. שמנה.
"יש לי רעיון, אבל אני לא בטוחה שתאהבי אותו .." היא אמרה לי בהיסוס. אני עוד שנייה נירדמת. איזה עיפות אלוהים.
"נו דברי.."
"אני חשבתי שאפשר….לא לבוא מחר לביהס ולעשות יום כיף מה את אומרת? ובערב ללכת לפאב או משהו כזה .."
"סבבה.. נישמע טוב.."אין לי כוח להתווכח איתה חצי ממה שהיא אמרה לא שמעתי.
"אוו..קיי.."היא אמרה. למה ניראה לי שאני הולכת להתחרט על זה שאמרתי כן?
"אני אפתח." תיקתקו בדלת ושני הלכה לפתוח. כניראה שהוא בא.
ניראה לי שלא הייתי צריכה להגיד לו לבוא אני ירדם לו.
"טוב אני עפתי דברי איתי נועה, ביי מכוער .." היא צעקה ויצאה.
"ביי…"מלמלתי שהעיניים שלי עצומות. שני יצאה שמעתי את הדלת ניטרקת.
שמעתי את הצעדים של ליאור מתקרבים לכיווני.
"ישנונית שלי, קומי.."
"לא רוצה." מלמלתי כול מה שרציתי זה לישון עם כמה שהתגעגעתי אליו.
הוא נישק אותי נשיקות קטנות ורכות על הפנים, יורד לשפתיים ומנשק אותם.
נשכתי תשפה התחתונה שלי וחייכתי.
"התגעגעתי קוומי שמנה…" הוא אמר.
"עוד מעט.." הסתובבתי לצד השני הוא התייאש ושם עליי שמיכה שהייתה בספה השנייה. ישר שקעתי לשינה, הייתי כולכך עייפה.

קמתי מהספה שבה ישנתי, הסתכלתי על השעון וראיתי שעברה בערך שעה אבל זה דיי מילא לי את המצברים. התמתחתי וקמתי לעבר המטבח שהריח ממש טוב.
אימא חזרה?
נכנסתי למטבח וראיתי את ליאור…מבשל??
כרכתי את הידיים שלי סביבו כשגבו מופנה עליי.
"יפה שלי התעוררת…" הוא הסתובב אליי ונישק אותי במצח כשהידיים שלי עדיין כרוכות סביבו והראש שלי נשען על החזה שלו.
"מה אתה מכין?" שאלתי אותו והרמתי את המבט אליו.
"משהו… שבי זה עוד מעט מוכן." הוא ענה לי והסיט את השיער שלי למאחורי האוזן.
"אני שנייה עולה להתקלח." אמרתי והתנתקתי מהחיבוק.
"אפשר לבוא גם??" הוא שאל בקול של ילד קטן.
"תשכח מיזה." צחקתי ועניתי לו. ניראה לו באמת שאני יסכים? מצחיק.
עליתי למעלה לחדר שלי. נכנסתי לחדר האמבטיה שבחדרי והורדתי מעליי את כול הבגדים וניכנסתי למקלחת.
כשסיימתי לבשתי טייץ וחולצה של פיגמה. ניגבתי את השיער וירדתי למטה לסלון.
ליאור ישב שמה והסתכל על הטלויזיה, יבשתי אותו קצת מסכן.
"מה אתה רואה?" שאלתי ועמדתי מולו.
"לא משהו מעניין," הוא אמר ומשך אותי לשבת עליו.
"עכשיו אפשר קצת יחס י'ישנונית?" הוא אמר.
"כן.."צחקתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה. קמתי ממנו וברחתי למטבח.
"מה זה מה אני כלב? זה מה שמגיע לי? עוד הכנתי לך ארוחת ערב .."
אני מתה עליו. איזה ריח מדהים יש במטבח זה לא ייאמן. כול השולחן היה מסודר לארוחה ערב.
"אתה הכנת את זה ..?" נעמדתי מול השולחן שהיה מסודר ממש יפה עם כול האוכל עליו. "לא, סבתא שלי הכינה. היא מתחבאת בארון לקרוא לה?" הוא אמר ונעמד מאחוריי.
צחקתי. אני אמרתי כבר שאני אוהבת אותו?
"תודה…" התקרבתי עליו מצמצמת את הפער ביננו, מושכת בחולצה שלו לכיווני ומנשקת אותו. הפעם גם אם רציתי לא יכולתי לברוח הוא החזיק לי בלחיים מעצים את הנשיקה.
התנתקנו אחריי כמה דקות, התיישבנו בשולחן והתחלנו לאכול.
היה כיף התחלנו לעלות זיכרונות, כמעט והתחלנו מלחמת אוכל.
"נהיית לי שף הא? מעכשיו אני רוצה כול יום ארוחה כזאת." אמרתי לו שסיימנו לאכול והרמנו את הדברים מהשולחן.
"בנס לא נישרף לכם המטבח, אני סיימתי עם הבישולים…"הוא אמר, צחקתי ורצתי לפתוח את הדלת, מישהו תיקתק. פעם שלישית גלידה.
"ה..י" אימא שלי באה, עם עוד מישהו כשהם מחזיקים ידיים ביחד.
"נועה'לה תכירי זה אריאל .."מי?!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך