” i’m beautiful in every single way”… – פרק 11 3>

נ.מ שני-
"שני את באה!" מאי אמרה לי בפעם האלף, הילדה הזאת לא מבינה מה זה לא.
"לא,לא ולא!" אמרתי והדגשתי את הלא!
"אני התייאשתי נועה נסי את .." מאי אמרה וישבה על הכיסא בחדרי.
"נו שני מקסימום אל תתייחסי אליו, את חייבת לבוא מה אני יהיה שם לבד." נועה אמרה לי עם בפרצוף עצוב.
"מה לבד גם אני באה!" מאי התפרצה ואמרה.
"כן בטח, אני בטוחה שאת ורון תינטשו אותי לבד עם הזקנים האלה."
"לא באה! פאדיחות סיננתי אותו במשך כול השבועיים האלה לא עניתי לו להודעות מה אני אמורה להגיד לו שניפגש?" אמרתי בתיסכול.
"נו בסופו של דבר אתם תיפגשו ותדברו על זה אז למה לדחות את זה?"
"לא יודעת .." אמרתי והורדתי את הראש כלפי מטה.
"ייאלה את באה לא רוצה לשמוע לא." נועה אמרה לי בהחלטתיות.
"בסדר בסדר קרציות." קמתי להתלבש. שתיי אלה לבושות ורק אני עדיין עם הפיגימה שלי ניגשתי לארון והוצאתי משם חצאית עור שחורה קצרה וחולצה מכופתרת שבצווארון שלה יש יהלומים קטנים כאלה מסביב. לבשתי נעלי עקב, העברתי פן בקטנה, התאפרתי, שמתי עגילים צמידים. אפשר להגיד שהשקעתי. קצת.
"זהו אני מוכנה." אמרתי והבטתי על עצמי במראה
"סוף סוף אלוהים!" מאי אמרה וקמה.
"מעלפת!" נועה צעקה לי.
"אני כול כך הולכת לחרוש לך על הנעליים האלה." מאי אמרה והסתכלה לעברם. צחקתי.
"ייאלה פרינססות כולם מחכים לנו.." נועה זירזה אותנו ודחפה אותנו מחוץ לחדר.
יצאנו שלושתנו לבית של ליאור, היו לי פרפרים בבטן, לא ידעתי מה אני יגיד לגיא.
"אולי כדי שאני יחזור." אמרתי בפחד ועצרתי במקום.
"שום דבר שני את באה איתנו!"
"אני חושבת שיש לי להקיא.." מלמלתי בלחץ.
"דיי תפסיקי להיות לחוצה, תרגעי." נועה אמרה לי . היא תפסה לי את היד ותיקתקה בדלת.
'שני תירגעי'.

נקודת מבט גיא-
"חיים שלי קום." הרגשתי מישהו מוזיז לי את הכתף.
"קום…"
"הא.." מלמלתי. מי מעיר אותי עכשיו?
"תנו לישון!" מלמלתי.
"ייאלה קום תתלבש, האורחים עוד מעט באים.." שמעתי את אימא שלי אומרת לי.
"טוב טוב חמש דקות ואני קם.." אמרתי לה חצי רדום.
"ייאלה תקום עצלן, ותעיר את ירדני." היא אמרה ויצאה מהחדר.
יוואו איזה עייף אני, פקחתי את העיניים ושמתי לב לירדן שעדיין ישנה לידי כמו מלאך.
"ירדני, נסיכה שלי..קומי." אמרתי וליטפתי לה את הראש והוזזתי לה כמה שיערות שנחתו לה על הפנים.
"כבר בוקר??" היא שאלה בקול ישנוני ושיפשפה את העיניים שלה.
"לא, באים אלינו אורחים את זוכרת?" שאלתי אותה והיא הנהנה עם הראש.
"קומי ולכי להתלבש טוב?"
"טוב.." היא אמרה. הורדתי אותה מהמיטה והיא יצאה מהחדר לכיוון החדר שלה.
קמתי לעבר הארון והוצאתי משם חולצה שחורה של פולו, והלוגו שלו בזהב עם צווארון.
גינס כחול משופשף ולבשתי נעלי סניקרס של לקוסט.
התזתי על עצמי סילבר, שמתי קצת ג'ל בשיער.
יצאתי מהחדר ושמעתי קולות של אנשים, הבנתי שהאורחים כבר באו.
בדיוק ירדן יצאה מהחדר שלה, לבושה בשמלה לבנה.
"מי יפה מי??" אמרתי והרמתי אותה על הידיים.
"אני?" היא שאלה אותי. כול החיים שלי הילדה הזאת!
"אחח' ברור שאת ינסיכה קטנה!" אמרתי ונישקתי אותה בלחי.
ירדנו במדרגות וכול העיניים היו מופנים אלינו. אני יודע שאני חתיך, אין צורך לתקוע עיניים.
"תראו מי פה!" רון צעק וחיבק אותי. בואנה גדל היצור הזה.
אחריי שנישקתי וחיבקתי את כולם, רק אחת הייתה חסרה לי. שני.
איפה היא??
"תגיד איפה הבנות?" שאלתי את רון שישב לידי.
"אין לי מושג, בטח עדיין מתארנות אני יודע .." יש מצב היא מבריזה?
"אני פותח!" ליאור צעק וניגש לפתוח את הדלת.
"פשיי הדוגמניות באו..תודה רבה באמת." ליאור אמר.
"שלום אנשים!" מאי צעקה ונכנסה ראשונה. שני ונועה נכנסו כשהידיים שלהן משולבות ביחד. היא הייתה כול כך יפה שלא הצלחתי להוזיז את המבט שלי ממנה.
הן נכנסו למטבח ואמרו שלום לאימא שלי. שני התחמקה מהמבט שלי כול הארוחה, אני חייב לתפוס אותה לשיחה.
"נועה בואי איתי שנייה לשירותים." שני אמרה לנועה.
"לא היא לא באה איתך היא נשארת איתי."ליאור אמר לשני.
"מאי..עזבי.. " היא נאנחה והלכה. זאת ההזדמנות שלי, אחריי דקה קמתי מהכיסא.
"לאן אתה בורח בוא תספר לנו איך בצבא!" אבא שלי אמר לי כשבאתי ללכת.
"שנייה אני חוזר." אמרתי לו.
חיכיתי לשני מחוץ לשרותים שהיא תצא. כשהיא יצא משכתי אותה לחדר שלי.
"מה אתה עושה? גיא תן לי ללכת!" היא אמרה ופנתה לכיוון הדלת, תפסתי לה את היד
אני לא מתכוון לתת לה ללכת.
"לא את לא הולכת מפה עד שאת לא מסבירה לי למה ברחת לי באותו יום במסעדה."
היא שתקה והורידה את הראש שלה למטה.
"גיא תן לי ללכת." היא אמרה בשקט.
"אז תסבירי לי!" אמרתי לה והרמתי לה את הפנים למעלה.
לא יכולתי שלא לשקוע בעיניים שלה, איזה מושלמת.
התקרבתי לנשק אותה והיא עצרה אותי. "גיא לא! אני לא מתכוונת להיות עוד משחק בשבילך!"
"בגלל זה ברחת? זה מה שאת חושבת?" שאלתי אותה.
"גיא דיי!" היא הסתכלה עליי ואמרה.
"שני את לא !"
"שני תסתכלי עליי!" הרמתי את המבט שלה אליי שוב.
"תרגישי את הלב שלי! אני בחיים שלי לא הרגשתי ככה, אני מרגיש אלייך משהו שני! את בחיים לא תהיי משחק בשבילי."אמרתי לה והנחתי את היד שלה על הלב שלי שדהר כמו משוגע.
"אוופ'" היא אמרה והורידה את היד שלה מהחזה שלי.
"שני אני בחיים לא אפגע בך, את חייבת להאמין לי."
"אימא קוראת לך גיא, בוא!" ירדן נכנסה לחדר ואמרה לי.
שני באה ללכת ותפסתי לה את היד וסובבתי אותה אליי. נישקתי אותה, טועם שוב פעם את השפתיים שחלמתי עליהם כולכך הרבה זמן, מתענג על כול רגע.
"איכס מגעילים, נו בואו!" ירדן אמרה וגררה את שני אחרייה. היא חייכה אליי ויצאה מהחדר. נשענתי על הדלת וחייכתי לעצמי כמו מטומטם, ויצאתי בעקבותיהן.

נקודת מבט של נועה-
"דביל.." צחקתי ואמרתי לליאור.
"בואי לבחוץ.." ליאור אמר לי וגרר אותי החוצה לחצר שלהם.
"מה אנחנו עושים פה?" אמרתי לו ושיפשפתי את הזרועות שלי. קפוא פה!
"בואי." הוא הושיב אותי לידו וחיבק אותי בזרוע אחת שלו ובשנייה הוא החזיק את הסיגרייה שלו. הרגשתי כול כך בטוחה איתו, לא רציתי לזוז ממנו לשנייה אפילו.
"ליאור..?"
"מה?" הוא ענה לי ונשף עליי את העשן של הסיגריה המסריחה שלו. השתעלתי.
"איפפ ימגעיל." אמרתי וניסיתי להשתחרר ממנו אבל הוא רק הידק את האחיזה שלו.
"תשחרר אותי, אימא שלי תתחיל לחשוב שאני מעשנת." הוא לא שיחרר.
"לא רוצה.." הוא ציחקק ואמר. איכשהו הצלחתי להשתחרר מהדביל הזה ונעמדתי מולו.
הוא עמד מולי גם וחייך אליי, הוא התקדם אליי לאט, הלכתי אחורה עד שלא היה לאן ללכת.
"מה אתה עושה?" אמרתי ובלעתי את הרוק. הוא היה כול כך קרוב אליי.
הוא הניח את היד שלו על הלחי שלי. הלב שלי דפק בעוצמה.
"אני משתגע כבר נועה," הוא לחש לי כשפנינו היו קרובים אחד לשני.
"אני מת לנשק אותך.." הוא לחש כשהוא מרפרף את שפתיו בשפתיי.
"אז תנשק כבר.." לא יכלתי יותר שתינו רצינו את יותר מתמיד. הוא חייך ונישק אותי.
לא יכולנו להתנתק אחד מהשנייה, גם לא רצינו.
זאת הייתה נשיקה סוערת ותשוקתית. זה היה פשוט מדהים.