נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר – פרק 1

בוקר~

נ.מ של ירדן.
"ירדן"
"ירדן"
"ירדן" שמעתי את שי והעדפתי לישון
"נו ירדן אני יגיד לאמא שאת לא קמה"
יואוווווווווווו
"כוסעמקקק שיי סתום תפה שלךך"
"אמאאא ירדן קיללה אותיייי" הוא צרח לאמא שלי
"אני לא מתערבת ביניכם נמאס לי!!!"
"חה! עכשיו עוף"
"אין לי כנפיים"
"יאא תראה"
"מה?"
"הנה המצחיק שלך"
"טמבלית"
"לךך כבר!" סוף סוף הוא התייאש והלך
קמתי מהמיטה שמתי את השיר:
Hayden Panettiere – Telescope
והתחלתי להתארגןן
עשיתי אירגוני בוקר [צחצוח שיניים, מקלחת וזה]
לבשתי-
חולצת בצפר שחורה, שורט בהיר גבוה,נעלי ואנס סגולות
וג'קט סגול. פס לא דק ולא עבה של אייליינר בלי כנף ,קצת מייקאפ וגלוס שקוף השפרצתי על עצמי
את הבושם של דולצ'ה לקחתי תיק אדידס שחור עם כיתוב בסגול וירדתי למטה
"בוקר טוב" אמא אמרה לי והוסיפה :"יש לך כסף על השולחן, יש לך מפתח?"
"לא למה לא עובדת היום?" [אמא שלי קוסמטיקאית ובונת ציפורניים ויש לה מכון בקומת מרתף קיצר משהו יפה]
"אני מסיימת ב11 והולכת לסידורים"
"אמממ איבדתי את המפתח"
"שוב? ירדן את ממש לא אחראית זה כבר השלישי שלך"
"מה אני יעשה שהם נעלמים לי??? טוב אני ילך אחר כך לעדן או לי"
"בסדר אני ישכפל לך עוד אחד היוםם"
"טוב אמוש לאב יו"
"כן כן חנפנית"
"יופי אמא למדת"
"טוב יאללה את תאחרי בייי" היא אמרה ונתנה לי נשיקה
נשבעת שאני מתה עלייה אמא שלי בסך הכל בת 38 אבל היא נראת מזה פחות!
הלכתי לכיוון הבית של צ'רני [עדן] חמש דקות מהבית שלי
עליתי אלייה הביתה ופתחתי את הדלת , בדרך כלל אין אצלה בבוקר אנשים ההורים בעבודה והאחים לא גרים בבית ואחותה בצבא
"בוקרררררררררררררררררר" צעקתיי ושמעתי בום
רצתי לחדר שלה ואני רואה אותה על הרצפה
"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" לא הפסקתי לצחוקק
"איך פספסתי את הנפילההה?"
"יא חולת נפש מה עובר על אמא שלךך אנשים ישנים!!"
"סליחה סליחה"
"באמת" היא אמרה בציניות
"סתם לאא צ'רני יאללה קומיי"
"תעזרי ליי נכה עשית אותי"
"נעע היית נכה גם לפני"
"לא ואת"
"לא אמרתי שלאא" היא קמה והתארגנה
היא שמה חולצת בצפר בצבע ורוד בייבי, שורט נמוך בהיר,נעלי בובה שחורות וג'קט בצבע שחור . פס דק של אייליינר עם כנף [בקטנה], מייקאפ, ואודם ורוד בהיר היא השפריצה את הבושם של שאנל לקחה תיק של NIKE שחור וורוד לקחה כסף ויצאנו לכיוון התחנת אוטובוס
כמו תמיד ופשוט התחלנו לדברר
"נו מה עם אהובך?" שאלתי אותה
צ'רני :"אהובי?"
ירדן:"כן אהובך בןבן"
צ'רני:"אוי סתמי יא מכוערתת"
ואז הגיע האוטובוס

הוספת דמויות [בנים]-

לירון קדוש-
בן 17 כיתה י'ב
אמא, אבא, אח אתם יודעים נו משפחה
יעניי זה שמביא את הבחורות
הכי כוסיות לא מתאהב מעשן שותה
לומד? חח ככה אמא חושבת. אבא שלי הוא איש עסקים אז ההורים שלי
נוסעים המון אבל שהם בבית הם מנצלים איתנו את הזמן
ערס,מודה ככה הכי טוב תכלס לא מצפים ממך לשום דבר אין אחריות.
חברים הכי טובים- בן שלומי ועומר וואלה יותר מאחים
טוב ביי נשמותת

בן אבוקסיס-
בן 17 וחצי כיתה י'ב
אבא ז"ל חי עם אמא, בן יחיד
מסתדרים כפרע עלייה עושה בשבילי הכל ואני? אני אפילו לא רבע
באמת שאני מנסה אבל הפכתי להיות הילדים שהיא אמרה לי להתרחק מהם
שהייתי קטן. מעשן, שותה, מופרע,לא לומד, רוב היום ישן, סטוציונר מה אני יגיד?
לא תכננתי את זה זה פשוט ככה מתקשה להאמין באהבה.
אגואיסט, שחצן.
החברים הכי טובים שלי אלה-
לירון עומר ושלומי חולה על ההומואים האלהההה

עומר אבו-
בן 17 כיתה י'ב
הורים גרושים מחובר לשניהם אחות בת 8 קוראים לה שני שרוףף על החיים שלהה
הקטנה הזאת כיתה ג'
די אגואיסט, חושב על כולם, שופט, לא שטחי
לא סטוציונר . כבוד לבנות זה א ב! אבל גם לא מתאהב מתרחקים יודעים נשיקה פה נשיקה שם אבל אני לא ישכב אם בחורה ויום אחרי יעיף אותה מהבית שלי! לא בכבוד שלי
משתדל ללמוד לא הולך לי אני פשוט לא יכול להיות שקט!
מעשן שותה פה ושם לא ממש חי את החיים
חיים שלי חוקים שלי כפרעע אף אחד לא ינהל אותיי
זהו בתכלס
שלומי לירון ובן אחים בנשמההה עמוק

שלומי ביטון-
בן 17 וחצי כיתה י'ב
ההורים שלי כפרה עליהם. 2 אחים תאומים בן ובת שירה ויובל בני 11
התחלתי לעשן לפני חצי שנה אבל מה בקטנה רק במסיבות רוב הזמן זה נרגילה
שותה אין מה לעשות לא מושלם טוב בעצם כן אבל הבנתם חה.
חתיך הורס נשמע את מוזמנת להכירר סטוציונר זה שם שני שלי מה לעשות
זה מי שאני ועובדה שזה מה שהבנות אוהבות חוץ מזה כל כך הרבה יופי
לא לחלוק עם כל העולם? לפחות החצי הנשי. מאמין באהבה עוד לא קרתה לי אבל שתבוא האחת? היא תהיה ה-אחת ה-מלכה
אגואיסט, שטחי, יהיר
חברים הכי טובים שלי אלה לירון עומר ובן