I’m a disaster פרק 3

דניאל פתח את הדלת והיינו לבד הוא משך אותי אליו כמו שהוא תמיד עושה לי הוא ליטף לי את הראש שלי "אתה רציני?" צעקתי עצבנית,מה נירא לו שהוא לוקח אותי לבחוץ באמצע אני לא באתי לא כדי שהוא יציק לי כל הערב "תירגעי" ליטף את פניו לאט לאט הוריד את היד שלו לגב החשוף שלי ,התקרבנו שיותר קרוב מזה לא יכול היות ,ידעתי שהוא לא יוותר לי בקלות עצמתי את העניים והשפתיים התקרבו "לא" אמרתי בקול שקט והנדתי את הראש אני לא רוצה לפגוע בו למרות שמגיע לו ,הוא עדיין חשוב לי "אנחנו לא יכולים להיות שום דבר,ביחד אנחנו אסון,אני אוהבת אותך בתור ידיד וזה נוראה מחמיא לי אבל לא" נישמע רעש והתרחקתי ממנו בכמה צעדים הוא לא ויתר ושוב התקרב אני והפעם ששפתינו כמעט הרגישו אחת את השנייה הוא הזיז את ראשו הוא יודע איך לבלבל אותי אבל אני לא יכולה לתת לו."למה לא" "קודם כל יש לך חברה ו.." "ומה?" "אני לא אוהבת אותך ככה" שתקנו כי שנינו ידענו שאני עקשנית ושאני אומרת לא אז לא.
הוא נכנס לבפנים ואני נשארתי בחוץ,יש לו נדנדות בחצר אז ניגשתי לשם מבולבלת כל הראש שלי היה מלא במחשבות שצדקתי שאמרתי לו את האמת כי ככה הוא יחזור לחיים שלו ואני לשלי או שאני טועה והוא כן יהיה מוכן להשתנות עבורי,בדיוק ג'ק יצא החוצה לעשן וישב בנדנדה לידיי.
"רוצה?" קירב את הסיגריה עליי,"תביא" חייכתי זה קצת הצחיק אותי שלפני כמה דקות צעקתי עליו ועכשיו הוא מציע לי סיגריה חשבתי שהוא יתעלם ממני כמו בבוקר אבל לא, לקחתי כמה שאיפות וחזרתי לו את סיגריה.
"אז את לא אילמת" וחייך את החיוך הזה שלו "ממש מצחיק" גלגלתי את העניים שלי כאליו מה ניראה לו שאני ממש חסרת חיים זה שאני שקטה בכיתה זה כי אין אם מישהו נורמאלי לדבר איתו."את מגלגלת הרבה את העניים שלך,אהה" "מאיפה אתה יודעה" "אני יודע הכול " "מרגש" אמרתי בציניות.
"רוצה "הוא הוציא בקבוקון של שתייה חריפה,"יש לך עוד הפתעות שם?" "לא" הוא חשב שאני יגיד לו לא כי אני לא ,אבל הוא לא ידע כמה זה לא מפריע לי "תביא "ולגמתי לגימה ארוכה "תיזהרי,את עדינה בשביל זה " וצחק "אל תדאג ,אני יהיה בסדר" והחזרתי לו את זה קצת סחרר לי את הראש ,לא כמו שהראש שלי היה אבל לפחות זה עזר לי קצת לשכוח דברים ,הייתי צריכה את זה אפילו יכולתי להרגיש עם ג'ק בנוח אבל יוכל להיות שזה רק בגלל השתייה ומחר הכל יחזור לקדמותו "את הפתעת אותי" "אני,למה" מה כבר אני יכולה להפתיעה " בבית ספר את שקטה לא מדברת עם אף אחד ופה כולם מכירים אותך,ובכלל את ניראה כל כך פתטית בלי להעליב עם הספר הזה שאת כל הזמן נמצאת איתו את לא נותנת לאף אחד להתקרב אלייך, ופה את ממש לא ככה" הוא הפתיע אותי עם כל מה שהוא חשב עליי אבל לי יש סיבות למה אני בקלות לאנשים וזה כי כמעט כולם מניאקים "קודם כל זה לא ספר זה מחזה וגם מה עדיף לשבת הפסקה שלמה על להמריח על איזה מישהו ,לא תודה"
"אז מי זה הבחור שנתת לו ללכת" הוא התקיל אותי "מי, דניאל ?" "כן" מאיפה הוא יודע דניאל ועלי וזה שהינו ביחד הייתי המומה "מה איתו" אמרתי בקול רגיל כאילו אני לא יודעת על מה הוא מדבר הרמתי את הגבות "לא יודע מהצד זה היא ניראה שאתם ביחד או משהו כזה" "אנחנו לא ביחד ומה זאת אומרת מהצד" "לא יודע כל מה שהיה פה " "אתה ראיתה את זה?" הייתי כל כך מובכת זה רק חסר לי שיחשוב שאני איזה זונה מה שלפני דקה אמרתי לו שזה דוחה ."לא ראיתי משהו שלא ראיתי לפני" הוא צחק.
"הראש שלי כואב" מלמלתי וחזקתי את הראש במצח לא מספיק הבעיות שיש לי אני עכשיו גם הוא "את בסדר?" הנהנתי בראשי ובאתי להגיד לו שאני בסדר אבל לפני שהספקתי,הרגשתי שעוד שנייה אני מקיא ,רצתי הצידה והקאתי אני לא יודעת מאיפה זה בא לי "אוף" יללתי "את בטוחה שאת בסדר?" אמר בחצי חיוך הוא בטח נישא לא לתת לי להרגיש מובכת בגלל זה אבל זה לא שינה בשבילי "אני מרגישה זוועה" הלכתי לכיוון הדלת אבל מעדתי ג'ק תפס אותי "וואוו ,את צריכה לשבת,חכי פה אל תזוזי אני יביא לך מים " "בסדר" הוא הפתיע אותי איך שהוא התנהג זה,היה מוזר לראות את הצד הנורמאלי שבו ולא רק את כלב שהוא יכול להיות.. נזכרתי בדניאל והתחלתי לבכות ."היי!" ג'ק חזר "מה כבר קרה?" "כלום" "זה בגלל דניאל,אל תדאגי" הוא ניסה לנחם אותי אבל לא היתי צריכה את זה "עזוב אני סתם מבולבלת,אני מדברת שטויות "
"אל תדאגי,את יכולה לדבר חופשי.." "ת'כלס גם ככה מחר אני יהיה אוויר אז זה לא משנה לך נכון ? " קטעתי אותו "זה לא נכון" "עזוב אותי מתי בפעם האחרונה יצא לך לספר משהו אלייך,אתה מנסה להיות כזה סודי וגם הכלל מתי בפעם האחרונה יצאה לך היות עם משהי שאתה באמת אוהב לא רק משחק ברגשות שלה" העניים שלו נעצמו ולשנייה אחת חשבתי שהוא יפתח "טוב אז הפעם הזו הייתה …אף פעם כי אני חושב שזה שטויות" "אתה רואה אתה לא כזה שונה ממני אבל אני לא צבוע כלפי אנשים שאני לא סובלת אותם" "אני לא צבוע" "אהה לא אתה רק משחר ברגשות של אנשים אחרים בגלל צלקת שיש לך" "אני לי שום צלקת ואני לא יודע אל מה את מדברת" הוא כעס שאמרתי לו את זה אבל לא התביישתי "אל תדאג ,את יכול לדבר חופשי.." קמתי והלכתי משם ניסיתי לעשות יצאה דרמתית אבל שוב נפלתי והוא שוב תפס אותי.
"בואי את צריכה לחזור הביתה" "אני יודעת" "בואי אני יחזיר אותך חברה שלך שתויה יותר ממך" לא צריך אני יסתדר" "לא את לא וגם ככה את על הדרך שלי אז בואי כבר" הוא לא השאיר לי בררה אז שלחתי לאליס הודעה שאני חוזרת עם מישהו ושהיא לא תדאג לי.