I’ll take care of you- פרק 29

—

-נקודת המבט של נופר-
ישבתי על המיטה מול הפלאפון המרוסק שלי. דמעות יבשות על פניי ומבטי ריק. בהיתי בנקודה בקיר כששפתי התחתונה רועדת ללא הפסקה.
רעש נשמע מבחוץ והבטתי מעבר לחלון, מכוניתו של ערן חנתה מחוץ לבית שלנו ולבי החל להגביר את הקצב שלו.
״לא נו… שיט!״ קראתי וניסיתי לחשוב מה לעשות, הסתובבתי בחדר וניסיתי להפעיל את הגלגלים האפורים בראש שלי. טל.
״טל!״ קראתי וירדתי מהר במדרגות. חיוכי ירד במהרה כשראיתי את ערן עומד בכניסה לבית וטל אוחזת בדלת.
״אנחנו צריכים לדבר,״ הוא קרא מלמטה וביטלתי את דבריו בעזרת ידי.
״אין לנו על מה לדבר,״ השבתי בקול סדוק. רק מלראות אותו הרגשתי שאני מתמוטטת והעולם נופל עליי.
״תלך.״ הסתובבתי על עקביי והתהלכתי לחדרי בחזרה בכדי לבהות בפלאפון המנופץ. נעלתי את חדרי והתיישבתי על מיטתי בחזרה.
״נופר!״ ערן קרא ודפק על דלתי בחזקה.
״תלך!״ דרשתי וקולי התעוות בגלל גוש הדמעות שחנק את גרוני.
״לא.״ ערן המשיך לדפוק על דלתי ללא הפסקה. אני מכירה אותו ואני יודעת שהוא לא ילך עד שהוא לא ישיג את מה שהוא רוצה.
״מה?״ פתחתי את הדלת במקצת והצצתי. הוא עמד שם כשידיו מכווצות והוא נראה עצבני מהרגיל.
״תני לי להיכנס,״ דרש.
״לא.״
״תני לי להיכנס' ואם תסגרי אשבור את הדלת,״ איים וניסיתי לסגור את הדלת אך הוא הניח את רגלו במהירות ולא יכולתי לסגור.
״אמרתי, תני לי להיכנס,״ אמר באטיות ובטון קשה שהעביר בי גל של צמרמורת לא נעימה. פתחתי לו את הדלת והלכתי אחורה. הוא סגר את הדלת ונעל אחריו.
בשלב הזה, לפי המבט והצעדים שלו שקלתי לצעוק לטל לעזרה, אבל כל כך התגעגעתי אליו כך שזה לא הזיז לי.
הוא התקדם ואני צעדתי לאחור עד שנתקעתי בקיר, הוא אחז בשתי ידיי וריתק אותן לקיר.
״אתה שיכור,״ קבעתי כשהבטתי לעיניו האדומות. ערן צחקק והשפיל את ראשו.
״שתיתי אחת על ההודעה שלך ועוד שתיים בשביל האומץ לבוא לכאן,״ סיפר והלב שלי החל לדפוק חזק יותר ומהר יותר.
״למה אתה צריך לבוא לכאן?״ שאלתי בהרמת גבה והוא צחק צחוק שיכור.
״כי אני אוהב אותך,״ הסביר והרגשתי איך אני נמסה מבפנים.
״מצטערת אבל אני לא, המשכתי הלאה.״ חייכתי חיוך ביצ׳י והשתחררתי מאחיזתו. התקדמתי למיטה שלי בצעדים אטיים וכבדים אך ערן כרך את ידו סביב בטני והדביק אותי חזרה לקיר.
״תקשיבי לי טוב כלבה,״ אמר בארסיות ונעץ את עניו הכהות אל תוך שלי, ״הצלחתי לצאת מהחרא שלך, מצאתי מישהי והיו לי אחלה חיים. אבל את,״ נעץ את אצבעו בחזה שלי, ״היית חייבת כמו תמיד להיות חתיכת כלבה מזוינת, והספיקה הודעה אחת להפוך לי את כל העולם,״ הוסיף בכעס והרגשתי איך המילים פוגעות בי כמו מיליון פטישים שמרסקים לי את הלב. בלעתי גוש שנתקע בגרוני והרגשתי איך אני נלחמת בדמעות שלי.
״הגעתי למסקנה אחת, אני אוהב כלבות,״ אמר לבסוף ולא ידעתי אם זה טוב או רע.
״אני עדיין לא רוצה אותך,״ התנגדתי וניסיתי להדוף את גופו ממני.
״אני כרגע זרקתי אישה שהצליחה להשכיח אותך, שתיתי וכמעט נהרגתי בדרך לכאן ואני חושב שעברתי באדום.״ התקרב עם פניו אליי כך שהשפתיים שלנו כמה סנטימטרים מנשיקה. תתעלי על עצמך, לא! את סתם תפגעי בו שוב ושוב.
״אז עכשיו אני הולך לנשק אותך,״ יידע אותי, ״ואם תתנגדי אני אזרוק את המפתח מהחלון ותיתקעי איתי לנצח,״ הוסיף והחנקתי צחקוק כשדמיינתי את שנינו מזדקנים בחדר שלי.
הוא הצמיד את שפתינו והניח את ידיו על צווארי. טעם של אלכוהול, סיגריה וגעגוע היה בנשיקה. התגעגעתי לשפתיים האלו, התגעגעתי לבושם הקבוע שתמיד מתערבב עם זיעה גברית והתגעגעתי למגע הממכר שלו.
לא ידעתי מה לעשות עם ידיי אז הנחתי אותן על כתפיו וניתקתי אותו ממני.
״למה חזרת?״ שאלתי.
״אמרתי לך כבר, אני אוהב כלבות רעות, ובלי שום קשר את תמיד היית האחת שלי.״
~~

-נקודת המבט של טל-
״אני לא מאמינה שאני שוב מבריזה איתך!״ יצאתי מהפתח הקרוע של גדר הברזל, בן הושיט את ידו ומשך אותי אליו.
״פולנייה,״ הקניט אותי ונשק לאפי, צחקתי והתקדמתי אחריו לעבר מגרש המכוניות.
״אני רעב מת,״ אמר כשנכנס למכונית וטפח על בטנו המוצקה.
״חברה שלך רעבה יותר.״ חגרתי וחלצתי את הסנדלים שלי.
״אני לא יכול לתת לזה לקרות,״ בן גיחך וליטף את ראשי.
עברנו עוד חודש מדהים ביחד. יום ועוד יום, אני אוהבת אותו יותר מאת עצמי. כלום לא מפריד בנינו, אנחנו בקשר טוב יותר מאי פעם, ואני מקווה שזה ימשיך ככה.
״אז קדימה רומיאו תוכיח שהיה לי שווה לפספס שיעור אנגלית בשביל להיות איתך.״ חייכתי בהתגרות והוא מחץ את לחיי בעזרת ידו הגדולה.

״תטעמי את זה,״ בן אמר וקירב לפי את המזלג שלו ובו נעוצה חביתת ירק.
״אני שונאת כוסברה או כל עלה ירוק אחר.״ דחפתי את ידו ממני אל הוא התעקש.
״תאמיני לי שזה טעים,״ ניסה לשכנע אותי ונכנעתי. פתחתי את פי ונגסתי בחביתה.
״איך?״ שאל ואכל את כל מה שנשאר על המזלג.
״בסדר כזה,״ עניתי ומשכתי בכתפיי, הוא כיווץ את אפו בעצבנות וכיווצתי גם אני.
״בטח שתיראי כזו לבנה ורזה. את אוכלת רק פסטה ותפוחי אדמה כל היום,״ בן אמר ולרגע הזכיר לי את אימא שלי.
״לא נכון!״ קראתי, ״אני אוכלת גם חביתה רגילה וסלט!״ הוספתי בהתגוננות והוא גיחך.
״אני שונא אותך.״
״גם אני שונאת אותך.״
כמה שאני אוהבת אותו.

״שבעת?״ שאל בדאגה כשיצאנו מבית הקפה, הנהנתי ונצמדתי אליו בכדי שיחבק אותי. הוא עשה גרעפס וצחק, הכיתי את חזהו בעצבנות והחנקתי צחקוק.
״חתיכת דוחה!״ קראתי והוא כרך את ידו סביב כתפי.
״אם לא תשתקי אני אנשק אותך,״ הוא הזהיר וחייכתי חיוך קורא תיגר.
״דוחה,״ קראתי והתחמקתי במהירות מהנשיקה שלו כך שהוא נישק את האוויר. צחקתי והוא תפס אותי מאחור כך שהוא מהדק את זרועותיו סביבי ומוחץ אותי.
״כלבה קטנה שאני אוהב,״ אמר בעוקצניות ונשך את תנוך אזני, צעקתי בכאב והוא צחק.
״אם הייתי יכולה לזוז הייתי מראה לך מה זה כלבה,״ איימתי בעצבנות וניסיתי להשתחרר מאחיזתו אך ללא הצלחה. בן רק צחק צחוק מזלזל והסניף את שערי. ״כלב,״ החזרתי גם אני את אותה מילת הגנאי וצחקתי מעצמי.
״החבר הכלב שלך חרמן מת,״ בן לחש בצרידות לאוזני וגלגלתי את עיניי.
״ידעתי שזה יבוא,״ אמרתי באדישות והוא צחק, חייכתי גם אני וליטפתי את לחייו.

״רד ממני אין מצב לסקס עכשיו,״ ניסיתי להיות תקיפה אך האפקט עבר כשצחקתי כמו מטורפת מהנשיקות שהדביק לצווארי. בן סגר את דלת חדרו ומישש אותה בכדי להגיע למפתח ולנעול את החדר.
״זה קרם גוף חדש?״ שאל כשהסניף את צווארי וגיחכתי.
״מה זו השאלה הזו?״ קראתי והוא התעלם ממני, מזיז את כתפיית החולצה שלי הצידה ומריח את כתפי, הוא עבר לנשק אותה ומשם עלה לצווארי והמשיך לקו הלסת שלי.
״תפסיק,״ ביקשתי שוב והמשכתי לצחוק כשהפיל את שנינו על המיטה שלו.
״אני לא יכול…״ בן מלמל, ״את כל כך ממכרת.״ הוא הרים מעט את החולצה שלי והעביר את ידיו על בטני ומותניי.
״אני לא מאמינה שיש לי חבר חיה,״ אמרתי כאילו הוא לא שם אך הוא התעלם מההעלבה שלי.
״לא סתם חיה, אני סוס יוליה.״ פשט את חולצת בית הספר שלי ופיזר את שערי מהצמה ששזרתי בתחילת הבוקר.
״סוס פוני אם כבר,״ הקנטתי אותו ומחצתי את פניו בשתי ידיי, קירבתי אותו לנשיקה קטנה אבל לבהמה זה לא הספיק, הוא דרש יותר והעמיק את הנשיקה.
״גם חד קרן אם צריך,״ מלמל לשפתיי ונשך את שפתיי העליונה, נאנחתי, הכנסתי את ידיי תחת חולצתו ועברתי על בטנו באטיות. הוא טייל עם ידיו לעבר סוגר החזייה שלי ועצרתי אותו.
״אמרתי שאנחנו לא עושים סקס.״

״אני לא מאמינה שעשינו סקס,״ קראתי ונשכבתי על הגב, התנשמתי מכל הפעילות הארוכה והמייגעת.
״אין מה לעשות, את לא יכולה לעמוד בפניי,״ אמר בשחצנות וחייך בזמן שקרץ לי.
״בקצב הזה הרחם שלי ישחק.״ הידקתי את הסדין לחזה שלי ונאנחתי. הוא חייך והביט בי.
״בואי לפה קצת,״ בן ביקש והתקרבתי אליו, הוא משך אותי בכדי לזרז את העניין וחיבק אותי בשתי ידיו, נישקתי אותו ועצמתי את עיניי בכדי להתכרבל בזרועותיו.
״נכון הרבה יותר שווה להבריז איתי?״ בן ליטף את לחיי והניח את ידו על מותני החשופה. צחקתי והנהנתי.
״יול,״ הוא קרא בשמי אחרי כמה דקות של שתיקה נעימה והמהמתי.
״את יודעת שאני אוהב אותך,״ קבע את המובן מאליו והנהנתי.
״אני צריך לספר לך משהו,״ אמר בקול לא מוסבר ופקחתי את עיניי. עיניו היו מודאגות וישר לקחתי את פניו בשתי ידיי.
״יש לך סרטן?״ שאלתי בבהלה והוא ניענע בראשו. נשמתי בהקלה וטמנתי את פרצופי בכרית.
״בגדת בי?״ שאלתי באדישות.
״לא.״
״אז הכל בסדר,״ נאנחתי בהקלה וחייכתי.
״אני רציני,״ אמר בתקיפות והזדקפתי למשמע הטון הכבד שלא השתמש בו מעולם.
״אל תכעס רומיאו.״ נשענתי על מרפקיי והושטתי את ידי בכדי ללטף את זיפיו. ״מה קרה?״ שאלתי ברוך וחייכתי חיוך מעודד.
״את זוכרת את דיאנה?״ שאל וגופי התקשח כשאמר את שמה. פחד עבר בי, פחדתי שהוא בגד בי בכל זאת, ועוד איתה.
״מה איתה?״ שאלתי בחשד, מריצה כבר את הסצנה העתידית בה אני אוספת את דבריי ובורחת מהבית שלו כמו בסרטים.
״אני…״ מלמל והשפיל את מבטו, לקח אוויר והמשיך ״אני הכנסתי אותה להריון,״ הוסיף ופי נפער.
״אוי אלוהים!״ קראתי ועצמתי את עיניי כלא מאמינה.
הרגשתי איך האדמה קורסת תחתיי ואני נבלעת בתוכה.