I’ll take care of you- פרק 23

הפרק מוקדש לג'ני שהזניחה אותי ואני הזנחתי אותה, אז ג'ן אני אוהבת אותך <3
—

תודה לאל שבת הגיעה, התעוררתי באחת עשרה ופינקתי את עצמי במקלחת ארוכה של עשרים דקות, זה האיסור היחיד בשבת ואני עוברת עליו.
כשסיימתי עם המקלחת המרעננת קלעתי צמה שגרמה לשערי הארוך להיראות קצר יותר, ואהבתי את זה.
ירדתי לקומה התחתונה וארגנתי לעצמי כוס של נס קפה עם עוגה שאימא הכינה יום לפני. כל הבית ישן, כך שיכולתי להישאר בסלון וליהנות מהשקט אבל בכל זאת החלטתי לעלות בחזרה.
כשעליתי בחזרה הנחתי את הנס על הספרייה והבטתי על התריס המוגף והדלת הסגורה והנעולה. חיכיתי במשך יומיים שבן יבוא, לא ראיתי אותו מהריב שלנו, שלושה ימים בערך. הגבר הזה באמת יודע איך להיעלם.
פתחתי את הדלת והרמתי את התריס החשמלי.
״חשבתי שבחיים לא תצאי.״ בן ישב על הספה הקטנה שלי וחייך אליי, רציתי לקפוץ עליו מרוב געגועים אבל פשוט שמרתי על קור רוח ואטימות. בכל זאת, רבנו.
״יצאתי.״ חייכתי וזרקתי את ידיי באוויר, החלקתי את כפות ידיי על ירכיי מעלה ומטה. מעט מבוכה שררה בנינו אבל למרות הכל שמחתי לראות אותו.
״אני יכול לקבל נשיקה מחברה שלי?״ שאל בקלילות כאילו לא התכסחנו לפני כמה ימים וכאילו הוא לא נעלם לי מהעין ליותר מדי זמן, התרגשתי כשהוא קרא לי לי "חברה שלי".
הגוף שלי התקדם אליו בצעדים קטנים אבל מהירים, כאילו התמגנטתי אליו, הוא נעמד ונישק אותי ארוכות וכשהתנתקנו כרכתי את ידיי סביב בטנו והנחתי את ראשי על חזהו.
״התגעגעתי אלייך,״ התוודיתי ועצמתי את עיניי, התענגתי על כל רגע איתו.
״כן נעלמתי קצת.״ הוא העביר את ידו על גבי מעלה ומטה באטיות, סנטרו נח על קוד קוד ראשי ואני מוכנה להתערב שנראינו כמו זוג דביק ומגעיל.
״אני מצטערת על הסצנה המטומטמת שדפקתי לך שם, זה לא היה במקום.״ הרגשתי צורך להפיג את המבוכה ועשיתי את הצעד הבוגר מבין שנינו. באמת יצאתי מטומטמת עם הקנאה הזו, הוא איתי כי הוא אוהב אותי אז אני צריכה ללמוד לסתום את הפה לפעמים ולאהוב אותו בחזרה.
״כשאני עם מישהי, אני איתה עד הסוף ואני לא פוזל לאחרות,״ סיפר בקול רציני, ״ואני אוהב אותך, אז תבטיחי לי שתפסיקי עם המשחקים המטופשים האלה?״ שאל אותי והנהנתי בכנות, בחיי שהוא בן אדם משכנע, או שאני פשוט אוהבת אותו יותר מדי ולא יכולה להתנגד לו. או בגלל שהוא פשוט צודק
״עכשיו…״ הוא מלמל ואחז בפניי, עליתי על קצות אצבעותיי והוא נישק אותי, העברתי את אגודלי על זיפיו הדוקרים והממכרים עד כאב. התנתקנו ובן הצמיד את מצחינו, נשמתי באטיות וחייכתי לעצמי.
״אתה נשאר לישון?״ שאלתי והוא הניד בראשו.
״קבעתי עם ערן בים עוד חצי שעה, פשוט באתי להתנצל,״ הוא אמר והנהנתי בהבנה. אז כנראה שזה רק אני והספרים שלי השבת.
״תהיי מוכנה במוצאי שבת,״ הורה לי, כנראה שהלילה אני אשן אצלו, ״תכיני בגדים גם בשביל מחר" הוסיף והנהנתי.
״דברי איתי.״ הוא נישק אותי בחטף כמו בכל פעם והשאיר אותי עומדת וכמהה לעוד.

״היי.״ התיישבתי על הספה לצד אימא שלי, זו השעה שיש מרתון לטלנובלה בויוה שהיא אוהבת.
״מה קורה?״ היא שאלה והניחה אחת מהכריות שהיו על הספה על ירכיה, נשכבתי עליה עם פנים לכיוון הבטן שלה בכדי לא לצפות בטלוויזיה והיא שיחקה בקצה שערי בכדי לא לפרק את הצמה.
״אני היום ישנה אצל בן היום,״ הודעתי לה והיא המהמה.
״אתם לא ברוגז?״ היא שאלה והנהנתי.
״עכשיו אנחנו שולם.״ חייכתי, אנחנו מדברות ממש כמו שתי ילדות קטנות.
אני שמחה שיש לי אימא קשובה שכשצריך היא יודעת להתחבר לצד היותר צעיר, כי בסך הכל גם היא הייתה נערה מתבגרת. היא שמחה כשגילתה על בן, היא כבר חשבה שאני אזדקן ואתבודד עם שבעה חתולים. בן היה פה כבר כמה פעמים לארוחת ערב והוא ממש הצליח להתחבב על אבא שלי. על אימא קצת פחות.
״אני לא רוצה לבאס אותך ילדה.״ היא נאנחה, ״בן הוא גבר מקסים, אבל כמו שסיפרת לי על הבחורה שהוא בגד בה-״
״היא בגדה בו קודם!״ קטעתי אותה כשהבנתי לאן היא חותרת, יכולתי להרגיש את מבטה נעוץ בי.
״תראי הוא מסוג הגברים שאם תעשי טעות אחת הוא ידע טוב מאוד איך להחזיר לך, אני לא רוצה שתיפגעי.״ היא ליטפה את מצחי באהבה, עצמתי ונאנחתי, לא ידעתי אם לכעוס עליה או להקשיב לה. אימא שלי תמיד צודקת, לא לפעמים אלא תמיד, יש לה אינסטינקטים מצוינים והיא יודעת להבדיל בין בן אדם טוב לרע אבל היא לא יכולה לעשות לי את זה. אני בן אדם לא פשוט, ובן מצליח לסבול אותי ואני חתיכת קוץ בתחת ואם הוא אוהב אותי אני לגמרי אסירת תודה.
״אני יודעת מה אני עושה אימא,״ ניסיתי להרגיע אותי וקמתי מירכיה, נישקתי את לחייה בחטף ונעמדתי.
״סומכת עלייך ילדה.״ היא חייכה אליי.
״תודה אימא,״ קראתי ועליתי לחדרי, מתכוונת להעביר עוד שבת ללא מעש.
בדיוק כשסיימתי לדאוג לשיער המפוזר שלי בן צפר, הנחתי על כתפי את התיק הקטן שארגנתי לעצמי ויצאתי מחדרי. עצרתי כשחלפתי על פני חדרה של נופר. הפעם היא צחקה בקול, חייכתי לעצמי, אני שמחה אם היא צוחקת ככה אחרי תקופה של בכי מתמשך.
״ביי!״ קראתי, אבי ישב בספה וצפה בחדשות ואימי התעסקה בשיוף ציפורניה.
״ביי…״ היא דקלמה, עצרתי בכדי לענף בכדי לנשק את הלחי של כל אחד מהם.
פתחתי את הדלת, ״תנעלו אחריי!״ ביקשתי וסגרתי את הדלת. דילגתי בשמחה למכוניתו של בן ונכנסתי לתוכה.
״היי.״ חייכתי והתמתחתי בכיסאי בכדי לנשק אותו, שיערו היה רטוב וקשה כמו קרש.
״וואי אני עייף מת.״ הוא פיהק וצחקתי, ליטפתי את פניו והתחלנו לנסוע לכיוון הבית שלו.