I'll never forget you. פרק 3~

~פרק 3~

"מה?"
"לא, כלום. פשוט.. יש שולחן אחד ריק בכיתה, אבל אתה בטח לא רוצה לשבת לבד. ו…יש ילדה אחת שעוברת דירה לעיר אחרת, אז יהיה מקום פנויי ליד וויל ליישוט, מכיר?"
"כן, אנחנו חברים מאוד טובים."
"אבל היא עוברת רק בחודש הבא. יש מקום פנויי לידי." הרמתי את מבטי אליו. הוא היה נאה. תווי פניו לא הסגירו שמץ גאווה או סנוביות. הוא נשך את שפתו.
"עד שהיא תעבור דירה, אתה…תצטרך לשבת לידי. אני….אני מצטערת." אמרתי.
הוא חשב לרגע, ואמר:" למה? מה הבעייה שאשב לידך?"
"אהה….אני לא יודעת למה."
"אז למה לא?"
"נו….אתה לא יודע שכול הבית ספר נגעל ממני? אולי חוץ מהי"בניקים, שרק חשובה להם הבגרות….אבל בכללי אין לי כמעט חברים."
"כמובן ששמעתי. אני שומע הרבה דברים, אבל עד שלא הכרתי אותך, לא התכוונתי לפתח תיאוריות על בסיס השמועות המטופשות. עכשיו אני מבין עש כמה הם טעו. את ילדה נחמדה מאוד." הסמקתי.
אף פעם לא החמיאו לי.