If tomorrow never comes (תחשבו על זה)
התעוררתי לרגע מחרמנות שלי,ובעוד הבחורה שאספתי מהבר,גונחת,שורטת,צועקת מעלי,
אני נזכרתי בבחורה שמזכירה כמעט את השלמות.
הכרחתי את עצמי לחזור לרגע,וגמרתי (האמת שזה גם בגלל שהכרחתי את עצמי).
הדבר היחיד שרציתי אז זה היה שהיא תאסוף את הדברים שלה ואת עצמה ותעזוב את ביתי,את חדרי,אותי.
אבל לה היו תוכניות אחרות…היא נשכבה עליי,ואני כמו תמיד בשביל לצאת בסדר ליטפתי את גבה חצי ליטוף.
ועצמתי את העיניים,שוב הפנים של ההיא הופיעו בדמיוני,ונזכרתי בעובדה שהיא אף פעם לא כפתה את עצמה עליי.
רציתי לישון אז אמרתי בקול" טוב מותק מחר אני קם מוקדם…" בתקווה שתבין שזמנה הגיע ללכת,
אבל אלו היו תקוות שווא היא פשוט נשכבה לידי ואמרה "לילה טוב",
"יופי גבר מה עושים עכשיו?!" חשבתי לעצמי.
זהו היה צלצול הפלא שהציל אותי.
עניתי לפון,קול מוכר נשמע,זאת הייתה היא!
היא אמרה בקול חצי חושש חצי רגוע" מקווה שאני לא מפריעה לך "
"לא מה פתאום" וחמקתי בעדינות מהמיטה ובמהירות מהחדר.
"מה שלומך?" שאלתי אותה,
"הכל תענוג" היא ענתה "נזכרתי בך היום,מזמן לא דברנו" כן חודשיים עברו מאז שהיא הפסיקה כל קשר איתי,והסיבה שלה הייתה מוצדקת,לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי,רציתי אותה,אבל רק בלילות,ומצד שני לא רציתי שיהיה לה אף אחד אחר,והיא רק חיכתה בשתיקה שהמצב ישתנה עד שיום אחד נמאס לה והיא שלחה לי הודעה ״גיל היה לי נחמד,אבל אני ממשיכה בחיי״…
אני בטיפשותי אפילו לא שלחת לה הודעה חזרה,
כן כנראה היה לי ביטחון מופרז בקשר אליה,
או סתם לא ידעתי מה אני מפסיד,אחרי שאיבדתי אותה הבנתי מה מחיר ההפסד שלי.
מישהו פעם אמר רק כשאתה מאבד אתה מבין מה היה לך,והוא כל כך צדק.
הקול שלה החזיר אותי מהעבר שלי ושלה,
"מה שלומך גיל?" שמעתי בטון הדיבור שלה שהיא לא סתם שואלת,היא באמת רצת לדעת.
אבל אני לא רציתי לפרט יותר מידי על עצמי.
אני רציתי לדעת יותר מה איתה,מה שלומה,מה קרה לה בחודשיים האלה,ויותר מכול רציתי לדעת אם יש לה מישהו,ואם אוכל לראות אותה שוב."הכל בסדר" עניתי.
והיא כאילו קראה את המחשבות שלי "תקשיב אני מחפשת פרטנר לאיזה ארוחה באמצע הלילה, רוצה להצטרף?
היא שואלת אותי אם אני רוצה לאכול איתה משהו?!
מה אני כבר יכול להגיד לה?!
השעה 1:30 יש לי איזה קרצייה במיטה,לפני 5 דקות גמרתי,ורעב אני לא!
"כן בטח,עוד שעה אני אוסף אותך, אוכלים אצלי?"
ידעתי שהיא מחייכת "כן עוד שעה".
אמרנו את ברכת השלום,ונתקנו.
נכנסתי לחדר מרים את הבגדים של הבחורה שאני אפילו לא זוכר את שמה,
ומושיט לה אותם ומוסיף "קדימה אנחנו חייבים לזוז"
הכל קרה מהר,היא נבהלה ממני אפילו אני נבהלתי מעצמי.
"מה קרה?"היא שאלה,ופחד בקולה.
מה באמת קרה לי?!ממתי אני מעיף ככה בחורה?!ממתי אני מתנהג ככה לבחורה?!אבל לא היה אכפת לי,היה אכפת לי רק מדבר אחד שעוד שעה אני אוסף את מאי!
"סבתא שלי בבית חולים אני חייב להיות שם" לא יודע מאיפה זה יצא,סליחה סבתא.
"אווי מה קרה לה?" לא רציתי להמשיך לשקר בקשר לנושא אז רק הוספתי "לא יודע אבל קדימה אני חייב ללכת".
נכנסתי לאמבטיה מהירה להעיף את ריח הזרה מעליי,ויצאנו מהבית,נכנסנו לאוטו,הגענו לביתה,וכל זה נעשה בשתיקה.
ידעתי שהיא אולי קלטה שכל זה שקר אבל לא הזיז לי.
הורדתי אותה בביתה,והמשכתי לדהור למאי,נעצרתי ליד ביתה,שלחתי לה הודעה שאני למטה,והיא ירדה
ראיתי אותה יוצאת מהבניין,גופה היה מושלם,היא הייתה יפה מתמיד
היא פתחה את דלת המכונית,וחייכה ועם זאת היא הוסיפה `שלום לך" ,גם אני חזרתי על המשפט,
הייתה שתיקה.
ואז היא פרצה בצחוק מתוק "נוו באמת מה זה המתח הזה?!"
התחלתי לצחוק איתה.
יצאנו מהרחוב שלה ונסענו לכיוון ביתי20 דקות של נסיעה 20 דקות של דיבורים על מה עבר עלייה בחודשיים האלה, היא לא סיפרה הרבה חוץ מזה שקבלה קידום בעבודה,ושהכלבה שלה מתה מזקנה.
ברמזורים האדומים הייתי עוקב אחרי כל תנועת שפתיה,אחרי כל תזוזה שלה,והיא סיפרה בהתלהבות על העבודה,ואז שמתי לב לכמה רוך ורוגע עיניה משדרות,היא הייתה כל כך עדינה אבל עם זאת היא הייתה פלפלת לא קטנה.
הגענו לביתי,היא התיישבה על הספה בהכי טבעיות, הדליקה את הטלוויזיה על סידרה משנות ה80,וישר צחקה,
ואני נכנסתי למטבח עברו 5 דקות שבהם אני מוציא סירים,ירקות,פסטות,מתכנן את הארוחה שאני הולך להכין לה.
פתאום היא נכנסה למטבח,חיבקה אותי מאחור,והוסיפה "גיל שנינו יודעים שלא באתי לאכול פה,יש לי אוכל בבית"
לא הייתי מופתע כבר התרגלתי ליציאות שלה,לרוב הייתה ישירה,לפעמים ישירה מידי,"ולא באתי לפה בשביל לשכב איתך,גם זה לא חסר לי אם בא לי"שתקתי והיא המשיכה,"גיל באתי לפה בשביל לתת לך הזדמנות שנייה"
פה נכנסתי לשוק לא יכולתי להוציא מילה מהפה,אבל היא הייתה רגועה והמשיכה "אם לא מתאים לך אני מזמינה מונית ופורשת הביתה!"באותה שנייה רציתי להתחתן איתה.הסתובבתי ונשקתי אותה,היא נשארה רגועה וזה מה ששיגע אותי בה כנראה.
הנשיקה הייתה עדינה כמו שהיא הייתה.
הרמתי אותה ונכנסנו לחדר,באמת שלא תכננתי לשכב איתה הכל פשוט זרם..
הורדתי לה את החולצה,והתחלתי לנשק את צווארה הוא היה מושלם וריח הבושם שלה היה מטורף.
כשהגעתי לחזה הרגשתי את דפיקות הלב שלה,וידעתי שקצב הפעימות שלי זהה.
אני לא זוכר איך הגענו למצב ששנינו ערומים,אני רק זוכר את ההרגשה שנכנסתי לתוכה,כל גופה רעד והנשימות שלה היו עדינות אבל מהירות.
זאת הייתה הפעם הראשונה מזה הרבה שנים שלא זיינתי מישהי אלה שכבתי עם מישהי
נכנסתי לתוכה לאט ויצאתי לאט תוך כידי זה אני מחבק אותה חזק ומנשק כל חלק אפשרי בגופה העליון.
הסתכלתי עליה,היא נשכה את השפה התחתונה בעדינות,והעיניים הכחולות שלה היו פתוחות.
היא הזיזה את המותנים שלה בתנועות סיבוב עדינות,ואני לא יכולתי להתאפק יותר גופה חירפן אותי,והתנועות שלה שיגעו אותי,גמרתי בתוך תוכה.
לקח לה 2 דקות להבין מה עשיתי, פתאום היא צעקה "מה אתה חולה?!…אמרתי שאני אוהבת אותך אבל לא אמרתי שאני רוצה ילדים ממך עדיין!"התחלתי לצחוק לא יודע למה,לא יודע למה גמרתי בפנים,לא יודע למה צחקתי פשוט הייתי מאושר.
"אני אוהב אותך" הוספתי והיא הורידה את הראש על הבטן שלי "טוב תמיד יש את הגלולה שאחרי"….
וכך נרדמנו,6 שנים שלא ישנתי עם מישהי,6 שנים שלא אהבתי מישהי.
כשקמתי בבוקר היא כבר לא הייתה,היה רק פתק קטן על המראה "אני בעבודה"
התלבשתי ויצאתי גם אני לעבודה.
החיוך לא עזב אותי כל היום,באמצע היום רציתי לשמוע את קולה,התקשרתי אבל הפון היה מכובה,
ידעתי שזה אומר שהיא בעבודה,תמיד הייתה מכבה אותו בעבודה.
חיכיתי לערב,הגיע הערב אבל שום צלצול ממנה לא נשמע.
צלצלתי אליה אבל הפלא היה מכובה עדיין.
וכך זה נמשך במשך 3 ימים.
לא רציתי להופיע בביתה,האמת הייתי בטוח שהיא מתעלמת ממני לא ידעתי למה אבל ככה חשבתי.
אבל ביום השלישי נשברתי,עזבתי את העבודה ונסעתי לביתה
כולי עצבני,כבר ראיתי את עצמי צועק עליה "למה היא מתנהגת כמו ילדה קטנה,ולא אומרת שכל זה היה משחק" האמת חשבתי שהיא מחזירה לי על מה שעשיתי לה לפני חודשיים.
הגעתי לביתה,ירדתי מהאוטו,עליתי לקומה השנייה
ועל דלת ביתה הייתה מודבקת מודעת אבל שהיה רשום בה את שמה.
הרגשתי שליבי הפסיק לפעום,ואז חזר לפעום במהירות,הראש הנהיה מעורפל,לרגע הייתי בטוח שזה חלום
רציתי לדפוק לעצמי סטירה לצעוק ״קום אתה חולם״
ופתאום הדלת נפתחה זאת הייתה חברה שלה,כריס.
היא כנראה עמדה לצאת אבל כשראתה אותי עומד כולי לבן מול הדלת,היא נשברה והתחילה לבכות.
חיבקתי אותה. ובקול חלש שאלתי "איך?!"
והיא בבכי מר מספרת לי שמאי נסעה עם חברה שלה לעבודה,ובכביש החוף נהג משאית נרדם על ההגה ונכנס באוטו שמאי הייתה בו.בגלל המהירות ובגלל שלא הייתה חגורה לא היה לה סיכוי.
לא ידעתי את נפשי.
כריס הכניסה אותי לבית,היו שם המון אנשים.
אבא שלה ישב על הרצפה,הוא לא דבר עם אף אחד.
נגשתי אליו לא ידעתי מה לומר,מה אומרים לאבא באבל של בחורה שאני אוהב והוא אפילו לא יודע מי אני?!
"משתתף בצערך" זה רק מה שיכלתי לומר.
הוא לא אמר מילה רק סגר את העיניים.
ואז בצד השני של החדר ישבה אמא שלה מחזיקה את התמונה של מאי ביד ובוכה.
נגשתי עם כריס למקום הישיבה של האם,כריס הוסיפה "נטלי זה גיל" כנראה שמאי ספרה הכל לאמא כי נטלי קמה ואמרה "מאי אהבה אותך מאוד" פה נשברתי "גם אני "אמרתי בקול חנוק
הסתכלתי על התמונה שהחזיקה בידה.מאי הייתה שם מאושר עם החיוך המתוק שלה והפנים המושלמות.
ישבתי שם זמן קצר והזמנתי מונית,לא יכולתי לחזור עם האוטו,לא ראיתי את עצמי יושב מאחורי ההגה במצב כזה.
כשהגעתי הביתה נשכבתי על המיטה ורק שחזרתי את כל מה שעברתי איתה,שחזרתי אותה.
ושנאתי את עצמי ,על המשחקים ששחקתי איתה,הרי כבר לפני חצי שנה הייתי יכול לחוות איתה את מה שחוויתי לפני 3 ימים,אבל אני העדפתי להיות חופשי.
והינה כשהכול היה מושלם סוף סוף ,הכל נגמר.
"מאי אני אוהב אותך" צעקתי……
"If Tomorrow Never Comes" Sometimes late at night I lie awake and watch her sleeping She`s lost in peaceful dreams So I turn out the lights and lay there in the dark And the thought crosses my mind If I never wake up in the morning Would she ever doubt the way I feel About her in my heart If tomorrow never comes Will she know how much I loved her Did I try in every way to show her every day That she`s my only one And if my time on earth were through And she must face the world without me Is the love I gave her in the past Gonna be enough to last If tomorrow never comes `Cause I`ve lost loved ones in my life Who never knew how much I loved them Now I live with the regret That my true feelings for them never were revealed So I made a promise to myself To say each day how much she means to me And avoid that circumstance Where there`s no second chance to tell her how I feel If tomorrow never comes Will she know how much I loved her Did I try in every way to show her every day That she`s my only one And if my time on earth were through And she must face the world without me Is the love I gave her in the past Gonna be enough to last If tomorrow never comes So tell that someone that you love Just what you`re thinking of If tomorrow never comes
תגובות (0)