i wanna dance פרק 4

צליל הדלת שנפתחת הודיע כי אבא הגיע ואני וטוני רצנו וקפצנו עליו
"אבא" צעקנו והוא צחק וחיבק אותנו, מרים אותי כמו עלה ונותן לי נשיקה על המצח
"היי" אמר לנו והלך למטבח לאמא שלי, נותן לה נשיקה וממשיך לחדר עבודה שלו להניח את התיק, כשחזר מחדר העבודה הוא ראה את נופר
"אבא תכיר, זאת חברה שלי" אמר טוני ואבא שלי לחץ את היד שלה
"נעים מאוד להכיר" אמר וחיכה שתשלים
"נופר" אמרה והוא חייך, שנייה אחר כך הוא הבין והסתכל עליי
"אנחנו נלך למטבח" אמר טוני ומשך את נופר איתו למטבח
"מה קורה פה?" שאל
"חשבתי שאת שונאת אותה" אמר מבולבל
"אני כן, אבל היא חברה של טוני כבר הרה זמן והוא אוהב אותה ודיברנו וקיצר" נעצרתי ונשמתי עמוק
"כבר לא יהיה" קטע אותי
"היא פה ותהיה נחמד" אמרתי לו
"אני תמיד נחמד" התגונן וצחקנו
"גם לחבר שלי?" שאלתי
"מה?" שאל בהלם
"יש לך חבר?" כעס
"לא" אמרתי
"חסר לך שאת לא מגלה לי כשיש לך" הזהיר אותי
"למה?" שאלתי
"כדי שאני אוכל לעשות לך פדיחות מולו" אמר עם חיוך שובב
"אמיר, דניאל, בואו!" קראה אמי מהמטבח
"בואי" אמר לי אבי וקמנו שנינו לעזור לסדר.

אני חייבת להגיד שארוחה עברה חלק והייתה אפילו כיפית, נופר נכנסה למשפחה, היא הבינה את הבדיחות של אבא שלי וגם הבינה מתי הוא הופך לרציני, היא בהחלט הצליחה להרשים את אמא שלי, שכל הזמן רק הסתכל עליי במבט קצת כועס, אז מנעתי מהם לפגוש אותה, אני באמת מצטערת, אני לא ידעתי שנופר יכולה להיות כזאת נחמדה וחמודה, אחרי ארוחת ערב אני ונופר עזרנו לאמי לסדר את השולחן והמטבח ונופר הביאה את טוני לאחר כמה דקות, היא ביקשה ממנו לעזור אבל הוא רק ישב על השיש ודיבר ואכל קצת שאריות
"אולי תעזור?" שאלתי את טוני בזמן שסגרתי קופסת אוכל וטוני לקח קצת אוכל לפני שסגרתי "למה לי?" שאל בחיוך מאושר
"כי" אמרתי ולקחתי מגבת מטבח, גלגלתי אותה והצלפתי באוויר לכיוונו
"חכי חכי" צעק אחרי שעיוות את פניו ואני התחלתי לברוח בזמן שהוא תפס מגבת משלו וגלגל אותה, הוא הצליף לי בתחת והתחלתי לצרוח
"אמאא" צעקתי והמשכתי לרוץ כשטוני מאחורי
"עזרהה" צעקתי שוב
"די שניכם" אמר אבי מהסלון, טוני חזר למטבח בעוד אני הלכתי לאבי
"הוא הצליף לי בתחת" התלוננתי בקול חמוד
"בטח הגיע לך" אמר ולא הצלחתי להשתלט על החיוך שיצא לי, ומיד אחריו הצחוק הקטן
"בואי" אמר וחיבק אותי, נכנסתי לחיבוק עם אבא שלי, חיבוק דוב אבהי
"מה אתה קורא?" שאלתי כשחזר לספרו
"סתם משהו בגרמנית" אמר
"אני הולכת לראות אם נשאר לעשות משהו במטבח" אמרתי והלכתי למטבח
"דניאל" אמרה אמי
"מה?" שאלתי
"תקראי לאבא ותגידי לו שיחזיר את השולחן למקום עם טוני" אמרה לי ויצאתי אל אבי שכבר סגר את הספר והתקדם לשולחן הגדול שלנו, מוכן להחזיר אותו למקומו
"זהו?" שאלתי את אמי ונכנסתי למטבח שוב
"כן" אמרה והלכתי לחדרי, בדקתי את הודעות הוואטסאפ שלי וראיתי עשרים מהקבוצה של הריקוד ועוד שלושים מהקבוצה הפרטית יותר של הריקוד, בלי קרן, פתחתי את השיחה וראיתי שרוב ההודעות הן על המורה החדש, נועם, ניחושים לגבי הפעילויות שלו ובכללי אם מישהי שמעה עליו. ראיתי גם חפירה הודעה מסופי, היא שאלה אם אני באה מחר לבריכה ועניתי לה שיש לי סטודיו, היא שלחה סמיילי עצוב וסמיילי מנשק, סגרתי את הפלאפון ונכנסתי להתקלח, אחרי שיצאתי שמעתי את הצלצול שלי בחדר אז רצתי עם מגבת מהר ולקחתי אותו אליי, עניתי ושמתי ברמקול
"דנייי!" צעקה איימי לטלפון
"מה קרה?" שאלתי
"התנשקנו" אמרה
"וואו" אמרת
"אז מה אתם עכשיו?" שאלתי
"אני לא יודעת, כנראה נדבר מחר" אמרה והמהמתי
"מה? את חושבת שזה לא בסדר?" שאלה בלחץ
"לא איימ, אני חושבת שאת ממש קלעת למטרה" צחקקתי
(הערת כותבת: איימ aim באנגלית זה מטרה) איימי שתקה מהצד השני
"מה?" שאלתי נפגעת מכך שהיא לא צחקה
"תישארי בריקוד, עזבי סטנדאפ" אמרה
"תודה על התמיכה באמת" אמרתי בכעס מזויף.
"עזבי, אז את באה מחר?" שאלה
"כן, הזמנת גם את סופי?" שאלתי
"כן, גם הבהרתי לה שזה רק בנות" אמרה וצחקתי
"אז נתראה מחר בסטודיו, או שאת באה אליי לריצה?" שאלה
"לא יודעת, בואי אליי ונראה" אמרתי
"לילה טוב" הוספתי והיא החזירה לי וניתקה.

בבוקר למחרת התעוררתי מוקדם יחסית, אכלתי ארוחת בוקר וראיתי קצת טלוויזיה עד שאיימי התקשרה אליי ואמרה שהיא מתארגנת ויוצאת אליי
"אולי לא?" שאלתי
"מה לא?" שאלה
"נצא לריצה" אמרתי
"אולי לחדר כושר?" שאלתי בהתלהבות, מנסה לשכנע
"אוקיי, אבל לכי להתארגן" אמרה ורצתי לחדרי, לבשתי גוזיית ספורט ומעליה חולצה פתוחה וקצת שקופה, לבשתי גם את מכנס הספורט שלי והלכתי להעיר גם את טוני, הוא יכול לבזבז את כל החופש בלישון אם אני לא יעיר אותו
"בוקר" צעקתי בכניסה לחדר שלו ונכנסתי להרים את התריסים, אבל ראיתי שהם כבר פתוחים וטוני בכלל לא במיטה, היה פתק ליד המיטה ופתחתי אותו
'היי דני, התעוררתי מוקדם ואני עם נופר, תודה שהערת אותי' היה כתוב וצחקתי לעצמי, יצאתי מהחדר שלו והמשכתי לראות את התוכנית בסלון, איימי התקשרה ואמרה לי לצאת אליה כבר ואחריה גם סופי התקשרה
"היי סופ" אמרתי
"היי, את באה בערב לאיימי?" שאלה
"כן, למה?" שאלתי
"כי ההורים שלי לקחו לי את המכונית ולא נראה לי שאיימי תשמח שגל יבוא גם, את תוכלי להקפיץ אותי?" שאלה
"מלווה" עניתי לה
"אבל ההורים שלי יקחו אותי, אני אקח אותך גם" אמרתי לה
"אוקיי, למה לקח לך כל כך הרבה זמן לעבור טסט?" שאלה עצובה, איימי עדיין לא הגיעה אז התקדמתי לספסל שיש ליד הבית שלי
"אני פשוט כישרונית" אמרתי
"כן, לעבור בטסט חמישי, זה דורש כישרון" אמרה
"טוני גם עם מלווה עדיין" אמרתי לה, מנסה לשכנע שזאת לא רק אני
"הוא התחיל מלא זמן אחרייך" אמרה
"טוב איימי פה, נדבר בערב טוב?" אמרתי לה
"כן, ביי" אמרה
"ביי, ותהני בבריכה" הוספתי
"עם הבגד ים המושלם שהבאת לי, איך לא?" שאלה בצחוק
"תצלמי לי" ביקשתי ונכנסתי לאוטו של איימי, מסמנת עם השפתיים שזאת סופי
"אוקיי, ביי, תהנו בסטודיו" אמרה וניתקה
"היי" אמרתי לאיימי
"את מוכנה להזיע?" שאלה
"כן" אמרתי ונסענו לחדר כושר.

"עוד חצי שעה הליכון ואז ניסע לסטודיו?" שאלה איימי,
"אוקיי" הסכמתי
"לא סיפרת לי מה קרה עם המורה שלך למתמטיקה" נזכרתי ושאלתי את איימי
"כלום לא קרה, הוא לא התקשר ואני לא הולכת להתקשר אליו"
אמרה וצחקתי
"למה לא? אנחנו במאה ה-21 לבנות מותר להתקשר לבנים" הזכרתי לה
"בכל זאת" אמרה ואני נאנחתי מיואשת

"איך התגעגעתי" מלמלתי בכניסה, נכנסתי מהר וסידרתי את דבריי במקום
"לשים נעליי בלט?" שאלתי את נופר שכבר התחממה
"לא, נתחיל מודרני נראה לי" אמרה והנהנתי, התחלתי לעשות מתיחות בסיסיות על הרצפה ואז ניסיתי לעשות שפגט, איך אני שונאת את רגל שמאל, בימין אני מצליחה לגמרי ובשמאל ממש כמעט.
"אף אחת לא שמה מוזיקה?" שאלתי בלחץ כשהבנתי שאני לא יחזיק עוד הרבה זמן בשקט לא שקט הזה עם המאמץ של השפגט
"תרגעי אני שמה" אמרה דון והלכה להביא את הפלאפון שלה, בזמן שהיא חיברה אותו למערכת היא צעקה לי
"את רוצה שנשים לך מוזיקה ברזילאית? נראה שאת מתגעגעת" וצחקה
"אם הייתי יכולה הייתי נשארת לתמיד" עניתי לה והיא שמה את המוזיקה הרגילה שלנו, המשכתי במתיחות ובהנפות, לאחר כחצי שעה נכנס נועם והסתכל עלינו בהלם
"מה אתן עושות פה?" שאל בהלם
"אמרת להגיע חצי שעה לפני השיעור" מלמלה נופר
"יש עוד חצי שעה מעכשיו" אמר ואני צחקקתי, הוא לא יודע שזה חלק מהשיעור לבוא מוקדם,
"אם אתן כבר פה אז תנו לי להתחמם דקה ונתחיל" אמר והמשכנו גם אנחנו להתאמן.

"אני נראה לי לא אוכל ללכת עד הערב" אמרתי לנופר בדרך חזרה למכונית, שבורה מהיום הזה
"טוני ירצח אותי" אמרה
"יש לנו דייט בערב ונראה לי שאני אבטל, אני לא במצב של לצאת" סיפרה וצחקתי
"חסר לך שאת מבריזה בערב" אמרה איימי
"אני לא אסכן את החיים שלי ואבריז ממסיבת פיגמות אצל איימי" אמרתי
"אני יודעת, אני טובה ומושלמת ואת פשוט מרגישה מאוימת אבל א תדאגי, אני עדיין איימי ואני בן אדם" אמרה בהתנשאות ולא הצליחה לסיים את כל המונולוג שלה בלי להתפוצץ מצחוק, מחאתי כפיים והיא צחקה עוד יותר, בתוספת מלמולי 'תודה תודה' שרק הגבירו את הצחוק שלה,
"אני הולכת להתקלח ולא לקום עד שאני באה אלייך" אמרתי כשירדתי עם נופר מהמכונית של איימי
"ביי, ונופר, אם את לא תמותי וטוני ישחרר אותך או משהו, את יכולה לבוא גם" הציעה איימי ונופר חייכה ורק ענתה לה שנראה,
"בסדר, אבל פעם הבאה תבואי" ענתה לה איימי ונסעה.

"אין לי זמן" צעקתי אל אמי מהקומה העליונה
"אבל אנחנו יושבים כולם לארוחת ערב" צעקה לי
"אני אמורה לצאת מהבית בעוד חמש דקות ואני רק עכשיו יצאתי מהמקלחת" צעקתי בחזרה
"אני לא לוקחת אותך" אמרה בכעס
"אבל אמא!" צעקתי
"אני אקח אותך בתנאי שתקחי משהו לדרך" אמר טוני
"תודה" צעקתי לו ולבשתי חולצה במהירות, לקחתי תיק והכנסתי משחת שיניים ומברשת, פיג'מה, בגד ים, בגדים למחר ומברשת שיער. ירדתי בריצה לקומה התחתונה, לקחתי מלפפון ושטפתי אותו, חתכתי במהירות את הקצוות וזרקתי את מפתחות הגולף קארד של טוני עליו, יצאתי מהבית וראיתי אותו בא אחריי
"את חייבת לי" אמר
"תודה" עניתי לו
"וצריך לאסוף גם את סופי" נזכרתי
"איפה היא גרה?" שאל והתחיל לנסוע