i love you.. don't go הקדמה

אז זהו.. אני עוזבת עכשיו. הכל כבר מוכן, המזוודות, כל הבית כבר ארוז. "את לא עושה לי את זה"
אנני אמרה בשקט."אנני מה אני יעשה בלעדייך ?!".
"שרון !!" אמא קראה לי לבוא לאוטו. "עוד דקה אני באה!!"
"ביי.. אני אתגעגע" אנני התקרבה לתת לי חיבוק "היית ותישארי החברה הכי טובה שלי למרות שנהיה רחוקות.. תישדלי להתקשר והכל'" היא אמרה לי.
"אל תידאגי כל יום אני מבטיחה לך שאני יתקשר." נכנסתי לאוטו. הדמעות התחילו לרדת.
אני לא מאמינה שאני אפרד עכשיו מהחברה הכי טובה שלי. מאז שנולדתי היא איתי כבר 14 וחצי שנים.
אז נסיעה של שעתיים והגענו. הבית היה ענק פשוט ענק ! "נו אז מה אתן אומרות?"
אמא אמרה לי ולשני אחותי. "וואוו זה מדהים אני אוהבת אותכם!!" שני אמרה בהתרגשות.
יואו איזה חנפנית היא! "זה נחמד" אמרתי בשקט. "שרון אני יודעת שקשה לך עם הכל אבל עברנו כי היינו חייבים. את עוד תיראי הכל יסתדר לך בסוף." אמא אמרה לי. הרגשתי דיי טוב שהיא אמרה לי את זה כי זה עודד אותי.
למחרת הייתי צריכה להתחיל בית ספר חדש. כמו כל יום בעיר הקודמת שלי היתארגנתי לבית ספר.
קמתי בבוקר ציחצחתי שיניים ושמתי קרם פנים..(כמו כל בוקר) היסתרקתי,
ואז לבשתי חולצה טורקיז וגינס לבן קצר. עם שרשרת זהב עם תליון של לב שאנני נתנה לי כמתנת פרידה. ואז אכלתי מעדן שוקולד.