I hate my life :/ פרק שני

התעוררתי וראיתי שאני בחדר מוזר שאני לא מכירה, שמעתי מישהו נכנס וראיתי את רון שאלתי אותו ״מה אני עושה כאן?״ הוא ענה לי ״אממ… אולי מצאתי אותך בפארק מתנשקת עם מישהו בלי חולצה ושיכורה לגמרי מה חשבת לעצמך?!״ אמרתי לו ״לא חשבתי, אני חייבת להגיע לבית היתומים אנה תהרוג אותי!!!!״ ״טוב בואי לאוטו״ הוא אמר לי, יצאנו מהבית שלו הוא הסיע אותי לבית היתומים ואמרתי לו ״תודה על הכל״ הוא אמר ״אין בעד מה ;)״ נכנסתי לבית יתומים ואנה תפסה אותי ושאלה ״איפה היית?״
לפני שעניתי לה התינוקות התחילו לבכות והיא הלכה לטפל בהם ואני ניצלתי, עליתי למעלה החלפתי בגדים, היה ערב יצאתי החוצה טיילתי לי קצת פתאום אני רואה איזה קרב בין חמישה בנים מול בן אחד התקרבתי אליהם וראיתי שיש להם ניבים זה היה ממש מוזר, המשכתי ללכת פתאום הם ראו אותי והתקרבו אליי, לבשתי גופייה אז ראו לי את כל החתכים ראיתי שחתך אחד פתוח ודם זולג ממנו הם התקרבו אליי ואני התרחקתי אחורה, נתקלתי בקיר היה להם ניבים ואז חשבתי לעצמי: פאק הם ערפדים?! אבל הם לא קיימים!!!!!, פתאום ראיתי הבן שכל החמישייה נלחמו נגדו מפיל אותם על הרצפה ועורף להם את הראש נבהלתי לגמרי והכל נהיה חשוך לי….
התעוררתי באיזה בית שאני לא מכירה קמתי מהר, ראיתי את הבן הזה שערף לבנים האחרים את הראש, נבהלתי יצאתי מהמיטה בשקט ראיתי שהוא עדיין ישן יצאת מהחדר, פתחתי את הדלת הכניסה ויצאתי החוצה פתאום אני רואה אותו עומד מולי ושואל אותי ״הולכת לאנשהו?״ אמרתי לו ״תתרחק ממני!!!״ ״היי קוראים לי אלון״ הוא המשיך לאומר כאילו כלום לא קרה, שאלתי אותו ״מה אתה??? איפה אני?!״ הוא אמר ״אני ערפד ואת ליד הבית שלי״ אמרתי לו ״אתה מה?! אני הולכת הביתה!!!!!״ התחלתי ללכת אבל הוא נעמד מולי ולא נתן לי לעבור ואמר ״תראי אני לא יכול לתת לך ללכת הביתה כי את יודעת מה אני ואני לא מסוגל למחוק אותך שזה מוזר אז… אז נשארת פה עד ראש הערפדים בישראל יבוא לפה לראות אותך, אמרתי לו ״לא רוצה״ והתחלתי לרוץ הייתי בתוך יער, נפלתי כאב לי הראש נגעתי בראש שלי וראיתי שהיד שלי מלאה בדם וגם השיער שלי, הכל התחיל לי להיות מסוחרר אבל המשכתי לרוץ ואז ראיתי את אלון מולי והוא אמר ״את אוהבת להיפגע נכון?!״ ראיתי שחור בעיניים והתעלפתי…
-מנקודת המבט של אלון-
נלחמתי נגד החבורה של דור, פתאום נערה עוברת שמה והרחתי דם ראיתי שהחבורה של דור הולכת לכיוון הנערה, ישר ערפתי להם את הראש ולקחתי משמה את הנערה ראיתי שיש לה הרבה חתכים על הידיים וחשבתי לעצמי: היא בטח חותכת את עצמה מסכנה, מה הביא אותה לעשות את זה?! אבל משהו מוזר לא הצלחתי לקורא את המחשבות שלה ולא למחוק אותה, דיברתי עם הערפד הראשי בארץ ישראל והוא אמר לי ״תשאיר אותה אצלך צריך לברר למה היא שונה תגיד היא במקרה אמרה לך את השם שלך?״ אמרתי לו ״לא למה?״ הוא אמר לי ״לא עיניינך״ וניתק את השיחה בנתיים היא התעוררה ודיברתי איתה, היא התחילה לרוץ ביער נתתי לה קצת לרוץ אבל אז הרחתי דם, רצתי אחריה תוך שתי שניות הייתי לידה ראיתי שהיא נפלה ונחבלה בראש ואז היא התעלפה ישר לתוך הידיים שלי, החזרתי אותה לתוך הבית ושמתי אותה במיטה שלי וחשבתי לעצמי: אני צריך לסדר לה פה חדר משלה כי היא הולכת להישאר פה כמה זמן…..