I hate my life ;/ פרק תשע עשרה ארוך מאוד כפיצוי!!!

-מנקודת המבט של אדם-
ראיתי את שחר נופלת ואני ורוי הפסקנו לריב ישר אמרתי לרוי ״סתכל מה עשית חתיכת אידיוט אני לוקח אותה לבתי חולים״ הרמתי אותה ולקחתי אותה למכונית שלי בדיוק כשהתחלנו לנסוע היא התעוררה.
-מנקודת המבט של שחר-
התעוררתי ואדם שאל אותי ״את בסדר?״ עניתי לו ״כן, לאן נוסעים?״ הוא אמר לי ״לבית חולים״ אמרתי לו ״לא צריך!!!! פשוט תיסע לבית שלך צריך לעשות את העבודה אני בסדר״ הוא אמר ״טוב… בסדר״ כל הדרך לבית שלו שתקנו אחריי נסיעה של עשר דקות הגענו, הוא החנה את האוטו ועלינו לבית שלו נכנסנו לחדר שלו והוא אמר ״טוב יאללה שנתחיל?״ עניתי לו ״כן״ התחלנו לעבוד על העבודה היא הייתה ממש ארוכה עברו חמש שעות וסיימנו רק רבע מהעבודה היה ממש כיף לעבוד איתו פתחתי את בפאלפון וראיתי אסמס מיאיר ״תחזרי הביתה עד שמונה יש לך מפתח נכון?״ כתבתי לו בחזרה ״כן יש לי״ והוא כתב לי ״אני פשוט לא בבית ואני לא יודעת מתי אני אחזור״ ואז אדם אמר ״אם מי את מתכתבת?״ אמרתי לו ״עם אח שלי, טוב יאללה עשינו מספיק מהעבודה היום ביי״ יצאתי מחדר שלו והוא יצא אחריי ואמר ״את צריכה הסעה?״ עניתי לו ״לא זה בסדר אני אמצא את הדרך לבית שלי״ יצאתי מהדלת הראשית והוא עדיין הולך אחריי הוא אמר ״נוו בואי אני אקפיץ אותך חשוך בחוץ״ עניתי לו ״לא תודה אני בסדר״
״נוו בואי דיי להתבכיין וחוץ מזה הבית שלי רחוק מאוד מהבית ספר״
״לא, אני אלך לא יזיק לי ללכת לקצת״
״טוב אז אני אלך איתך״
״שיהיה״
התחלנו ללכת לכיוון הבית שלי נעצרתי ואמרתי לו
״אז… מה הקטע בינך לבין רוי?״
״עזבי את לא תביני״
״נסה אותי״
״טוב, אני ורוי היינו החברים הכי טובים עד כיתה י ואז התחלנו להתרחק הייתה לי חברה בשם מעיין באותו זמן הייתי מאוהב בה קשות והוא ידע את זה ביום השנה שלי ושלה החלטתי בערב לעשות לה הפתעה ולהביא לי פרחים ושוקולדים, סרט רומנטי וכשהגעתי לשמה ראיתי אותה ואת רוי במיטה שוכבים ומאז אני שונא אותו״
״וואו איזה חרא הוא״
״חכי זה לא הסוף אחריי שבוע מעיין באה אליי אמרה לי שהיא מצטערת ושהיא לא התכוונה לזה אני שאלתי אותה מה גרם לה לשנות את דעתה והיא ענתה שהוא סיפר לה שהיא רק סטוץ בשבילו כמובן שלא חזרתי אליה, אל תתקרבי על רוי הוא בעיות״
״טוב בסדר״
״עכשיו את בטוחה שבאלך ללכת ברגל 10 קילומטרים בלילה לבד?״
״10 קילומטרים?!״
״כן״
״אז… אדם..״
״כן?״
״איפה האוטו שלך?״
״שתי דקות מפה״
התחלנו ללכת לכיוון האוטו שלו נכנסתי פנימה הוא ניסע להתניע אבל לא הצליח הוא אמר ״שיט דווקא עכשיו היא מתקלקלת?!״ שאלתי אותו ״הכל בסדר״ הוא ענה לי ״האוטו לא עובד תנסי להתקשר לאח שלך שיקח אותך״
״אוקיי שניה אני מתקשרת״
יצאתי החוצה מהרכב התקשרתי ליאיר אבל הוא לא ענה זה עבר ישר למושיבון אמרתי לאדם
״הוא אמר שעוד חמש דקות הוא יבוא לרחוב הסביון(סתם שם של רחוב)״
״אוקיי סבבה״
שקרתי לאדם, שמעתי את אמא שלו קוראת לו לעזור לה עם הקניות ואמרתי לו
״ביי״
״ביי״
התחלתי ללכת לכיוון הבית שלי לא רציתי להטריח את אדם בזה אחריי הליכה של של שעה נהיית עייפה מאוד והבטן שלי קרקרה התיישבתי על ספסל היה לי עוד שעה ומשהו ללכת אז קמתי והמשכתי ללכת, מכונית עברה לידי ונעצרה מי שהיה באוטו פתח את החלון וזה היה רוי הוא שאל אותי
״מה את עושה בחוץ בשעה כזאת?״
״הולכת לבית שלי״
״אבל הבית שלך זה עשרים דקות נסיעה מפה?! למה את הולכת את זה?!״
״כי משעמם לי״
״את צריכה הסעה?״
״לא אני בסדר״
המשכתי ללכת וראיתי שרוי לא ממשיך לנסוע הוא יצא מהאוטו והתחיל להתקרב אליי הוא אמר
״נוו יאללה תיכנסי״
״אמרתי לך שאני בסדר נכון?״
הוא לא ענה, הוא הרים אותי אותי אמרתי לו
״מתעושה?! תוריד אותי!!!!״
הוא הכניס אותי לאוטו והתחיל לנסוע ראיתי ברכב עוד שני בנים אמרתי לרוי
״אתה יודע שיש לי רגליים נכון?!״
״כן אבל אם את רוצה ללכת במקומות עם פדופילים ואם אנסים אז מוזמנת ללכת״
״לא תודה״
״חשבתי ככה, טוב אז מי שיושב לידיך זה טל ומי שיושב לידי זה איתן״
אמרתי להם היי והם החזירו לי, אחריי חצי שעה נסיעה שאלתי את רוי
״עוד כמה זמן מגיעים?״
״אנחנו צריכים לעצור איפשהו לפני זה״
ולפני שהספקתי לשאול למה הוא מתכוון הוא עצר באיזה מועדון שאלתי אותו
״איפה אנחנו?״
״אני צריך לעצור פה לחצי שעה את רוצה לחכות באוטו או לבוא איתנו?״
״אני אחכה באוטו״
הוא יצא והשאיר אותי באוטו אחריי עשרים דקות שמעתי יריות במועדון וצרחות יצאתי החוצה רציתי להיכנס פנימה אבל פתאום ראיתי את רוי ואת החברים שלו רצים החוצה ואקדח ביד הוא צעק לי ״תכנסי לאוטו מהר״ עמדתי במקום בגלל השוק ורוי והחברים שלו כבר היו באוטו, רוי ראה שאני בשוק יצא החוצה הרים אותי והכניס אותי לאוטו לאהצלחתי להוציא מילה!! כל הזמן חשבתי על רוי עם אקדח, הוא רצח מישהו?! שמעתי אותו אומר לחברים שלו ״לא נראה לי הוא הבין מאיפה זה בא לו״ וטל ענה ״כל אה?! תקשיב החברה הקטנה שלך קצת בשוק״ רוי אמר ״שחר את בסדר?״ לא הצלחתי לענות רוי המשיך ואמר ״תביא לה משהו שירגיע אותה נראה לי היא קצת בשוק שום דבר ששינה לא יכולה לסדר״ פתאום הרגשתי דקירה קטנה והעיניים שלי נעצמו…
-מנקודת המבט של רוי-
נסעתי לכיוון העבודה שיאיר אמר לי לעשות, פתאום ראיתי את שחר הולכת וידעתי שהבית שלה רחוק אז הצעתי לה טרמפ, היא אמרה שהיא לא צריכה אבל לא הקשבתי לה והכנסתי אותה לאוטו בכוח, נסעתי לכיוון המועדון ואמרתי לשחר לחכות כאן חצי שעה, נכנסתי פנימה עם טל ואיתן חיפשתי את הבחור שאני צריך לרצוח, מצאתי, יריתי וברחתי החוצה ראיתי את שחר עומדת בחוץ עם פרצוף מבולבל צעקתי לה מהר להיכנס לרכב תוך כדי ריצה וכנראה כשהיא ראתה את האקדח ביד שלי היא קפאה, נכנסתי מהר לאוטו צעקתי לה ״תיכנסי, תיכנסי״ אבל היא עמדה שמה יצאתי מהר החוצה הרמתי אותה והכנסתי אותה לאוטו היא הייתה במצב של הלם אז אמרתי לאיתן שיביא לה זריקה שתרגיע אותה, תוך כמה שניות היא כבר ישנה התחלתי לנסוע לכיוון הבית שלה הגעתי הרמתי אותה והכנסתי אותה לבית שלה, ראיתי שיש לה מפתח בתוך התיק אז פתחתי את הדלת הכנסתי אותה פנימה ושמתי אותה על המיטה שלה, יצאתי החוצה והמשכתי לנסוע לכיוון הקזינו לפגוש את יאיר, הגעתי לקזינו אני איתן וטל יצאנו החוצה ונכנסנו פנימה כשיאיר ראה אותנו הוא אמר
״נוו איך הלך?״
״בסדר אתה יודע כרגיל הבחור המסכן לא הבין מאיפה זה הגיע״
״מצוין, הכל עבר חלק?״
״כן אבל בדיוק הבאתי למישהי טרמפ מהכיתה שלי והיא הייתה בקטע של הרצח אז הרדמתי אותה והחזרתי אותה לבית שלה היא תשכח בכלל שהיא ראתה את זה״
״מה?!?!? איך קוראים לה?״
״קוראים לה שחר כהן היא ילדה כיתה שלי שנאבדה בדרך לבית שלה אז הצעתי לה טרמפ״
״תקשיב לי ותקשיב לי טוב אם אתה מתקרב אליה או אם אני שומע שהיא מזכירה את השם שלך אתה מת ברור?!״
״היא קרובת משפחה שלך או משהו?״
״כן היא אחותי עכשיו לך מפה!!!!!״
יצאתי החוצה וחשבתי לעצמי: שחר היא אחותו?! ממתי!?״
חזרתי לדירה שלי ונכנסתי למיטה….
-מנקודת המבט של יאיר-
מבחינתי אסור לרוי להתקרב לשחר לא אכפת לי מה, אני חייב לשמור עליה הגעתי הביתה מהר הסתכלתי בחדר של שחר וראיתי שהיא ישנה שמה חשבתי לעצמי: לפחות רוי עשה עבודה טובה.
-מנקודת המבט של שחר-
קמתי בבוקר והראש שלי כאב יצאתי החוצה ראיתי את יאיר במטבח הוא אמר לי
״בוקר טוב״
״בוקר… תגיד יש לך כדור אקמול פשוט מתפוצץ לי הראש״
״כן מגירה שמאלית מתי חזרת אתמול בלילה?״
״אני לא זוכרת״
״את יודעת איך חזרת אתמול מי הסיע אותך?״
״לא זוכרת״
״אאה אוקיי״
״למה?״
״סתם עכשיו לכי תתארגני לבית ספר״
״אוקיי״
תוך חצי שעה הייתי מוכנה, יאיר הסיע אותי לבית ספר, יצאתי מהמכונית והתקדמתי לעבר השער, נכנסתי פנימה ראיתי את רוי מתקרב אליי והתרחקתי ממנו נכנסתי לכיתה ראיתי שיש מלא בנות ליד אדם ואחת יושבת במקום שלי התקרבתי אליהם ואמרתי
״את יכולה בבקשה לזוז לי מהמקום?״
״לא.״
היא הסתובבה ממני וחזרה לדבר עם אדם כמו שאר הבנות, אחריי זה הלכתי לאדם ואמרתי לו
״תעיף בבקשה את כל הבנות האלה מפה״
״סבבה״
תוך שתי שניות כל הבנות הלכו מהמקום ואני התיישבתי במקום שלי אדם אמר לי
״אז… מה קורה?״
״סבבה״
״מתי אנחנו ממשיכים את העבודה?״
״מחר אצלי אחריי הלימודים״
״טוב״
ובדיוק היה צלצול, היום עבר כרגיל אבל רוי ניסה להתקרב אליי ואני התרחקתי אפילו לא ידעתי למה התרחקתי פשוט משהו בו הפחיד אותי, הגעתי הביתה עייפה לגמרי פתחתי את הדלת וראיתי את יאיר שמה אמרתי לו
״מחר אחריי הלימודים ילד מהכיתה שלי בא לפה כי אנחנו צריכים לעשות עבודה בסדר?״
״אין בעיה, אני אהיה פה כדי להשגיח עליכם שלא תעשו שטויות״
״אני לא ילדה קטנה.״
״דרך אגב את מרגישה טוב? עדיין כואב לך הראש?״
״קצת אני אקח כדור והכל יהיה בסדר״
הלכתי לחדר שלי והחלפתי לבגדי בית שכבתי על המיטה ושמתי אוזניות שמעתי מוזיקה