I hate my life ;/ פרק אחת עשרה

-מנקודת המבט של אלון-
יצאתי עם שחר לקניון פגשתי שמה שני נערים ודיברו מלא הם אחלה של בני אדם הם סיפרו לי עם כמה בנות הם היו וכמה זמן, הם כמעט שברו את השיא שלי עם בחורות ואז רועי ניגש אליי ושאל ״תגיד יש סיכוי שאתה מסדר לי את שחר?״ אמרתי לו ״נראה״ והמשכתי לצחוק איתם, אחריי הקניון אני ושחר חזרו הבית היא עלתה ישר לחדר שלה ונרדמה אני גם עליתי למעלה ונרדמתי, התעוררתי בבוקר בשבע, קמתי והלכתי לחדר של שחר ראיתי שהיא מסתובבת במיטה ואומרת משהו מתוך שינה לא הבנתי מה… חשבתי לעצמי: היא בטח חולמת חלום רע… הערתי אותה היא ישר קמה והסתכלה עליי אמרתי לה ״תקומי״ ואז יצאתי מהחדר שלה, ירדתי למטה תוך עשר דקות היא ירדה הסעתי אותה לבית ספר והיא נכנסה פנימה נסעתי משמה לצוד לא שתיתי דם כבר יומיים…
-מנקודת המבט של שחר-
היה לי חלום מוזר חלמתי שאני רצה בתוך יער ופתאום אני נתקלת בעטלף ענקי אני צורחת, ואז אני רואה מישהו עומד מולי ואומר לי ״רוצי מהר לפניי שהם יתפסו אותך״ התחלתי לרוץ שמעתי צעקות ״תמצאו אותה, תמצאו אותה״ פתאום מישהו תפס לי ביד זה היה אלון ואז התעוררתי וראיתי את אלון מולי אומר לי לקום, אחריי שהוא יצא מהחדר התלבשתי ויצאתי החוצה, אחריי שהגעתי לבית ספר הלכתי לשיעור שלי אבל הוא היה משעמם אז אמרתי למורה שאני יוצאת לשירותים, רציתי לרדת במדרגות אבל מישהו אמר מאחוריי ״ממי את בורחת?״ הסתובבתי וראיתי את אורן מולי אמרתי לו ״לא בורחת״ באתי לרדת במדרגות ופתאום אורן דחף אותי במדרגות, שכבתי על הרצפה כשאורן מעליי אומר לי ״ממני לא בורחים״ כל הגוף כאב לי בקושי יכולתי לדבר אבל אמרתי לו ״לא ברחתי ממך לא חשבתי עליך אפילו״ פתאום מתוך המבט של הרצח שהיה בעיניים שלו התחלף לתוך מבט של רחמים ואמר ״את בסדר?״ לפניי שניה הוא רצה לרצוח אותי כאילו משהו שולט עליו וזה הדבר האחרון ששמעתי כי הראיה שלי התערפלה ואיבדתי את ההכרה….
התעוררתי בתוך חדר לבן מחוברת להמון כבלים, ניסיתי לקום הכל כאב לי אבל בכל זאת קמתי, פתחתי את הדלת ויצאתי החוצה הכל כאב לי, ראיתי בחוץ את אורן מחכה לי בשניה שראיתי אותו שיניתי כיוון ונכנסתי לחדר אבל הוא כנראה קלט אותי ונכנס אחריי התחלתי לפחד, הוא אמר ״תקשיבי אני ממש מצטער אני לא יודע מה נכנס בי״ אמרתי לו ״את יודע מה תעשה מה שבא לך רק תעוף מפה״ הוא אמר לי ״יש לך מישהו שאת יכולה להתקשר אליו כי כששאלתי בבית ספר אם יש מישהו שאני יכול להתקשר אליו הם אמרו שאין אף אחד״ דמעה זלגה לי על הלחי ואמרתי לו ״אתה יכול בבקשה ללכת עוד מעט ידיד שלי יבוא לאסוף אותי״ הוא אמר לי ״את בטוחה? כי את היית מחוסרת הכרה כבר יומיים״ אמרתי לו ״מ..מ..מה?!״ הלכתי ממנו לרופא ושאלתי אותו ״מתי אני יכולה להשתחרר?״ הוא אמר לי ״בעוד שעה אחריי הבדיקות״ עשיתי את כל הבדיקות יש לי שבר בצלעות ועוד כמה חתכים וקיבלתי זעזוע מוח, חיפשתי את הפאלפון שלי והתקשרתי לאלון הוא ענה לי ואמר ״איפה את???????״ אמרתי לו ״איפה אתה אני כבר יומיים שוכבת בבית חולים מחוסרת הכרה״ הוא אמר לי ״מה?!?!?!?! אני בדרך לשמה״ ירדתי למטה חיכיתי לו בחוץ תוך חמש דקות הוא הגיע ונכנסתי לאוטו נסענו הבית בשקט, הוא פתח את הדלת נכנסתי וראיתי מישהו מוזר עומד בסלון הוא היה לי מוכר אבל לא זכרתי מאיפה…. הוא היה בערך בגיל שאלון נראה בן 24 בערך אלון אמר לי ״תכירי זה ראש הערפדים בישראל, יאיר״ אמרתי ליאיר ״היי״׳והוא אמר לי ״היי שחר״….