Hollywood artists wizards ( בית ספר למכשפים )- פרק 8 .

הלכתי אל אולם הדשא של המלון ועליתי על הגלשן שלי שהיה ביחד עם כול הכלים של המשחק
הסניי'ץ . עליתי על הגלשן והוא התחיל לרחף , יצרתי בעזרת המטה שלי כדור אוויר בצבע תכלת
והתכלתי לקדרר אותו על האוויר ולכיוון הסל , זרקתי והוא נכנס , נראלי הייתי לחוצה באותו יום אז
הכדור התפספס לי פה ושם .
"אנדריאנה , רדי למטה " שמעתי צעקות של הקבוצה שלי .
" לא רוצה , אם כבר תעלו אתם למעלה " צעקתי .
" אוףף " שמעתי אותם נוחרים בבוז .
זאין , רוז וברד עלו על הגלשנים , דניאל , לוסי וקליאו עלו על המטאטים נו מה לעשות הם מכשפים ולא
קוסמים , הם לא יכולים לשלוט בגלשן שלנו ואנחנו לא יכולים לשלוט במטאטא .
קדררתי את הכדור לסל , לפני עמדה רוז על הגלשן , חייכתי וזרקתי והוא נכנס " יש " אמרתי והרמתי
את ידיי למעלה , לקחתי את הכדור והתקופפתי שאני נוגעת בגלשן ומקדררת את הכדור , לוסי
עמדה מולי על המטאטא , זזתי הצידה ואז הגלשן פשוט התהפך והייתי עם הראש למטה ואז התיישרתי .
זרקתי את הכדור והוא פגע לסל ודניאל תפס או ופשוט שאב את כול האוויר והכדור נעלם .
" הורס שמחות " אמרתי .
" את מוכנה להקשיב לנו "? שאל דניאל .
" מה קרה "? שאלתי ונעמדתי מולם , שהם עמדו בשורה .
" אנחנו לא יודעים איך להגיד את זה אבל " אמרה לוסי .
" מה "? שאלתי .
" שמעי את הקפטן הכי טוב שהיה לנו אבל את מושעת מהקבוצה , דברנו עם פרופסר דייבל
ואת משתתפת רק בתחרות " אמר זאין .
" אתם לוקחים את הדבר היחיד שנשאר לי "? אמרתי בדמעות .
" אנחנו מצטערים " אמר זאין והם השפילו את מבטם .
" מאז תחילת השבוע הכול נהרס לי , הוא מגיע אחרי שנתיים " אמרתי והצבעתי על דניאל " הושעתי
מהקבוצה בגללכם והחזרתם אותי , עכשיו אתם אומרים לי כמה ימים לפני התחרות , שאני רק
בתחרות הזאת וזהו ? שכחו ממניי , שכחו מהתחרות ! אני פורשת מהחיים האלו "! אמרתי ופניתי
עם הגלשן כלפיי מטה , ירדתי ממנו והוצאתי את המטה שלי " אמינו " אמרתי והגלשן התפרק לחתיכות
והן הסתובבו בטרונדות אוויר חזקה שאני מרימה את ידיי באוויר עם דמעות ושולחת אותם אל קצה השני
של החיים שלי !
רצתי למלון " אד ! " צעקו כלום והתחילו לרוץ אחרי .
נעצרתי במרחק קטן מהם " אל תקריאו לי אד או אדרין ואפילו לא אנדריאנה ! אתם מתים בשבילי !" אמרתי
והמשכתי לרוץ הדלקתי את המעלית ואחרי כמה שניות היא נפתחה ואני רואה אותם רצים נכנסתי והדלקתי
לקומה רביעית " טיים סטומפ " צעקה לוסי וכיוונה את המטה שלי וזה קפא את המעלית .
" ג'לי מניונסה " אמרתי וג'לי ירוק ודביק הופיע מתחתם והם לא יכלו לזוז .
" פייר לה מיונסה " אמרתי והמעלית עלתה באש ועלתה לקומה הרביעית , יצאתי ורצתי לחדר שלי ,
נכנסתי וסגרתי את הדלת על מפתח ואת המרפסת .
עמדתי בחדר והנפתי את המטה שלי באוויר , התחילה להסתובב סביבי רוח חזקה שאנני יודעת מאיפה היא
הגיעה , אני לא רוצה לחיות ! לקחו לי את הדבר שיחד אותי ! הסרט הקפטן שלי בסניי'ץ !
צרחתי פשוט בכול רחבי המלון " אנדריאנה " דניאל נכנס בחוזקה והפיל אותי על המיטה שהוא מעלי
כמו שהיה היום בבוקר , הוא העיף את המטה שלי מיד " דיי תפסיקי " הוא בקש .
" אל תדבר איתי בכלל ! תעזוב אותי ! " צעקתי ודמעות בעיניי .
" אנדריאנה אני מכיר אותך ! זאת לא את "! הוא אמר .
" אז מי אני "? שאלתי בקול רגוע , אם זאת לא אני , אז מי אני בכלל !?
" את אד , אדרין , את אנדריאנה שלנו " אמר דניאל וסגר אותי עם זרועתיו ועיניו הכחולות כאוקיינוס מביטות
בי בתקווה גדולה .
" אני , אני " אמרתי שוקעת בעינוי .
" את אנדריאנה שלי " אמר דניאל .
הסתכלתי לתוך עיניו שאמרו שכן אני סולחת לו , דניאל התקרב אלי העביר את אצבעו מתחת לעיניי
והתרחק טיפה , התרוממתי קצת על הידיים והיינו קורבים מאוד שאנו מדברים דרך העיניים .
דניאל נשען עלי ושם את רגלו את המיטה , אני התחלתי לרדת למטה והוא אחריי לאט לאט , שאני כבר
שכבתי על המיטה דניאל התקרב אלי ושפתינו נפגשו , זאת הייתה נשיקה קטנה ואז דניאל תפס אותי
במותני ונישק אותי יותר חזק ובתושקה .
" דניאל " אמרתי שהתנתקו .
" אני אוהב אותך אנדריאנה " אמר דניאל .
" אני מצטערת , הנשיקה הזאת הייתה טעות אמרתי לך שאני לא רוצה להיפגע ואני לא מוכנה להיות
חברה שלך אני מצטערת " אמרתי ודניאל התרומם והלך לדלת .
" ככה את חושבת ? " שאל דניאל וטרק את הדלת בחוזקה .