Heart Attack -פרק 34 הפרק שכולן חיכו לו!

פתק חדש 2
התעוררתי לאור השמש המסנוור וקלטתי שאני עדיין מחזיקה את התמונה של נייל…
אני חייבת להודות שאפילו מה שהוא עשה קצת פגע בי זה היה טעות ממש מוגזמת להפרד ממנו…
אולי קצת לריב אבל לא הייתי צריכה לעשות את מה שעשיתי…
אני מרגישה אשמה כפליים!
גם גרמתי למותו של נייל וגם הרסתי את הקשר היחיד בחיי!
הסתכלתי על נייל, הבחור הבלונדיני שלי… שאם היה מסתכל עלי עכשיו היה מחבק אותי, מנשק אותי ומצמיד את גופי הקר אל גופו החם…
ועיניו הכחולות שהפנטו אותי מפעם לפעם…
אני הייתי חייבת להשתחרר…
הלכתי לבית החולים בשמלה שחורה פרחונית שנותנת לגוף שלי צורה כמו של שעון זמן.. 
לא שמתי נעלי עקב כי לא רציתי כאבי רגליים… אז שמתי נעלי בובה שטוחות שחורות ואלגנטיות.
עם השיער השחור שנייל כול כך אהב להתעסק איתו, שמתי פזור ועשיתי ביביליס בקצוות.
התאפרתי בצורה טבעית והלכתי לבית החולים.
נכנסתי לחדרו של נייל ולא היה שם אף אחד…
ראיתי אותו שם עם אותו חולצה לבנה מוכתמת וקרועה ולא יכולתי להסתכל עליה…
הסתכלתי על פניו הכמעט מושלמות כי הן היו מלאות בשריטות..
אמרתי לו:
״נייל, אני לא יודעת אם אתה שומע אבל אני רק רציתי לומר שאני מצטערת על כל מה שעשיתי לך ושהייתי כול כך עקשנית…
ואני סולחת לך על השטות המטומטמת שעשית… רק תחזור… אני אוהבת אותך…״
נשברתי בחלק האחרון ו2 דמעות החלו לטייל על הלחי שלי..
ועשיתי את מה שלא העזתי לעשות כבר שבועיים, לנשק אותו.
לא בשפתיים כי אני פשוט לא יכולתי..
אז נישקתי אותו ארוכות על הלחי הרכה והפצועה שלו ושמתי את מצחי על חזהו…
דממה רחשה בחדר חוץ מצפצוף פעימות הלב של נייל שהתחילו להעלות..
״תמיד אוהב אותך ג׳י..״ מישהו אמר בקול מושלם…
רגע מה?
הרמתי את מבטי וגופו השרירי של נייל זז והוא היה חיי!
הוא פתח את עיניו הכחולות לאט לאט והסתכל אלי.
שם את ידו החמה על הלחי שלי.
התקרב אלי ונישק אותי נשיקה חמה ועדינה שהתעמקה יותר ויותר עד שהתנתקנו.
הוא ליטף את שיערי הרך ונשק בראשי ארוכות.
״אני לא אעזוב אותך ג׳י… בחיים…״
הוא אמר מחבק אותי.
״את נראית יפה… באת להלוויה שלי?״ הוא אמר מגחך ומחייך.
״אל תאמר את זה אתה יודע שזה לא נכון…״ אמרתי מחייכת קלות ומלטפת את פניו.
הוא ניסה לקום, אומנם התקשה אבל קם ואחז בפני ונשק את מצחי וליפף את ידיו סביב הגב התחתון שלי.
הוא הרים אותי על מותניו ורגלי עטפו אותן והתחלנו לצחוק.
״אתה רק התעוררת ואתה יכול לעמוד?״
״אני תמיד אהיה חזק בשבילך..״
״שתוק אתה צריך רופא…״
״כי אני חולה אהבה? אני יודע…״
״לא כי אתה צריך טיפול ומעקב ואני צריכה ללכת לאוניברסיטה…״
״אל תלכי!!״ הוא התחנן בפרצוף עצוב גרוע..
״אני חייבת…״ אמרתי מחייכת ויורדת ממותניו
״אוקי את תחזרי?״ הוא שאל מתקרב אלי
״אם אתה תהייה במצב טוב אז כן..״
אמרתי מנשקת אותו
״אני אנסה ביי אהובתי.״
אמר יושב על המיטה שלו ומניח את ראשו היפה על הכר.
יצאתי החוצה קראתי לרופא והלכתי לאוניברסיטה עם תהל.
נקודת המבט של נייל:
אני.חי.
טוב החדשות הטובות הן שאני וג׳י ביחד וזה טוב אבל הרעות הן שאני תקוע בבית חולים מסריח…
התקשרתי לאמא שלי אמרתי לה שאני בסדר והיא ממש שמחה.
היא מיהרה לבית החולים יחד עם אבא שלי גרג ודניס כדי לבקר אותי.
הם הציפו אותי בשאלות כמו אתה מרגיש טוב? איך אתה? הכל בסדר?
אתה צריך משהו?
אבל לא התרכזתי בהם.
התרכזתי בלראות את ג׳י שוב…
אני אוהב אותה מאוד…
לא אשכח בחיים את הנשיקה שהייתה לנו..
חמה ונעימה..
״היי נייל הבלונד בשיער מתחיל להתפוגג אתה רוצה שאני אקבע לך תור לחימצון?״ אמא שלי אמרה
״אה… לא אני רוצה להוריד אותו…״
ברגע שאמרתי את המשפט הזה כולם היו בשוק.
״מה?״ שאלתי אותם
״נייל אתה בטוח?״ גרג שאל אותי
״כן אתם יודעים שאני שונא את החימצון זה מציק ושורף גם ככה..״
״נייל לוקסי אמרה שאתה חייב לחמצן בגלל המראה, אם לא אתה לא תהיה בולט ..״ אמי הסבירה לי
״אני יודע ואני בטוח בזה אני לא רוצה את הבלונד…״
״אני אתקשר…״ אמא שלי אמרה ויצאה מהחדר.
״אז בואו נצא מהדיכאון הזה ונשמח שאתה חי נייל..״ אמר אבא
״נכון אחרי שאתה תוכל לעמוד נלך ביחד למועדון, רק גברים!״ אמר גרג בגאווה
״אני יכול כבר לעמוד סתם שומרים אותי כלוא פה…״
״אוך נו באמת…״ אמר גרג
אמא שלי נכנסה ואמרה שיש תור בעוד שעתיים אז יצאתי מהמיטה והגעתי למספרה שלא היה שם אף אחד כי אתן בטח יודעות מה היה קורה נכון?
אז הורידו לי את הבלונד מה שהבליט לי את העיניים הכחולות ונראתי קצת מבוגר יותר.. טוב אבל עם הבלונד נראתי ממש צעיר אז אני מעדיף את השיער הטבעי שלי.
אני לא יכול לחכות שג׳י תראה אותי!
נקודת המבט של ג׳ייד:
הלכתי לאוניברסיטה עם תהל ובזמן שסיפרתי לה על נייל ראיתי דמות שהלוואי שלא הייתי רואה…