he looks so perfect-פרק 16

'קבלנו תשובה חיובית מסקוט בראוון!!' ההודעה ממייקל הופיעה על המסך שלי.
'נוסעים ללוס אנג'לס?' שאלתי,
'נוסעים ללוס אנג'לס!, ענה,
'מתרגש לפגוש את לוק שוב?'שאל,
'מין הסתם, אני כל כך מתגעגע אליו מייקל,' שלחתי למייקל,
'אני יודע… אתה יודע עוד לא עיקלתי את זה שאתם שניכם מה שאתם, מה אתם בכלל?' שאל,
'ברצינות אין לי מושג,'עניתי,
'אתה אוהב אותו, הוא אוהב אותך,מה כל כך מסובך?' שאל
'הכל חוץ מזה, כאילו אנחנו גרים מיליוני ק"מ אחד מהשני, ואנחנו שני בנים, ואיך כולם יגיבו?' שלחתי לו,
'אתה יודע זה מוזר גם בשבילי, שני החברים הכי טובים שלי פתאום מתגלים כהומואים, וזה לא שאני הומופוב או משהו אבל לחשוב על שניכם בחדר עושים דברים שהומואים עושים…'
'חחחחח מה אתה חושב שהומואים עושים לבד בחדר?' שאלתי אותו,
'לעזאזל אשטון, אל תגרום שלי לחשוב על זה אפילו ובטח שלא לכתוב את זה,' הוא הגיב,
נעלתי את המסך האייפון והסתכלתי על מסך הטלוויזיה, לפעמים אני חושב על כמה קל היה אם העולם לא היה הומופובי, אם היינו יכולים לנהל מערכת יחסיים נורמלית, אם לא הייתי צריך לפחד על מה שההורים של בן הזוג שלי יגידו עלינו.
הייתי כל כך רוצה להיות עם לוק, אני מקווה שכשבעוד שבועיים אני יהיה סוף סוף קרוב אליו שוב, אני מקווה שאז נוכל להיות ביחד.
-לוק המינגס-
התעוררתי השעה הייתה כמעט שתיים בצהרים, בדקתי את הטלפון שלי בהתלהבות מקווה לקבל הודעה מאשטון, אבל לצערי הייתה רק הודעה אחת מאימא שאומרת 'תתקשר כשאתה רואה את זה'.
אני מתקשר לאימא בזמן שאני קם ממיטת בית המלון.
"היי אימא."אני אומר,
"היי לוקי, התעוררת רק עכשיו?" היא שואלת,
"כן, יש לי קול של בוקר?" אני שואל,
"לא כל כך, אני פשוט מכירה אותך כל כך טוב." היא אומרת.
"טוב, יום טוב שיהיה לך לוקי, ביי." היא אומרת,
"ביי אימא," אני עונה ומנתק את הטלפון.
אני נכנס להודעות הישנות שלי ושל אשטון ומחייך כשאני קורא שוב ושוב את המילים 'אני מחבב אותך יותר מידיד'.
אני כל כך אוהב אותו, כל כך מתגעגע אליו, וזה מוזר בהתחשב בעובדה שאנחנו לא ביחד ואף פעם לא היינו.
אני אוהב אותו כל כך שאני אפילו לא יכול לתאר את זה במילים, אני ממש לא רוצה להיות פה יותר, אני לא רוצה להיות בלוס אנג'לס יותר כשאני כל כך רחוק מימנו.
'אש, אני מתגעגע…' אני שולח לו.
'גם אני…' הוא עונה לי כמה דקות מאוחר יותר.
אני מחייך וסוגר את הטלפון, עכשיו זה בוקר טוב.