He looks so perfect- 5SOS- פרק 5

היום יום שישי,ויש מסיבה בבית של טיילור בורקס, הורים שלה מחוץ לעיר הסופ"ש והיא עושה מסיבה.
הצעתי לדיאנה שאני אבוא לאסוף אותה למסיבה.
האמת שזה לא ממש ככה, דיאנה רצתה ללכת למסיבה אני פחות, אבל הייתי חייב להסכים,רגשות ההאשמה על הנשיקה שלי ושל אשטון רודפים אותי.
רגשות האשמה האלה רודפים אותי כל יום כל היום, מזכירים לי כמה בן אדם נורא אני על מה שאני עשיתי.
הגעתי לבית של דיאנה, נקשתי שלוש פעמים על דלת ביתה הלבנה, ואז היא פתחה.
הנשימה שלי עצרה לרגע או שניים.
היא לבשה שמלה שחורה, שהבליטה את השדיים שלה בטרוף.
השיער שלה היה פזור והיא לבשה נעלי בובה שחורות.
היא עשתה סיבוב כזה השמלה שלה התרוממה קצת אבל עדיין לא היה אפשר לראות כלום. ואהבתי את זה.
"את נראת מדהים." אמרתי, והיא חייכה.
"תודה." היא השיבה בקצרה, והתחלנו להתקדם למכונית של אימא שלי שהשאלתי מימנה רק להערב.
רגשות האשמה המזוינים פקדו אותי שוב, היא עשה כל כך הרבה בשבילי, התייפתה כל כך ואני התנשקתי עם אשטון, והיא לא יודעת את זה.
אני משתדל לחייך כשאנחנו נכנסים לרחוב של טיילור.
"הכל בסדר לוק?" דיאנה שאלה, היא כל כך מתחשבת וזה מגביר את רגשות האשמה שלי,
"כן, אני בסדר, הכל בסדר." לא אני לא בסדר,אני בוגד מזוין וחרא שלא מספר לך את זה, אבל היי אנחנו בדרך למסיבה אז אל תדאגי לגבי זה.
נכנסנו לשביל הגישה לבית של טיילור שהיה מלא בתלמידי השכבה.
כשנכנסנו לבית התקדמנו קצת עד שדיאנה ראתה את חברותה והלכה לרקוד איתן, אני חיפשתי את מייקל וקאלום בבית עד שמצאתי אותם.
"היי." אמרתי,
"מה קורה לוק?"שאל מייקל כשהבחין בפרצוף שלי.
"סתם חרא מסיבה." אמרתי,
"אז למה באת?" שאל מייקל,
"דיאנה."
מרחוק ראיתי את אשטון בא, אוי שיט.
"שלום." אמר אשטון, הוא היה מחויך.
"היי." אמרתי בלחש.
הייתי מובך ממש לא רציתי לפגוש אותו.
"היי לוק, אנחנו יכולים לדבר?" שאל אשטון.
רציתי לומר לו שלא, שיש לי חברה ושהנשיקה הזאת הייתה טעות, אבל במקום זה אמרתי בסדר ועלינו לקומה הבאה בבית של טיילור.
נכנסנו לחדר אקראי כשהתחלתי לומר "אשטון תקשיב, אני לא רוצה לשקר לך…" התחלתי לומר אבל הוא קטע אותי,
"לוק אני מבין, אתה מרגיש אלי משהו וזה זר לך וכל זה, אבל אני רק רוצה שתדע שאני מרגיש אותו הדבר." אמר אשטון וחייך.
"לא אשטון, אני לא… אני עם דיאנה, ו…" אמרתי,
"אני מבין לוק, אתה בטח לא רוצה לפגוע בדיאנה," אמר.
"אשטון, אני לא רוצה, אוקי טוב לי עם דיאנה, ואני אוהב אותה, אני מצטער על הנשיקה, ועל זה שיצרתי אצלך רושם לא נכון."אמרתי,
ואחרי כמה דקות של שתיקה נוראית התקדמתי לצאת מהחדר אבל אשטון עצר אותי כשאמר "חכה רגע,"
התקדמתי בחזרה לפנים החדר, לכיוונו של אשטון הוא התקרב גם עד שהיה קרוב מספיק להצמיד את שפתינו.
הפנים שלו רחוקות סנטימטרים ספורים משלי ואני משתדל חזק כל כך לא לצמצם את הרווח בין שפתינו.
בסופו של דבר הוא נישק אותי, ידעתי שאני צריך להתנתק מימנו אבל לא רציתי.
הזזנו את שפתינו באופן מושלם, נהניתי כל כך וזה הרגיש כל כך פאקינג טוב, השפתיים שלו על שלי.
הבטן שלי הייתה מלאה פרפרים והתרגשתי כל כך.
בסופו של דבר הוא התנתק ואמר "רושם מוטעה, אני כל כך צודק ואתה כל כך עקשן ופחדן." אמר ויצא מהחדר.
לקחתי לעצמי כמה דקות לסדר את הראש לפני שיצאתי מהחדר גם אני.
ירדתי לקומה התחתונה, שם התרחשה במסיבה, וראיתי בעיניי את דיאנה רוקדת, ראיתי שקרוב אליה עמד אשטון מדבר עם מייקל וקאלום.
נגשתי לדיאנה ונישקתי אותה, ראיתי בזווית עיניי את אשטון צופה מהצד.
הוא הביט בי ובדיאנה ובנשיקה האגרסיבית שלנו, ופניו שידרו כאב.
לא רציתי לפגוע באשטון רק להבהיר לו שאני עם דיאנה והנשיקה שהייתה לנו לא תקרה יותר.
אחרי שהתנתקתי מדיאנה ראיתי את אשטון אומר משהו למייקל וקאלום והולך משם.
"מה קרה לו?" שאלתי את מייקל וקאלום, "הוא לא מרגיש טוב." ענה קאלום.
התקדמתי אחריו "אשטון!" קראתי לעברו כשיצאנו "תקשיב, אני לא התכוונתי לפגוע בך, אני פשוט עם דיאנה." אמרתי והוא הסתובב,
"לוק, תעשה לי טובה, הנשיקה שלך ושל דיאנה הייתה שום דבר לעומת הנשיקות שלנו." הוא אמר ואני רק עמדתי שם, הוא צדק היא הייתה כלום. בטח שלעומת הנשיקות שלנו.
אשטון צודק, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי שאנשים יחשבו שאני הומו.
כי אני לא.
טוב, אולי רק קצת הומו. לא לוק אתה טיפש לא הומו.