He looks so perfect- פרק 8

יצאתי מהבית שלי, הולך לכיוון הבית של קאלום.
עברתי בדרך על פני הבית של אשטון,האוד בחדרו היה דולק.
לא התראינו מאז המסיבה של בורקס, ועכשיו כשאני עומד ומסתכל על חלון ביתו אני מרגיש את הגעגוע אליו מציף כל חלק בי.
דמיינתי לעצמי אותו שוכב במיטה, בעיניים עצומות, שר לעצמו בקול הכל כך יפה שלו.
המשכתי ללכת כמה צעדים ואחר כך חזרתי אחורה והתחלתי ללכת בשביל הגישה לבית של אשטון.
דפקתי על דלת ביתו ואימא שלו פתחה לי את הדלת.
"היי גברת ארווין, אשטון נמצא?" שאלתי,
"כן, הוא בחדר שלו." היא אמרה בחיוך ונתנה לי להיכנס לביתם.
עליתי במדרגות שמובילות לחדרים.
נעמדת מול דלת חדרו, הדלת הראשונה במסדרון, דפקתי על דלת חדרו וכמה שניות אחר כך הדלת נפתחה ואשטון עמד שם מופתע לראות אותי.
הוא היה יפהפה, לבוש במכנס טרנינג זרוק וחסר חולצה, הוא היה יפהפה.
"לוק," הוא אמר מופתע,
"היי, אני יכול להיכנס?" שאלתי,
"כמובן." אמר ופינה לי את הדרך לחדרו.
החדר שלו היה לא קטן ולא גדול, מרוהט למופת ברהיטים בצבע חום עמוק.
הוא היה מסודר, כל דבר מונח במקומו.
"מה אתה עושה כאן? הוא שואל.
"האמת שאין לי מושג… הייתי בדרך לבקר את קאלום וראיתי את האור דולק בחדר שלך אז החלטתי לקפוץ לומר שלום." אני אומר.
"היי לוק, אני מצטער על כל מה שקרה במסיבה של בורקס. כנראה שהבנתי דברים לא נכון. אני חשבתי שאתה מרגיש כמוני,מה שאתה כנראה לא, כי אתה סטרייט לגמרי ו…"
"אני מבין את זה.אני לגמרי גרמתי לך להבין דברים לא נכונים ובלבלתי אותך ואת עצמי ואני מצטער על זה." מלמלתי,
אני באמת מצטער על מה שגרמתי לשנינו.
ופתאום הייתה שתיקה.
אני לא אמרתי כלום.
אשטון לא אמר כלום.
הבטנו אחד בעייני השני, הפרפרים בבטן שלי התעופפו,הלב שלי נמס.
ואז הרכנתי את ראשי מחייך חיוך קטן ומרים אותו בחזרה.
התקרבתי אל אשטון ובלי לחשוב פעמים הצמדתי את שפתינו.
הוא היה מופתע. גם אני הייתי.
ושוב השפתיים שלו זזו בתזמון מושלם לשלי.
וזה הרגיש כאילו רק לכמה שניות האלה, כאילו העולם עצר.
ורק אני ואשטון, רק אנחנו זזים.
"לוק," הוא חייך,
"אשטון," חייכתי גם אני,
"אז אתה כן?" שאל,
"לא יודע." עניתי.
נשכבנו על המיטה, אחד ליד השני, בוהים בתקרה.
שלבתי את אצבעותיי באצבעותיו של אשטון.
הוא הביט בי וחייך ואחר כך חזר לבהייה בתקרה הלבנה.
אני מניח שהוא חשב.
אני חשבתי, חשבתי עליו ועליי ועל הנשיקות.
הוא התקרב אלי יותר והנחתי את ראשי על חזהו חסר החולצה.
יכולתי לשמוע את הלב שלו פועם במהירות, כמעט מהיר כמו הלב שלי.
ברגעים האלה, לא הפריע לי שאני לא יודע מה אנחנו, לא הפריע לי שיש לי חברה , לא הפריע לי שאני סטרייט. וגם לא לאשטון.
פשוט שכבנו שם בשלווה מוחלטת, ללא כל דאגות.
זה היה מדהים לבלות ערב אחד בלי דאגות, בלי לחשוב על כל הדרמות, פשוט לשבת עם האחד שאתה מחבב וליהנות מזה.