he look so perfect- פרק 21

אנחנו נכנסים אל המעלית ועולים לקומה שלוש, לחדר של לוק ושלי,
כשהמעלית עוצרת בקומה השלישית אני ולוק יוצאים מהמעלית וכמה שניות לאחר מכן כשאנחנו שמים לב שמייקל וקאלום לא יוצאים אחרינו לוק שואל "אתם מתכוונים לצאת היום?"
"אתם צריכים לדבר על זה…לבד… בכל זאת מדובר פה במערכת היחסים שלכם…." אומר קאלום,
"ובקריירה של כולנו קאל!" אמרתי,
קאלום לא אומר שום דבר רק הסתכל על מייקל בזמן שדלת המעלית נסגרה.
אני ולוק הלכנו בשקט לחדר, אף אחד לא אמר כלום, עכשיו ההחלטה הייתה בידינו.
הוא פותח את דלת החדר ושנינו צועדים לבפנים, ידעתי שעכשיו אנחנו נתחיל לדבר על זה ואני בכלל לא יודע מה אני רוצה.
נכנסתי לשירותים רק כדי להרוויח עוד זמן לחשוב.
אני רוצה את לוק. אני עברתי כל כך הרבה בשביל להיות איתו..
אבל אנחנו באנו לכאן במטרה לפתח קריירה, אני זרקתי כל דבר שהיה לי בשביל זה, ואני רוצה את זה.
חוץ מזה שיש את מייקל וקאלום, אני יודע שהם אמרו לנו לא לקחת אותם בחשבון אבל איך אפשר שלא? זה גם הקריירה שלהם, העתיד שלהם.
אני מרגיש שאני נמצא בשירותים כבר יותר מידי זמן, ואני חייב לצאת החוצה.
אני מוריד את המים באסלה ופותח את ברז המים כדי שלוק יחשוב שבאמת השתמשתי בשירותים.
אני לוקח נשימה עמוקה פעם אחרונה לפני שאני יוצא מהשירותים בחזרה לחדר בית המלון ורואה את לוק יושב על המיטה ומסתכל עלי כשאני יוצא ומיד מסובב את ראשו לבהות בקיר שמולו שוב.
אני הולך ומתיישב לצידו על המיטה ושוב אף אחד לא אומר שום דבר.
היום הזה מלא בשתיקות.
"לוק, אנחנו צריכים לדבר על זה." אני אומר בלחישה, כאילו אני מקווה שהוא לא ישמע והכל יישאר במצב שהוא עכשיו.
"אני יודע." הוא לוחש בחזרה,
"ואני יודע גם מה אתה רוצה להגיד לי, ואני מתחנן שלא תגיד את זה! אני מתחנן שתחשוב שוב על כל האופציות." הוא אומר בקול מתחנן ומסתכל עלי בעיניו הכחולות, אני כל כך קרוב ללוותר על הקריירה המזוגגת הזאת!
"לא לוק, אנחנו לא יכולים לאכזב ככה את מייקי וקאל, אני יודע שהם אמרו לנו לא לחשוב עליהם אבל זה שגוי כי זה לא רק אנחנו." אני אומר.
" אתמול בלילה אני נפתחתי אליך אש, ואתה שכבת פה לידי" הוא אומר ודמעה נופלת מעיניו בזמן שהוא מצביע על המיטה,
"והבטחת שלא תפגע בי, והינה אתה כאן אש יום אחרי נפרד מימני." הוא אומר,
"זה לא ככה לוק," אני אומר וגם מעיניי מתחילו לזרום דמעות, אבל הוא קוטע אותי ואומר "זה כן ככה, כי אתה מפר את ההבטחה שלך, וזה כאילו לאתמול לא הייתה שום משמעות בשבילך, שום משמעות למילים שאמרתי, שמילים שאתה אמרת, לכל מה שקרה כאן!" הוא מגביר את הקול שלו והדמעות שלו ממשיכות לזרום מעיניו כמו נהר.
"לוק אתה טועה, לאתמול בלילה כן היה משמעות בשבילי, אי נשבע לך שאני לא רוצה לעשות את זה אני לא רוצה להיפרד, אבל יהיה מאוד אנוכי מצידנו להפרד."אני אומר,
"אבל אני אוהב אותך אשטון,"
"גם אני אוהב אותך לוק." אני אומר,
"אז אל תעשה את זה, אל תיפרד מימני, בבקשה…"הוא מתחנן שוב.
"אני מצטער לוק." אני אומר.
"אני אוהב אותך לוק." אני ממשיך כשהוא לא עונה.
"אנחנו נהיה בסדר, נכון?
לוק לא מגיב רק ממשיך לבהות בי להזיל דמעות…
ואני יודע מה זה אומר…
אני איבדתי אותו.