he looks so perfect- פרק 11

-אשטון ארווין-
אני שוכב במיטה שלי ומביט בתקרה.
אור הירח נכנס דרך החלון, מאיר קצת את חדרי החשוך ואפוף המחשבות.
השעה כבר אחרי חוצות ואני עדיין לא מצליח להירדם למרות העייפות הפיזית והנפשית שלי.
אני מתגלגל מצד לצד במיטה, אבל לא משנה באיזו תנוחה אני נמצא אני ממשיך לחשוב על דברים שיכולתי לומר ללוק היום ולא אמרתי.
אני לא יודע אם אני יותר כועס, יותר עצוב או יותר מאוכזב.
מה שקרה בגלגל הענק…
איך הוא יכול לומר לי כמה הוא מצטער על הנשיקות שלנו, על מה שהוא עושה, ואז לנשק אותי.
אולי אני בכלל שמח. שמח שהוא ברח כשירדנו. אני לא צריך להתמודד איתו. לפחות לא עכשיו.
אני גאה במה שאמרתי ללוק על הגלגל הענק.
אני חושב שהגיע לו לעמוד במקומו. לבחור.
אני או דיאנה.או לבד.
אני חושב שהוא בחר לא לבחור (אם יש דבר כזה…).
הוא הרי יודע שבפעם הבא שיתחשק לו להתנסות בלנשק בחור אני אחכה פה.
אני שונא שאני נותן לו לשחק בי.
אני נותן לו את הכוח לפגוע בי והוא משתמש בזה.
ואני נפגע. שוב ושוב ושוב.
אני שונא אותו בדיוק במידה שאני אוהב אותו.
וגם את דיאנה, היא הכי מסכנה במשולש האהבה הזה- אם אפשר לקרוא לזה ככה.
לוק משחק בה והיא בכלל לא יודעת. בשונה מימני.
אבל אתם יודעים מה אומרים: 'מה שאתה לא יודע, לא יכול לפגוע בך.'
אני שונא את תפקיד 'המאהב הסודי' שלקחתי על עצמי.
אני שונא להיות הבחור הזה שהורס זוגיות, למרות שהזוגיות של לוק ודיאנה הייתה הרוסה מלכתחילה.
אני שונא את זה שאני מרחם על דיאנה.
זה קרב בנינו, והיא האויבת שלי, ואני צריך לשנוא אותה- זה לפחות אמור להיות ככה.
אבל היא כל כך טובת לב, ונחמדה, היא יפהפה וחייכנית, ואם הייתי יודע שלוק סטרייט לגמרי הייתי מוותר.
אבל לוק גיי, הוא נישק אותי שוב ושוב ושוב, הוא מפחד להודות בזה. אבל הוא הומו.
ויום אחד הוא סוף סוף יודה בזה, אולי זה יהיה מאוחר מידי ואני כבר לא אהיה כאן.
אולי זה יקרה בקרוב, ואז נוכל להיות ביחד.
אני ממשיך להביט בתקרה ומחייך, אולי במקום אחר או במציאות אחרת לוק היה מודה שהוא אוהב אותי. שהוא רוצה אותי.
ממה הוא יכול לפחד?הרי הוא יודע שאני לא אדחה אותו.
הוא יודע שאני כן אוהב אותו. הוא יודע שאני כן רוצה אותו.
אני חושב שלוק סיפר למייקל.
המבטים שהוא העביר בני ובין לוק במהלך כל הערב.
אני שוכב על הגב שלי, ידיי לצידי גופי, ראשי מונח על הכרית הרכה ועיניי עצומות.
סרט עובר מול עיניי, כשאני נזכר בכל הרגעים הכי טובים שלי ושל לוק.
הנשיקות שלנו, התאום המושלם שיש בנינו.
המבטים המובכים והשקט שלפני הסערה- זה משפט שמתאר אותי ואת לוק בצורה הכי טובה.
השקט שלפני הסערה.