Goodbye My Lover-פרק 5

מוחי מתפוצץ מרוב מחשבות. ניזכרתי במה שקרה אתמול. שחשפתי את מה שקרה בפני שרון. אני לא רגילה להיפתח לאנשים. הבן אדם היחידי שנפתחתי בפניו היה מיכאל, והוא כבר לא כאן. הרגשתי תחושת אכזבה מעצמי. זה הכל בגלל הבדידות!בזמן האחרון הרגשתי לבד. אני כבר לא בקשר אם אף אחד.
"בוקר טוב" אמרה שרון בחיוך.
"בוקר.." מלמלתי.
"בוקר טוב גם לך רגזנית"
הקמתי את עצמי מהמיטה למצב ישיבה.
"אולי במקום להתעסק במצבי רוח שלי תתעסקי בשל עצמך!" צעקתי.
"חשבתי.." ומיהרתי לעצור אותה.
"מה חשבת?! שזה זה שתפסת אותי ברגע רגיש יהפוך אותנו לחברות?!"
"תפסיקי לכעוס על העולם" אמרה תוך כדי שהיא מסדרץ את הילקוט שלה.
"יש לי כל סיבה אפשרית לכעוס" והתחלתי שוב לחשוב עליו..
"נירשמת לקורס כבר?" היא שינתה את הנושא.
"לא, ואני לא מתכוונת להירשם" יצאתי מהחדר בטריקת דלת.
בחנתי את האזור. ניסיתי למצוא פינה שלא עוברים שם. לאחר כמה שניות הבחנתי בגינה של המכון. מקום יפיפה מלא עצים ארוכים, פרחים צבעוניים ופינת ירק. המקום היה מדהים. הבחנתי בספסל מרחוק והתיישבתי בו. מבלי לשים לב נרדמתי.
"לא אמא, אני לא רוצה שתבואי לבקר" לפתע שמעתי קול. נבהלתי וקמתי במהירות לצורת ישיבה. יכולתי להבחין בילד היושב לידי. הוא הצחיק לצחוק.
"הבהלת אותי מפגר" אמרתי כאשר ידי מונחת על ליבי והרגשתי את הפעימות החזקות.
"מצטער" אמר והמשיך לצחוק.
"למה לא הערת אותי?"
"היית נראת חמודה כשישנת, לא היה נעים לי" ענה.
"זה די המקום המיוחד שלי" מיהר להוסיף.
"תשאיר אותו לעצמך" אמרתי בחצי צעקה. וקמתי ללכת.
לפתע הוא תפס בידי ומשך אותי אל הספסל.
"מה נראלך שאתה עושה?" והנחתי את ידי על הלחי שלו והכתי אותה בחוזקה. הוא הניח את ידו על הלחי מכאב.
התרוממתי והמשכתי ללכת. שמעתי צעדים מתהלכים אחרי.
"אני מצטער" אומר כשידו על הלחי"
"אתה יכול ללכת לעזאזל" ועשיתי לכיוונו אצבע שלישית.
הוא המשיך ללכת אחרי. פניתי אל החדרים ונכנסתי במהירות אל חדרי ונעלתי אותו. הסתכלתי מהעיינית וראיתי כי הוא יושב מול הדלת ומחכה. "ילד דפוק" מלמלתי.