Good luck family – פרק 5

הוא הנחית את השפתיים שלו על שלי. נו הוא אמור להפסיק והוא ממשיך לנשק אותי.. אני יתעלם לגמרי מהעובדה שהנשיקה הזו פשוטו כמשמעו 'מהממת'.
ואז באה החברה שלו והורידה לו את המטפחת מהראש. אתם כבר יכולים להבין איזו כאפה מצלצלת הייתה שם ואת קולות האנשים 'אווווו' האמת שזה קצת הצחיק אותי מבפנים.. הכאפה.
"וואו.. האם זו סופה של חברות קצרה ותחילתה של זוגיות חדשה?" בא הדי ג'יי ונעמד ביני לבינו.
—

אני ודיימון הבטנו אחד בשני "לא" חייכתי אל הדי ג'יי
-"כן אחי שחרר" אמר דיימון וירדנו מהבמה

"וואו זה היה-"
-"מביך" השלמתי את דניאל.
"את? עשית את זה?" באה ליהי מאחוריינו
-"לא!.. טוב כן.. דני דחף אותי לבמה"
דניאל: "את זאת נשארת לנשק אותו"
"רוז?" שמעתי את הקול הזה מאוחרי. הקול שלו (?)
דניאל וליהי הרימו את מבטיהם ועל פי הפנים שלהם הבנתי שזה זאק. הבטתי מאחורי וראיתי אותו חתיך ומנוול מתמיד. מביט בי "רוז אנ-"
"ליהי, הגיע הזמן שנתחיל לזוז" סיננתי אליה והתקדמתי לעבר היציאה.. פעם ראשונה אחרי כל כך הרבה זמן הבטתי לו בעיניים הירוקות שלו. בפניו.
יצאתי לבחוץ הלכתי לצד הבית ישבתי ונשענתי על הקיר. והרגשתי לחות "יורד גשם?" מילמתי לעצמי והבטתי לשמיים, עד שקלטתי שזו אני, בוכה. הדמעות זולגות מבלי ששמתי לב.
הפלאפון צילצל -אמושש♥-
"הלו?"
-"רוז מתי את חוזרת הביתה כבר 2"
"אנחנו בדרך"
השבתי וניתקתי את הפלאפון.
אני לא מאמינה שכבר 2 בלילה.. הערב עבר ממש מהר!
קמתי וניערתי את שמלתי מין הדשא הלח שהרגיש רטוב "רוז.." שמעתי את דניאל הוא בא וחיבק אותי.
-"אוו" באה ליהי וחיבקה אותי גם.
אני: "בואו נחזור.."

–

"היי לכם" התיישב דולב בשולחן. ארוחת צהריים.. כמו תמיד =\
-"אתה היית אמור להגן עליי שמה!" נכנסה אמא ואחרייה אבא.
אבא: "את זאת שעשית את הבלאגן"
אני: "אמא.. הכל בסדר?" אמרתי לוקחת את הבקבוק חלב שופכת לקורנפלקס
דולב: "מה קרה?"
אמא: "אני נכנסתי לקופת 15 מוצרים. עד שלפתע אישה אחת התחילה לצעוק עליי"
אבא: "כי היה לה 17 מוצרים"
אמא: "אז התגוננתי"
אבא: "היא לקחה את משדך המחירים והתחילה להדביק על פרצופה"
אמא: "ואבא שלכם עמד בצד ואכל סופגנייה"
אבא: "אני רק ניסיתי להוריד אותנו ל-15 מוצרים"
"אבא סה"כ הכול ניסה לעזור" אמר דולב לוקח מימני את החלב.
-"אבא.. אמא.. אל תריבו בגלל זה. אל תשכחו שאחרי הכל אתם אוהבים אחד את השני" אמר ספנסר. והאמת שאני דיי מופתעת.
אני: "ממתי לך אכפת מהקשר של אמא ואבא?"
ספנסר: "צודקת. לא אכפת. בי" אמר ויצא מין המטבח
"יצאתי!" הודיע דולב
-"כנ"ל"
"וואו גברת צעירה לאן את חושבת שאת הולכת?"
-"אמא.. אני וליהי תכננו לצאת היום" איזה קול מתחנן מצחיק יצא לי >_<
"מצטערת, יש לי משמרת צהריים בעוד רבע שעה אני צריכה שתשמרי על מייה"
-"אמאאא"
"סורי" אמרה ויצאה מין המטבח
-"אבוש נכון אתה אוה-"
"עובד" סינן אליי וגם הוא יצא מין המטבח

"ליהי, שינוי בתוכניות" הודעתי לליהי על זה שנדפקתי לשמור על מייה.
-"היי ראית את דולב?"
"אוו היי ספנסר, לא, לא ראיתי אותו מאז שיצא. אבל תראה את זה" "מייה מה ההפך משחור?"
-"לבן" ענתה בקול החמוד הזה שלה
"מה ההפך מקטן?"
-"גדולל"
"מה ההפך מטוב?"
-"ספנסר"
"חחחחח כל הכבודד"
ספנסר: "אויי רוז, בעוד שנה שנתיים תעזבי את הבית. ונישאר רק את ואני"
"רוזז, יש מצב את משאילה לי את מייה לכמה שעות" נכנס דולב הביתה
אני: "להשאיל אותה?"
דולב: "כן, אנחנו נלך לעשות קניות" התיישב ליידי בספה
ספנסר: "למה אתה צריך את מייה?"
דולב: "כי זה מושך בחורות" אמר בעודו לוקח אותה מידיי
ספנסר: "באמת?"
דולב: "תראו. מייה תגידי"
-"אני אובבת את דול-ב"
אני: "היא אמרה אובבת.."
דולב: "ככה זה מושך יותרר בחורות. דה" לקח אותה איתו
אוקיי מה שאומר שאני יכולה לצאת..
-תיקתוק בדלת-
"ספנסר תפתח" אמרתי לו ופתחתי את הוואטצאפ

—הצד של ספנסר
"היי ספנסר, רוז בבית?"
-"כן" סגרתי את הדלת
רוז: "מי זה היה?"
-"איזה מישו עם שאלה מפגרת"
-תיקתוק בדלת-
ניגשתי לפתוח "מה?"
-"אני יכול לדבר עם איתה?"
"נו באמת..רוז!!"

–הצד של רוז
"מה?"
-"רוצים אותך" אמר והלך לחדר
ניגשתי לדלת "זאק?"
-"את לא חושבת שהגיע הזמן שנדבר?"