glee עונה 3 גרסת חלי =] -פרק 1

היי =] מצטערת שמזמן לא כתבתי כאן.. אבל זזה לי העצם ביד… (באותה היד שמקודם נפצעה! אני אכן חסרת מזל!)
רציתי לכתוב גרסת משלי לסדרה כמו שכותבים בקבוצות של glee בפייסבוק, אז החלטתי לכתוב את עונה השלישית של glee לפי איך שאני חושבת שהיא צריכה להיות =]
מקווה שתהנו!

"איזה קיץ מושלם זה היה! אבל השנה זאת הולכת להיות הרבה יותר מושלמת!" אמרה רייצ'ל בעודה צועדת במסדרון של תיכון מקינלי יד ביד עם פין שבאותו הזמן במקום להקשיב לה כשהיא מספרת לו על תוכניותיה לשנה (שכבר שמע לפחות פעם ביום בחודשיים האחרונים…) תהה אם מסכת האבוקדו שקורט שם לו אתמול לאחר שנכנע לתחנוניו לטפל בעורו מלא ה"שחורים" (למרות שפין עדיין לא הבין איך זה שיש לו "שחורים" בעור אם הוא לבן) עובדת בכלל.
"ואז אני אפרוש ואתחיל לאמן נערים ונערות להפוך לסופרסטארים כמוני! כי אחרי הכל, כזאת אני, נדיבה" סיימה רייצ'ל את תוכניותיה ופין התנתק מהרהוריו וחייך אליה.
"אני יודע שאמרתי לך את זה כבר, אבל אני אוהב את איך שאת חולמת בגדול." אמר
"טוב, אם כבר חולמים אז עדיף שזה יהיה בגדול!" אמרה רייצ'ל את אחד מהמשפטים האהובים עליה.
"היי מותק!" נשמעה צעקתה של מרסדס, שפסעה לצד הר אדם שחור לבוש בבגדי פוטבול.
"מרסדס!" צעקה רייצ'ל ורצה לזרועותיה של מרסדס שנפרשו לקראתה וקלטו אותה בחיבוק חם.
"היי" אמר פין שהדביק אותן בהליכה נינוחה.
"מרסדס, איפה סאם?" לחשה רייצ'ל והרגישה מעט אי נוחות. הרי בפעם האחרונה שנפגשו מרסדס יצאה עם סאם אוונס שרייצ'ל אהבה לכנותו בינה לבין עצמה "סמסטר" מהשורש "ביבסטר".
"אהה הוא כבר היסטוריה! ברגע שהוא הודיע שהוא נוסע לחו"ל נפרדתי ממנו ומצאתי את תאום הקקאו שלי!" אמרה וחייכה אל הנער שעמד לידה שאת שמו רייצ'ל לא חשה צורך לברר.
"ding dong!" נשמעה צעקה מאחור
"the witch is dead!" צעקה רייצ'ל בחזרה והסתובבה תוך כדי שהיא צוחקת צחוק מתגלגל.
והנה עמד לו קורט, שנראה זוהר כרגיל בעזרת החליפה השחורה שהבליטה את עורו החיוור ואת עיניו הכחולות ,העניבה הסגולה והכובע השחור הגבוה האהוב שלו.
"אעאעאעאע!" צרחו שניהם בתיאום וקורט רץ להתחבק עם רייצ'ל ומרסדס.
"קורט!" צעק הקול הכי האהוב על קורט (טוב, אולי חוץ משל ברברה אבל זאת באמת לא תחרות)
"לא יפה לנטוש אנשים לבד בבית ספר חדש!" צעק בליין בעודו הולך והמסדרון כאילו נחצה לשתיים כאשר עבר בו. לפתע חבורת מעודדות שעברה שם בדרך פשוט נעצרה והביטה בו בהלם.
"במיוחד אם זה החבר שלך!" הוסיף בליין ולמשמע המילים הללו אחת המעודדות ממש התעלפה ונפלה הישר על חברותיה.
בליין הגיע אל החבורה וכרך את זרועו סביב כתפיו של קורט.
"איזה מזל שהחתיך הזה שלי הא?" אמר קורט וכרך את ידו סביב מותניו של בליין.
"אני פשוט מת עליך!" אמר בליין.
"מה עשיתם בקיץ?" שאל פין במהירות. למרות שקורט ובליין בילו בביתם כמעט כל הקיץ הוא עדיין לא היה מוכן נפשית לראות אותם מפגינים חיבה בפומבי.
"בעיקר דייטים" אמר החבר של מרסדס "הו כן. הגבר שלי לקח אותי לכל מסעדה שיש בה כדורי תפוחי אדמה!" אמרה מרסדס והיא והוא חיכחו את האפים שלהם בנשיקה אסקימוסית.
"ואתם?" שאל הבחור ששמו עדיין לא היה ידוע.
"אווו" התחילה רייצ'ל בדרך הקבועה שלה להבהיר שזה הולך להיות סיפור ארוך "אנחנו יצאנו כל הקיץ! הלכנו לסרטים, טיילנו בפארקים, ישבנו אצלי בבית והתמזמז-"
"אוקיי!" אמרו מרסדס וקורט מהר לפני שרייצל תתחיל כמנהגה, לפרט ה-ר-ב-ה יותר ממה שצריך.
הם אומנם חיבבו את היצור הקטנטן, החמוד והמוכשר להפליא שעמד מולם אבל אפילו הם, הרכלנים הבין לאומים לא היו רוצים לשמוע את הפרטים העסיסים האלה.
"מר שו מחכה לנו?" אמרה מרסדס
"אוי! כן! איך שכחתי?" קפצה רייצ'ל, תפסה בידו של פין וניסתה לנוע במהירות ולגרור אותו אחריה אבל היא בקושי הצליחה לגרום לו להזיז רגל.
"בואי" אמר והרים אותה על ידיו ונשא אותה לכיתה כאשר קורט, בליין, מרסדס והחבר שלה (ששמו עדיין לא ידוע) הולכים לצידם.
הם נעמדו מול הדלת הסגורה של המועדון.
"מוכנים?" שאלה רייצ'ל
הם הנהנו והניחו כולם ידים על הידית
"שלוש" אמרה מרסדס
"שתיים" אמר קורט
"אחת!" אמרה רייצ'ל והם פתחו את הדלת.
"אעאע!" צרח קורט באימה כשנפתחה הדלת.
בתוך המועדון ישבו כבר פאק, סנטנה, בריטני, מייק, ארטי וטינה שלא השתנו במהלך החופשה.
אבל הדבר שהפחיד את קורט הייתה הנערה שישבה בכיסא הכי מרוחק נראתה כמו הגרסה הפריקית של קווין פבריי.
השיער הבלונדיני שלה היה צבוע בשחור עם פסים ורודים, היה לה פירסינג באף ו-4 חורים באוזן ימין ו-3 באוזן שמאל ומשקפיי שמש בסגנון הארי פוטר.
הבגדים שלה היו גופיה תכלת כהה צמודה, טייץ שחור עם חצאית ורודה-שקופה עם שרשראות באזור המותניים, נעלים צבאיות שחורות ועל התיק שלה היה זרוק ג'קט עור.
"מה לעזאזל…?" מלמל פין שהיה בכזה הלם שכמעט הפיל את רייצ'ל ההמומה מידיו.
"אוי ואבוי" לחשה מרסדס והטיבה את האחיזה בזרועו של החבר שלה.
"קורט?" נשמע קולו של בליין והם כולם הסתובבו להכיוונם.
קורט המסכן עמד בלי לזוז, אוחז בחוזקה ברצועת תיק העור שלו ועיניו פעורות לרווחה.
"קורט? אתה בסדר?" שאל בליין.
"האימה" מלמל קורט והמשיך לעמוד בפריז ולא למצמץ.
"קורט?" שאל בליין שוב פעם.
ואז קורט ההמום נפל לידיו של בליין שעמד מאחוריו.
מעולף.