dont you leave me

זה היה לילה אפל, רוחות, גשמים וברקים חזקים והיא יושבת על רצפת המרפסת ומחכה שהוא יבוא. ג'ייק אף פעם לא הפר הבטחה אמרה לעצמה אלנה. ולבה עוד מלא תקווה, שנתיים מאז שהוא הלך, הפציעות שפוסמו בחדשות, הפחדים שהוא לא ישרוד כל הולך להגמר חשבה הלנה לעצמה. הלילה עבר גשום ואפל ואלנה סכותה ממים, שכמעט ואיבדה תקווה ישבה שם ומצפה לרגע. השמלה שלה רטובה ורגליה קרות כקרח, פניה חיוורות ושיערה רטוב. השמש זרחה הגשם הפסיק ורק מעינייה של אלנה זלגו דמעות, בזוית עיניה ראתה דמות פצועה יושבת על הספה. היא יוצאת לסלון והדמות נעלמת "כנראה אני הוזה" היא מלמלה ויצאה חזרה למרפסת. זהו נעלמה התקווה, הוא נעלם לי לעולם לא אוהב שוב בכתה ופתאום הרגישה חיבוק חם ואוהב ואת קולו הרך של ג'ייק אומר:"סליחה" הוא ליטף את שיערה והיא הסתובבה אליו בדמעות בעינייה ובקול צרוד לחשה :"שלא תעזוב אותי!" הוא חיבק אותה ומשום מה היא משיכה לבכות. פתאום נשמעה יריה והיא ראתה דם בכל המרפסת וג'ייק שוכב על הרצפה גוסס ואז לוחש :"מצטער" הלנה בכתה וצעקה:"ארורה המחלמה, השלום צריך לבוא! רק כך אנשים שאוהבים לא יפרדו!" ברגע ההוא היא ערכה לוייה וכשכולם הלכו למרות הפחד שלה מבתי קברות היא ישבה שם שבוע ימים ליד קברו והרגישה שהוא רואה אותה ושמר עליה כשהשבוע נגמר הלנה חזרה למרפסת שבה הוא נורה ישבה על הרצפה כהדם מסביבה והאמינה שהוא שומר עליה. כך בשמלה הלבנה שלה היא ישבה עם דמעות ולא שכחה.