Dont wake me up פרק 13

נקודת מבט של אנה
קים כבר יום שלם בחדר לומדת, אני נכנסת אלייה כל שעה וחצי להביא לה אוכל ושתייה, אני לא אשקר להשיג מבחן חוזר במבחן כזה חשוב לא קל, אבל אני לא רוצה שהעתיד של קים יהרס. התקדמתי לשער של האוניברסיטה כדאי ללכת לבית קפה שקרוב לאוניברסיטה ואז ראיתי אוטו גדול נעצר ליד השער וראיתי בחור בסביבות הגיל 22 עניים ירוקות בוהקות שיער שטני וגופו חטוב ושזוף. נראה טוב כנראה חדש פה, החלטתי להיות נחמדה פעם ראשונה בחיים שלי ולשאול לשלומו. התקרבתי והוא שם לב אליי וגם הלך לקראתי, "היי, אאתה חדש פה? אני אנה" חייכתי אליו בנימוס, "אני ריקי מדרסון, נעים להכיר אותך" הוא חייך עם שיניים לבנות ויפות, "אז מדרסון, מה אתה לומד?" שאלתי מתיישבת על הספסל וכך גם הוא. "תקשורת, ואת גברתי הנחמדה?" הוא צחק והסתכל עליי בעניים היפות שלו. "מנהל עסקים, שנה ראשונה שלי פה, אז איך הם נתנו לך להכנס לפה בסוף הסימסטר?" שאלתי אותו מזיזה את שערי מפניי וחייכתי בנימוס שכבר התחיל להמאס עליי, "אני לא יודע אוליי זה כי יש לי נתונים טובים" הוא אמר וחייך לעברי. לאחר שניה ראיתי את דילן מתקרב לפה וכשהוא כבר היה פה הוא החזיק בידי והרים אותי קלות לנשיקה, הבנתי הכל תוך שניה. קנאה. כשהוא עזב את שפתיי חייך לעבר ריקי ואמר בזלזול "היי אתה בטח חדש פה, אני חבר של אנה." והוסיף לזה טיפה גאווה, ריקי קם ואמר סליחה ועזב. חבל הוא היה ממש נחמד, וההתנהגות של דילן ממש הפתיעה אותי "מה זה היה אמור להביע ?!" הסתובבתי אליו והלבשתי עליי פנים כועסות, "לא היה לי בנוח עם המבטים שהוא עשה עלייך" הוא אמר וניסה להתקרב אליי "חשבתי שאנחנו לא משחקים במשחקיי קנאה. הסתובבתי והלכתי לבית קפה אחריי ריקי לבקש סליחה על התנהגותו של דילן, ראיתי את ריקי בסוף הקפה יושב
בלפטופ שלו התקרבתי אליו, כשהוא שם לב אליי הוא חייך חצי חיוך "רציתי רק להצטער על ההתנהגות של דילן" חייכתי אליו חיוך קטן. "זה בסדר הוא רק שומר על מה ששיך לו" הוא חייך אליי את החיוך שלו, חייכתי אליו והסתובבתי והלכתי ראיתי בזווית העיין שהוא הסתכל עליי, הלכתי בפארק מאוכזבת מאוד בדילן, על זה אני לא אסלח לו כל כך מהר.
נקודת מבט של קים
למדתי , למדתי ולמדתי. למדתי כמו שלא למדתי בחיים שלי, זה רק מראה שזה באמת חשוב לי. אחריי שתי דקות שמעתי דפיקה בדלת, התקרבתי לדלת ופתחתי אותה ראיתי את מייק עומד בפתח, "באתי להחליף את אנה היא בפארק" הוא אמר והוציא מהתיק שלו סנדוויץ' ותה אריזונה, הוא נכנס ושפ את האוכל על השולחן, "סוף סוף כבר חשבתי שאני אמות מרעב" צחקתי והתיישבתי לאכול. "אני מצטער שצעקתי עלייך, פשוט לא רציתי שיעיפו אותך." הוא אמר והתיישב מולי, "זה בסדר, זה היה בכוונה טובה" חייכתי והעברתי את ידי על הלחי שלו. נקודת מבט דילן
לא הצטערתי על זה, ראיתי איך ריקי מסתכל עלייה הריי ככה גם אני מסתכל עלייה, לא יכולתי להישאר אדיש לזה. תוך רגע הרגשתי איך אני מאבד אותה, אני מודה אוליי התנהגתי מוגזם אבל היא חייבת להבין אותי, עשיתי את זה מתוך אהבה ודאגה, אני אקח אותה לארוחה רומנטית ואני אבקש סליחה. הייתי בדרכי לשיעור פילסופיה.

נקודת מבט אדלייה
הבטחתי שאני אפסיק עם הסמים אני יודעת זה רק הורג אותי, אבל אני כל כך צריכה את זה את ההרגשה הזאת ששם דבר לא מזיז לך. כן אני מכורה, הלוואי וזה היה יותר קל להגמל.
התקרבתי לסוחר שלי והוא הגניב לי שקית קטנה עם אבקה לבנה ואני נתתי לו את הכסף, נפרדנו בחיוך והמשכתי בדרכי, כן אני יודעת שיכולים להעיף אותי, אבל אני כל כך צריכה את זה. רק הפעם זהו אחריי זה אני מפסיקה.
הלכתתי לסמטה חשוכה והסנפתי ממש קצת, כבר הרגשתי את ההרגשה הזאת, חייכתי חיוך מרוצה והמשכתי ללכת, הלכתי והלכתי פתאום נתקלתי במישהי זאת הייתה אנה, היא הסתכלה על הרצפה ולא הבנתי על מה הסתכלתי גם אני וראיתי את השקית שלי מפוזרת
"אוי שיט" מלמלתי והתכופפתי כדאי שזה יתפזר עם הרוח, "אדלייה, את רוצה לדבר על זה?" יא שאלה מסתכלת עליי מפזרת עוד יותר את האבקה הלבנה, "אין על מה לדבר זה לא שלי מצאתי את זה ברחוב, זה לא שלי" קמתי וחייכתי אלייה אבל ה נראה שלא כל כך עבד עלייה הסיפור כיסוי שלי, נדפקתי.
"אדלייה את יכולה לספר לי, אני אעזור לך" היא אמרה מסתכלת עליי במבט מרחם
"טוב, נדבר אבל לא פה" אמרתי ואז המשכתי "היום בפארק הירוק בעשר, תהיי שם"הסתובבתי והלכתי.