Dark Translated דארק מתורגם פרק- 36

ליבי פעם בעוצמה כנגד החזה שלי כשהתקדמתי לחדר ההלבשה. פחדתי פחד מוות מאיך שהארי יראה לאחר הקרב. נשימותיי החלו להגביר את מהירותן והכרחתי את עצמי להתקדם. עיניי נחתו במהרה על הארי, שישב על אחד מהספסלים בקצה החדר; האור בחדר היה קלוש מאוד ולכן היה קשה להבחין בפרצופו. ראשו היה מכופף ותלתליו נפלו קדימה אל מצחו.

"הארי," קראתי בשקט.

ראשו עלה כששמע את קולי. חבילת הקרח שהוצמדה לחלק השמאלי של פניו הונחה על צידו. הפחד שלי התחיל להשתלט על כולי ולא לגמרי ידעתי אם כדאי לי להתקדם או להישאר במקום… מהמקום שבו עמדתי, לא יכולתי לראות את פניו בבירור.

"בואי לכאן," הוא הנחה בקולו העמוק.

אצבעותיי שיחקו עם קצוות שיערי בעצבנות ונשכתי את שפתיי כשהתקדמתי אליו. תלתליו היו רטובים מזיעה ונדבקו למצחו כשהוא בהה בי. אני חושבת שהוא היה לחוץ כמעט כמו שהייתי אני בעצמי. הכנתי את עצמי לגרוע מכל אך המראה שלו הפתיע אותי; כן, הוא היה מדמם ופצוע מעט אך זה אפילו לא התקרב למה שדמיינתי, למחשבות על מראהו שייסרו אותי כל-כך.

הארי צפה בי בסקרנות מתחת לתלתליו המיוזעים. זה היה כמעט כאילו הוא עצר את נשימתו וחיכה לתגובתי. הוא הושיט את ידו הגדולה לכיווני ומיד קיבלתי את ההצעה; הארי צחקק כשהתיישבתי בחיקו ומיד התחלתי לגעת בפניו. ליטפתי את לחייו בכדי לבדוק שהוא לא פצוע מידי. הסטתי את תלתליו ממצחו ובדקתי גם אותו וכל הזמן הזה, הארי לא הסיר את מבטו ממני. דם נמרח על לחיו משביל שהתחיל מאפו אך הוא לא היה שבור.

"בו."

מגעי עבר אל חזהו והתרחקתי ממנו מעט כשבחנתי אותו; הארי תמך בגבי התחתון ובחנתי גם את בטנו. הוא קפץ מעט והרמתי את מבטי אליו. פתחתי את זרועותיו והחזקתי את ידיו בידי – סובבתי אותן ובחנתי אותן מכל כיוון ואז גם שיחקתי עם אצבעותיו בכדי לבדוק שהן בסדר.

"בו, אני בסדר," הוא צחק.

התעלמתי מההערה ותפסתי בסנטרו בשביל לסובב את ראשו ימינה ושמאלה ולבחון אותו. אני חושבת שהוא חשב שהכי טוב היה פשוט לתת לי להמשיך בחקירה שלי; במשך כל הזמן שאחרי, הוא פשוט ישב בשקט, הסתכל עליי וחייך.

קימטתי את מצחי כשהוא זז מעט כשהעברתי את אגודלי על שפתו התחתונה והנפוחה שללא ספק חטפה כמה מכות. רכנתי קדימה ונשקתי בעדינות לאיזור הפצוע אך להארי לא היה זמן להגיב כי מיד אחרי זה דחפתי את אגודלי אל תוך פיו.

"מה את עושה?" הוא מלמל מבין שפתיו לאגודלי.

צמצמתי את עיניי בריכוז ובדקתי כל חלק בפיו.

"בודקת שעדיין יש לך את כל השיניים."

הוא תפס את ידי ומצץ את האגודל בעדינות לפני שפלט אותו מפיו.

"בשביל זה היה לי גומי בפה," הוא צחק.

הארי חייך אליי חיוך רחב וחשף את שיניו הלבנות בכדי להראות לי שכולן עוד נמצאו במקום.

"רואה?" הוא שאל.

נאנחתי בהקלה והפלתי את ראשי אל כתפו. הוא כרך את ידיו סביבי ולי בכלל לא היה אכפת מהזיעה ששטפה את כל גופו; רק רציתי לחבק אותו קרוב בידיעה שהוא בסדר ומוגן.

"או מי גאד. מעולם לא הייתי כל-כך מפוחדת," מלמלתי אל תוך עורו המיוזע.

הוא נשק לראשי ונשארנו מחובקים במשך זמן מה. לא לגמרי היה לי אכפת כמה זמן נשארנו ככה כל עוד ידעתי שהוא בהכרה ומדבר. המחשבה על מה שיכול היה לקרות גרמה לי לחוסר נוחות אך לא רציתי להתעמק בה כי ידעתי שהיא רק תגרום לי לפרוץ שוב בדמעות ואני באמת לא חושבת שיכולתי לסבול עוד בכי.

"את לא רוצה לדעת איך הלך לי?" הוא שאל בשקט.

גלגלתי את עיניי. בנים והאגו שלהם.

"לא אכפת לי, כל עוד אתה בסדר, זה לא משנה," מלמלתי.

היו מספר שניות של שקט לפני שהוא תפס אותי ומשך אותי קרוב יותר אליו.

"תפסתי אותו עוד בסיבוב הראשון. הוא היה לגמרי שלי. זה היה לגמרי שלי. הפלתי אותו תוך שנייה," הוא לחש.

התרחקתי ממנו בעיניים פעורות ונעצתי אותן באלו שלו. הן היו נוצצות מהתרגשות וחיוך התפשט על פרצופו; ההלם שלי כנראה לגמרי שיעשע אותו.

"מ-מה?" אמרתי בהפתעה.

"בו, ניצחתי."

זרועותיי עטפו אותו במהרה ושמעתי אותו נאנח עמוקות כשהשכבתי אותו אחורה אל הספסל. שפתיי נפגשו עם שלו והתנשקנו נשיקה חטופה ומהירה. תפסתי את כתפיו והנחתי את משקלי עליו אך מיד התרחקתי כשהרגשתי אותו קופץ קלות.

"זהירות," הארי אמר מבין שיניו.

עיניו נעצמו בחוזקה לפני שפתח אותן ושב להסתכל עליי.

"ייתכן שהלילה לא תוכלי לגמרי להשתמש בי," הוא התבדח.

"א-אני לא מאמינה עליך…" אמרתי, עדיין מנסה לעכל את מה שאמר לי.

"אמרתי לך שאני טוב," הארי אמר בחיוך.

נשכבתי עליו, הפעם יותר בעדינות והנחתי את ראשי על חזהו.

"אתה מדהים," לחשתי.

הוא ציחקק כששמע את מילותיי והבריש את אצבעותיו מעלה ומטה על גבי.

"אז מה קורה עם סקוט עכשיו?"

הארי נאחז בי חזק יותר למשמע השם. המחווה הזו גרמה לי לתהות מה נאמר בינהם בזירה, המילים שלא יכולתי לשמוע. המילים שהוציאו מהארי כעס כל-כך חזק שבסוף גרם לו לנצח. שמחתי שלא נשארתי לצפות בזעם הבלתי נשלט שלו; המראה הזה בוודאי היה מפחיד אותי מידי.

"את לא צריכה לדאוג לגביו. הוא לא יהווה שום בעיה יותר."

הטון האפל בקולו של הארי הבהיר לי שאני לא צריכה להמשיך ולשאול שאלות, לא משנה כמה נואשת הייתי לדעת מה נאמר בינהם; פשוט שתקתי ורכנתי בכדי לנשק את לחיו הפצועה.

***

הארי ניסה לעודד אותי לצאת איתו ועם חבריו בכדי לחגוג את הניצחון אך סירבתי לצעה; לא רציתי להפריע למה שבבירור אמור היה להיות ערב בנים. עכשיו כשידעתי שהארי מוגן כל מה שרציתי היה לחזור הביתה ולבלות ערב שקט עם עצמי. תפסתי את אימי בדיוק כשהיא יצאה לבית החולים, היא שוב עבדה משמרת לילה.

השתעממתי במהרה מהמוצג בטלוויזיה וחיפשתי משהו עם קצת יותר עומק. לא לקח לי הרבה זמן למצוא פעילות שאהבתי; שכבתי על גבי על הדשא ואחזתי בספר בידיי. האור החלוש מהנרות שהצבתי בשני צידיי סיפקו מספיק תאורה בכדי להאיר את המילים הכתובות. רציתי לנצל את הערב הנעים כמה שיותר לכן נשכבתי עם הספר בחצר האחורית. בכל מקרה, בקושי הצלחתי להתרכז במילים שקראתי; מוחי נדד ללא הפסקה למחשבות על בחור יפהפה ששבה את ליבי. השורות שקראתי נראו ככלום ושום דבר לעומת כל מה שהלך בחיי. הארי הפך אותם לגמרי והם לעולם לא יוכלו לחזור למה שהיו אך גם לא רציתי שיחזרו.

הצלחתי לקרוא עוד קצת מן הספר אך חיוך התפשט על פניי כשהרגשתי בנוכחות של מישהו לצידי. ראשי התגלגל ימינה בכדי למצוא את הארי שכוב על ידי. הוא חייך אליי, לקח את הספר מידיי וקיפל את העמוד בו עצרתי; הספר הושאר על הדשא והארי רכן ונשק ללחיי.

"שלום, יפהפייה," הוא אמר בקולו העמוק.

חייכתי והברשתי מעט מתלתליו אחורה.

"חשבתי שיצאת לבלות," לחשתי.

"לא רציתי. אני רוצה לבלות קצת זמן עם החברה שלי."

ליבי צנח למשמע מילותיו ופרפרים עפו בבטני כשבהיתי בו; הוא לבש עכשיו טי-שירט לבנה וג'ינס פשוט והריח נפלא ונקי. הארי התרומם על צידו ונשען עליו לידי וראשו הגיע בערך לאמצע גופי.

אצבעות ארוכות תפסו בחולצתי בעדינות. הוא ליטף את בטני כשהחולצה הובאה אל מתחת לחזה שלי. חייכתי כשהוא תלש פרח מן הדשא; עלי הכותרת דיגדגו את עורי כשהוא העביר את הפרח לאורך בטני. מבטו עלה אליי והוא חייך אליי חיוך מלא גומות.

"זה מדגדג," צחקקתי.

הארי תלש את הגבעול מן הפרח וצפיתי בו בסקרנות כשהוא הניח אותו בטבור שלי. עיניי נעצמו באיטיות כשהוא רכן קדימה ונישק את הנקודה מעל האיזור המקושט החדש.

"את נראית כמו אלה," הוא לחש בקול מחוספס.

שיערי הארוך והכהה התפזר מאחוריי כששכבתי בגבי על הדשא. חייכתי כשהוא התרומם ורכן מעליי בכל גופו – הוא הניח כל ברך בכל צד של גופי. אף אחד מעולם לא הסתכל עליי או דיבר אליי כמו הארי. הוא גרם לי להרגיש כאילו היינו שני האנשים היחידים בעולם.

"כל-כך יפה."

באותו הרגע, ידעתי שזה הארי. רציתי לתת לו את עצמי. הוא יכל לקחת אותי, את כולי. ולגמרי רציתי שהוא ייקח.

הוא חייך וצלל אל תוך צווארי בכדי לנשק אותו. תפסתי את עורפו ולחצתי את אצבעותיי אל תוך עורו החם כשבניתי את האומץ לדבר.

"תעשה איתי אהבה," לחשתי בשקט.

הוא שמע. שפתיו נעצרו כשעיכל את מילותיי; הרגשתי את גופו נלחץ מעליי, לא לגמרי בטוח מה לעשות עם עצמו. אצבעותיי החליקו את תלתליו ותפסו בהם בכדי למשוך את ראשו הרחק מצווארי. נשימותינו היו כבדות כשמצחו נצמד למצחי. ליבי פעם בחוזקה והארי בהה בי בעיניו הירוקות.

"הארי."

לא הייתי תמימה. ידעתי שהארי עשה כבר סקס בעבר, זו הייתה עובדה מוצקה. הידע והניסיון שלו הפתיעו אותי מאוד ואפילו מעט איימו עליי לאור העובדה שלי לא היה שמץ של מושג בכל מה שקשור לסצנות המין. אבל לעשות אהבה… לא הייתי בטוחה שאת זה הוא אי פעם עשה ולפי התגובות שלו ידעתי שצדקתי. זו תהיה הפעם הראשונה שבאמת תהיה לזה משמעות עבורו. רציתי שהוא יעשה איתי אהבה, רציתי את הקשר הזה, רציתי את סוג החיבור הזה איתו. החיבור שרק לאוהבים יש – לסמוך עליו לגמרי ולתת לו לסמוך עליי.

הוא נראה כמעט מפוחד כשבהה בי בעיניים פעורות ובוהקות.

"את בטוחה?" הארי שאל בקול מעט צרוד והמשיך לבהות בי בנואשות.

הנהנתי בעדינות. החלקתי את ידי הרחק ממנו כשהוא התרחק ממני וגלגלתי את ראשי בכדי לראות אותו מכבה את הנרות, זה אחר זה בנשיפה. האור היחיד שנשאר להאיר היה הירח המלא שזרח למעלה בשמיים; הקרניים הבוהקות נראו בבירור דרך צמרות העצים וקצה החצר.

צפיתי בהארי בתדהמה; הירח האיר אותו בצורה כזו שהעתיקה את נשימתי. הוא היה כל-כך יפה. הוא נשק לקצה עיני וריסיו דגדגו את עורי כשהתרחק.

צפיתי בו מתרומם ונעמד והוא הושיט את ידו אליי. תפסתי אותה והוא משך אותי בכדי לעמוד אל מולו. הפרח הקטן נפל אל הדשא ואצבעותיי משכו את החולצה חזרה למטה לפני שהשתלבו באלה של הארי. מגעו היה חם כשהתקדמנו אל הדלת האחורית של ביתי אך הוא עצר אותי לפני שתפסתי בידית. עיניי נעצמו באיטיות כשהוא רכן ונשק לשפתיי בעדינות, נשיקה תמימה ואז התרחק והבריש את אפו באפי. המחווה גרמה לי לחייך בביישנות והארי הוביל אותי אל תוך הבית ונעל את הדלת מאחורינו.