Dark Translated דארק מתורגם פרק- 27

חיכיתי שעתיים שאמא תחזור אך כשהשעה נהייתה כבר 23:00 נהייתי כל-כך עייפה שלא יכולתי עוד להשאיר את עיניי פקוחות. כלבי האפור אירח לי לחברה וליטפתי את פרוותו בעדינות. דאג התמתח על בטני והנוכחות שלו הנעימה את שהותי בבית כשגירדתי לו מאחורי האוזניים.

קמתי מהמיטה, צחצחתי את השיניים והברשתי את השיער ומיד חזרתי אליה בשביל לישון.

"בוא לישון, דאג." לחשתי.

נראה כי הוא הסכים איתי; הוא התיישב על המיטה לידי והתחיל להירדם. כיביתי את האור שליד המיטה ועצמתי את עיניי. הן נשארו עצומות למשך זמן של כנראה מספר שניות לפני שהפלאפון שלי רטט. נאנחתי עמוקות וגיששתי בחלק הימני של מיטתי. הפלאפון האיר בבהירות ועיניי הצטמצמו כשהחזקתי אותו מעליי.

מ: לוסי

"מעוניינת בפגישת צמצום פערים מחר?"

חייכתי לפני שעניתי שלדעתי, אנחנו צריכות להיפגש בבית הקפה המקומי. לא הייתי חובבת משקאות חמים גדולה במיוחד אך היה להם מילקשייק פירות טעים. שרלוט וזואי היו אמורות להצטרף אלינו ונזכרתי עד כמה התגעגעתי לחברותיי. הרבה דברים קרו מאז שדיברנו לאחרונה. הייתי כל-כך שקועה בהארי ששכחתי להגיד להן שאנחנו ביחד רשמית. הייתה לי תחושה שהן יתעניינו במצב בינינו ובכמה התקרבנו לאחרונה. הן לא ידעו על החוויות הקשות בעברו של הארי אך זה היה משהו שתיכננתי לשמור לעצמי בלבד. הן לא צריכות על אביו או על מעשיו. הארי סמך עליי.

זה כאילו שהארי ידע שחשבתי עליו. חייכתי כשפתחתי את ההודעה שהתקבלה ממנו בדיוק באותה השנייה.

מ: הארי

"לילה טוב, יפהפייה."

המילים הפשוטות שלו הן אלו שעשו לי את היום; היה לי לילה קליל ומלא בחלומות על בחור מתולתל ועוצר-נשימה.

***

הסתובבתי בכבדות ונאנחתי כשיד אחזה בכתפי וניערה בכדי להעיר אותי.

"בו."

"אה."

ציחקוק נשמע מעליי ולקח לי מספר שניות לזהות את מקורו; התרוממתי מיד וחיבקתי את אימי חזק.

"אמא," חייכתי, "התגעגעתי אלייך כל-כך."

היא נישקה את ראשי כשחיבקתי אותה. היא התיישבה על מיטתי ודיברנו במשך שעה. דאג האפור ישב על חיקה והיא ליטפה אותו במהלך השיחה. קרוב המשפחה החולה שהיא ביקרה וטיפלה בו החל להרגיש יותר טוב ועבר לטיפול בבית החולים. היא האמינה שתוך שבוע, פחות או יותר, הוא יחלים לגמרי; זו הייתה, לפחות, דעתה המקצועית. כשהיא לא הייתה בבית היא הייתה, ככל הנראה, במשמרת לילה בבית החולים שבו היא עובדת כאחות. למרות שהיא הייתה עכשיו בבית השעון הביולוגי שלה התקלקל והיא התרגלה לישון ביום במקום בלילה; זה איכזב אותי מעט אך לא יכולתי לעשות כמעט כלום.

***

הזזתי את הקש לפה ולשם כשהקשבתי לשאר הבנות מדברות בינהן; ראשי היה במקום אחר. כשהרמתי את מבטי בחזרה אליהן, ראשה של שרלוט נטה מעט הצידה והיא הסתכלה עליי. החזרתי לה מבט שואל והיא החלה לדבר.

"לאן הארי ואת הגעתם?"

עיניי נפערו בהפתעה כשהשתעלתי בבלבול. הסתכלתי על שאר השולחנות בבית הקפה בתקווה שאף אחד לא הקשיב לשיחה האישית שלנו איכשהו והסמקתי עמוקות.

"את לא חייבת לענות, אני סתם סקרנית," היא המשיכה.

שאר הבנות כבר הספיקו לעצור את מעשיהן ולהסתכל עליי בציפייה. הקש של לוסי נתקע בפיה ויצר רעשים כשהיא שתתה את המשקה שלה והם הפריעו לי להתרכז אך מיד התעשתתי.

"אמממ," הסתכלתי עליהן.

לא הייתי לגמרי בטוחה איך להתחיל ולנסח את זה; נושאים כאלה מעולם לא עלו באחת מהשיחות שלנו. שיניתי את צורת ישיבתי והתיישרתי בכיסאי. הסתכלתי, שוב, על השולחנות הסובבים אותנו והתחלתי לדבר.

"הוא… ה-הארי… עשינו סקס יבש." אמרתי בשקט.

התחלתי להרגיש מובכת כשאישה מאחורי זואי ניענעה בראשה. היא התרוממה מכיסאה, לקחה את חפציה ועזבה את בית הקפה. העברתי את מבטי אל חברותיי, עדיין מובכת. לוסי פתחה את פיה בהפתעה ואז ניענעה את ראשה בבלבול בשביל שאסביר.

"הייתה בינינו שמיכה… את סוג של עושה את אותן התנועות שעושים בסקס רק בלי החדירה."

"אז הייתם ערומים עם שמיכה בינכם?" זואי שאלה.

הייתי עדיין נבוכה להפליא אך הפתיחות שלהן בנושא הייתה מושא להערצה. לא רק שדיברנו על זה כאילו זה היה נושא לגמרי תמים אלא גם דיברנו על זה במקום ציבורי לחלוטין.

"לא, לא. היינו עם תחתונים עלינו. ו… חזייה, אתן יודעות," אמרתי במהירות. הורדתי את ראשי וסירבתי לפגוש בעיניהן. "הארי גם הוריד את התחתונים בהמשך," סיכמתי בשקט.

שמעתי ציחקוק ומיד הבנתי שזו הייתה לוסי.

"אז הוא זיין אותך על יבש?" שרלוט שאלה. "עם סדין בינכם."

עיקמתי את פרצופי בגועל.

"זה היה יותר רומנטי מזה," מחיתי. "אוח, אני שונאת את המונח הזה. זה גורם לנו להישמע כמו נערים חרמנים והורמונליים. אני מעדיפה לקרוא לזה סקס-ללא-חדירה."

"אבל אתם באמת נערים חרמנים והורמונליים," לוסי ציחקקה.

"הארי בן 20," ציינתי בשקט.

"ממממ, חשבתי שהוא בגיל שלנו."

"מה עוד עשיתם?" זואי המשיכה בחקירה.

ידעתי שהן רק היו סקרניות; הייתי הראשונה מבינינו, מבין חבורתנו הקטנה שחוותה חוויות מיניות עם בחור. ידעתי שהן רק רצו לדעת והתעניינו אך הרגשתי כאילו זה מעבר ליכולתי, לענות על שאלות כאלה; לא בדיוק ידעתי איך להסביר או לנסח.

"הוא, אמממ, עינג אותי אוראלית," עניתי והסמקתי עמוקות.

"או-מי-גאד," שרלוט אמרה, "איך זה היה?"

אין סיכוי בעולם שהייתי נכנסת לפרטי פרטים.

"אין לי בדיוק למה להשוות את זה אז אני רק אגיד שזה היה עוצר נשימה," הודיתי.

מבלי לשלוט בזה, חייכתי קלות; נזכרתי בזמנים שביליתי עם הארי בחדרו.

"עשית משהו בשבילו?"

השאלה היממה אותי. הדבר היחיד שעשיתי היה לעזור לו לגמור אך הוא היה עם תחתונים עליו כשזה קרה.

"הוא ביקש ממך?" זואי המשיכה לתחקר.

ניענעתי בראשי. הארי לא ביקש ממני לענג אותו אוראלית, אפילו לא פעם אחת. אולי הוא לא רצה ללחוץ עליי אך הוא ללא ספק רצה שאחזיר לו את הטובה שעשה לי. ניסיתי לחשוב על הדרכים הכלליות ביותר אך חוסר הניסיון שלי היווה חיסרון ברור.

"אולי כדאי לך לנסות. הוא הרי מנוסה והוא יכול להגיד לך איך לעשות את זה ומה הוא אוהב."

זה נראה דיי פשוט אך רק המחשבה על באמת לעשות את זה גרמה לי להרגיש מעט חוסר נוחות. הארי תמיד היה האחד שהחליט וקבע מה נעשה ואיך נעשה; הוא יזם את הסיטואציות המיניות בינינו. איך יכולתי בכלל לגשת לנושא? הרהרתי בנושא ואז נזכרתי שהארי לא היה ביישן כשזה נגע למצבים שכאלה; הייתי בטוחה שלא יהיה לו אכפת אם אביע את סקרנותי ואנסה גם.

"אבל זה הארי," הסמקתי.

"עוד סיבה למה כדאי לך לעשות את זה," לוסי צחקה.

***

אימי יצאה לעבודה ונשארתי לבד שוב. מספר ספרים נזרקו על מיטתי כשניסיתי לחשוב איזה מהם להתחיל לקרוא. אחרי השיחה מאירת-העיניים עם חברותיי, העברתי את שאר אחר הצהריים שלי בחנות הספרים. התיישבתי בכיסא הנוח שבחדרי ובחרתי לי מספר ספרים שנראו לי מעניינים. הרמתי את הספר הגדול מכולם בעל העטיפה השחורה החלקה ועליו הערמתי את שאר הספרים בצד מיטתי. נוצרה ערימה דיי גדולה ונזכרתי שאימי תמיד אמרה שאוכל להקים ספרייה מכל הספרים שקראתי.

התעמקתי בספר עד כדי-כך שלא שמעתי את הדלת נפתחת. שכבתי על מיטתי והחזקתי את הספר קרוב אליי כששקעתי במילותיו ובעלילתו. התזוזה על מיטתי גרמה לי לקפוץ מעט אך ידעתי בדיוק מי זה היה; הוא ציחקק עמוקות, העביר את ידיו הגדולות על רגליי וזחל לכיווני. המשכתי להחזיק את הספר קרוב אליי והתאפקתי לא לחייך.

"את מתעלמת ממני?" הוא אמר בקולו המחוספס.

אצבע ארוכה הורידה לאט-לאט את הספר שהחזקתי וחשפה תלתלים כהים ועיניים ירוקות זוהרות. גומות הופיעו בלחייו כשהוא חייך אליי בשובבות.

"איך אפשר להתעלם ממך?"

הארי המשיך לחייך.

"שלום, יפהפייה."

הוא התכופף אליי ונשק לי, שפתיו על שלי. כשהוא התרומם בחזרה חיוכו נמחק אחרי מספר שניות והוא בהה בי.

"את יודעת, את באמת צריכה לנעול את הדלת של הבית," הוא קימט את מצחו.

"ל-לא ידעתי שהיא נשארה פתוחה," אמרתי בשקט.

"כל אחד יכל פשוט להיכנס," הוא אמר בקול מוטרד.

"אני שמה לב," החוויתי אליו כשהוא נשאר קפוא במקום, רכון מעליי.

לסתו ננעלה כששמע את תשובתי – הוא בוודאי לא היה מרוצה מהאדישות שלי כלפי חוסר האחריות שאפף את הנושא.

"פשוט תנעלי אותה פעם הבאה, אוקיי?"

קשיחות מסוימת נשמעה בקולו ועיניו התכהו מעט. הרגשתי כמו ילדה שנוזפים בה על שובבות יתר. הוא הבחין בזה שנלחצתי מעט והוא התרכך; הוא נשען על מרפקיו, התכופף ונשק ללחיי.

"אני פשוט רוצה שתהיי בטוחה, בו," הוא לחש.

עצמתי את עיניי כשהרגשתי אותו קרוב אליי ונשמתי אליי את ריחו המהפנט. תלתליו דיגדגו את עורי.

"אני אנעל," אמרתי בשקט.

"ילדה טובה," הוא חייך.

הוא הבריש את אפו באפי לפני שרכן אל צווארי. נשיקותיו הרטובות הסיחו את דעתי מידיו, שטיילו מתחת לחולצתי; צווחתי חלושות כשהוא התחיל לדגדג אותי בצדדים. הוא צחק כשהמשכתי לצחקק ולהתנשם עמוקות. ידיי תפסו בכתפיו הרחבות והצלחתי לדחוף אותו ממני כך שיתמקם על המיטה לידי.

הוא חייך חיוך רחב ומלא בגומות כשזזתי וניסיתי להתחמק ממגעו. התכופפתי והרמתי את הספר שנפל בזמן שדיגדג אותי והוא צפה בי כשסימנתי את העמוד שבו הפסקתי והנחתי את הספר על השידה.

"רוצה ללכת ליריד?" הארי שאל פתאום.

"ליריד?"

לא לגמרי יכולתי לדמיין את הארי במקום שכולו עסק בכיף; לא שהיה משעמם בקרבתו, לגמרי ההפך, אבל החזות האפלה שלו פשוט גרמה לכך שהיה דיי קשה לדמיין אותו במקום שכלל אורות בהירים, מתקני שעשועים וצמר-גפן מתוק.

"א-אני מתכוון, אנחנו לא חייבים, אבל ה…" הוא עצר לשנייה בשביל להמשיך לחשוב, "אמממ, טוב, אמרו לי שבנות, כנראה, אוהבות את הדברים האלה."

ציחקקתי כשהוא התקשה מעט למצוא את המילים. זה היה מאוד לא אופייני להארי; בדרך כלל, הוא היה זה שהשאיר אותי מבולבלת וחסרת מילים. חוסר הביטחון הזמני שלו גרם לי לתהות האם הוא אי פעם לקח בחורה למקום שלא כלל אלכוהול או מועדונים. הסומק העדין בלחייו גרם לי להבין שצדקתי. הוא משך אותי אליו והתחבא בתוך צווארי.

"תפסיקי לצחוק עליי," הוא מילמל.

הוא הרים את ראשו והסטתי את תלתליו מפניו. נשקתי לו באחת מלחייו בעדינות.

"אני אשמח ללכת איתך ליריד," חייכתי.