Dark Translated דארק מתורגם פרק- 26

נקודת המבט של בו:

התחלתי לצחקק מבין שפתיו של הארי; הוא נהם חלושות כשהטלפון צילצל והידהד בכל האוטו.

"הארי," מלמלתי.

הוא לא ענה והמשיך לנשק את פי שוב ושוב. הנחתי את אצבעותיי על כתפיו בניסיון למשוך אותו ממני אך הוא התנגד ורק קירב את עצמו יותר. גילגלתי את ראשי הצידה וצחקתי; הוא השאיר שובל נשיקות רטובות על צווארי ואני נאחזתי בגבו. הוא ציחקק כשמיששתי את ישבנו וחיפשתי את הטלפון שבכיסו. שלפתי אותו והוא לקח אותו בחיוך. הזזתי את תלתליו לאחור כשהוא בהה בי.

"תענה," לחשתי.

אצבעותיו רפרפו על מסך הפלאפון כשהוא המשיך לבהות בי; הוא קירב אותו לאוזנו והארי עדיין רכן מעליי, משעין את משקלו על אחת מידיו.

"הלו," הוא אמר בקולו המחוספס.

פניו השתנו במהרה כששמע את הקול שדיבר אליו מן הצד השני. הוא הרחיק את הפלאפון מפיו לפני שדיבר.

"אני חייב לענות," הוא לחש.

"אוקיי," חייכתי אליו.

נשקתי ללחיו לפני שהוא התרומם והתרחק ממני. הטיתי את ראשי בסקרנות כששמעתי את הקול בטלפון שואל "זו היא, זו בו?"; הארי השתעל קלות בניסיון להסתיר את הקול השקט. האדם הזה ידע מי אני? הייתה לי תחושה שהארי כמעט ולא סיפר עליי או על מערכת היחסים שלנו; זה היה חלק מאופיו הרכושני והמגן, אך האדם הזה היה חשוב מספיק בשביל לדעת עליי ואף לדעת שאני כרגע איתו. הארי סמך עליו.

גופו הארוך מעד מן הדלת במהרה; הוא השאיר אותי לבד במכונית, שכובה על גבי במושב האחורי, מבולבלת. התיישבתי ויצאתי מן הדלת הפתוחה שהארי השאיר אחריו. קפצתי מן האוטו ורגליי פגעו בקרקע. ראיתי את הארי מסתובב הלוך ושוב כשהמשיך לדבר עם האדם המסתורי.

"לא, לא עשינו שום דבר," הוא מלמל והסמיק.

מעולם לא ראיתי את הארי כה נבוך בעבר; הסומק בלחייו גרם לו להיראות צעיר יותר. הוא היה נראה חמוד – צד שלו שבקושי זכיתי לראות. חייכתי מבלי לשלוט בזה והוא הבחין בי כשטרקתי את הדלת מאחוריי והסתובב להסתכל עליי במבט מעט מודאג. כשחייכתי אליו וטיפסתי אל המושב שליד הנהג הוא נרגע. צפיתי בו מן החלון ואז הטלתי את ראשי לאחור, הדלקתי את הרדיו והקשבתי לג'סי ג'יי.

דקות לאחר מכן דלת הנהג נפתחה והארי טיפס לתוכה.

"הכל בסדר?"

הוא מילמל בהסכמה ושיחק בשיערו עם אצבעותיו הארוכות.

"אבל אני, אמממ… אני אצטרך לקחת אותך הביתה," הוא אמר וניכר היה שהוא הרגיש מעט אשם.

"זה בסדר. אמא שלי התקשרה הבוקר והיא אמרה שהיא תהיה בבית הלילה."

הוא נראה מרוצה כשחייכתי אליו.

"יופי."

המנוע הותנע ברעש גדול ואני חגרתי בשקט.

***

הארי עצר בקצה השני של הרחוב; האורות בביתי היו כבויים, מה שאמר שאימי עדיין לא הגיעה. הסתכלתי על הארי, שבחן אותי בסקרנות. פתחתי את החגורה ושמתי לב ששלו כבר הייתה פתוחה. המוזיקה מהרדיו המשיכה להתנגן חלושות אך בקושי הצלחתי להקשיב; הארי תפס את שפתו התחתונה בין שיניו וליקק את שפתיו לאחר מכן, פעולות שנראו לי מרתקות יותר מהכל.

רכנתי אליו והנחתי את ידי על ירכו בכדי לאזן את עצמי. החום שנפלט מגופו העביר בי רטט בלתי מוסבר. הרגשתי את נשימותיו החמות על עורי כשהיינו קרובים; הברשתי את שפתינו והוא פלט נהמה בחזה רועד. עיניי נפתחו לרווחה כששמתי לב שבטעות נשענתי על מפשעתו; הלחץ הרב שהפעלתי עם השענת משקלי גרם לגלים רבים של הנאה לעבור בגופו.

"אוי, אלוהים, מצטערת," אמרתי במהירות.

עיניו נשארו סגורות למשך כמה שניות ופיו נשאר פתוח; התוצאה של פעולותיי המשיכה לעבור בגופו למרות המהירות בה הרמתי את ידי הרחק ממנו. התבלבלתי כשהוא התחיל לצחוק.

"מ- מה?" שאלתי.

"רוב הבנות לא היו מתנצלות," הוא התבדח.

חום דיגדג את לחיי כשהבנתי למה הוא התכוון. בנים, בדרך כלל, לא יכעסו אם בת בטעות תלחץ על מפשעתם או תישען עליהן. ראשי נפל במבוכה והרגשתי שאני לא מסוגלת להסתכל עליו יותר. ציחקוק עמוק ומוכר נשמע באוזניי כשאצבעותיו הארוכות הרימו את סנטרי אליו; כשהתסכלתי עליו שוב נתקלתי בחיוך שחשף גומות עמוקות.

"אני אוהב את זה שאני גורם לך להסמיק," הוא אמר והבריש את אצבעותיו על לחיי.

אנחה נפלטה מפי כשהוא התכופף אל צווארי.

"אבל אין צורך להתבייש," הוא לחש.

לא הצלחתי לעצור את המחשבות על כל הדברים האינטימיים שעשינו; המחשבה על המגע של הארי, בהתחלה עדין ורך ואז מהיר ונואש, איך הוא זז כנגדי ואיך נסחפנו יחד לעולם משלנו. הכל היה חדש בשבילי והרגשתי שהארי נהנה להיות זה שזוכה לחלוק איתי את הגילויים המסעירים. התחלתי להתוודע לרגשותיי העמוקים להארי יותר ויותר כשבילינו יותר ויותר זמן ביחד.

נחתתי בחזרה במציאות כששפתיים עגולות מצצו את העור בצווארי. חיוך התפשט על פניו כשהוא התרחק. כעבור שניות הוא כבר עמד לידי ופתח לי את הדלת. הוא עזר לי לצאת והוציא את תיקי מתא המטען. שילבנו את ידינו והתחלנו ללכת לכיוון ביתי. הוא נשק למצחי ומיהר להגיד שלום; הוא התקדם במהירות אל מכוניתו וזה רק גרם לי לתהות יותר ויותר מי היה האדם המסתורי שאיתו דיבר בפלאפון ואותו כל-כך מיהר לפגוש. כבר הרמתי את המפתחות אל חור המנעול והסתובבתי, מסתכלת על הארי, שפתח כבר את דלת הנהג.

"הארי!" קראתי.

הוא הסתובב במקום, עיניו הירוקות ננעלות על שלי והוא חיכה שאמשיך.

"אני חושבת שזה ממש לוהט, שאתה מאמן איגרוף וכל זה." חייכתי ונשכתי את שפתיי.

הוא צחק עמוקות כשהעמיד פנים והתחיל למתוח את שריריו. איווררתי את פניי עם ידי והעמדתי פני מתעלפת; שניות לאחר מכן צפיתי בהארי מתקדם לכיווני ונעמד אל מולי, המרחק בינינו כמעט ולא קיים. נאנחתי עמוקות כשהוא תפס בירכיי והרים אותי ללא מאמץ; רגליי נכרכו סביב מותניו. המראה המושך שלו התאים בהחלט לחיוך המרוצה שהתנוסס על פניו. התוודעתי יותר ויותר להרגלו האהוב – להפיל אותי מרגליי. הפעולות המהירות והחזקות שלו הוכיחו את עצמן כלא רעות בכלל לפעמים. עיניו הירוקות נצצו כשחייכתי אליו. גבי הוצמד אל הקיר שליד דלת ביתי. הארי החזיק אותי בקלות, שפתיו נחתו במהירות על שלי. הנשיקה הייתה מהירה ומבולגנת – ניסיון נואש להרגיש זה את זו. לשונו הפרידה בין שפתיי והוא חקר את פי. נהימותיו הרעידו את חזהו כשתפסתי בתלתליו ולבסוף נחתו על עורפו כשהוא התרחק ממני.

"אני באמת חייב ללכת," הוא מלמל והתנשף.

אפינו הברישו זה את של זו כשהוא דיבר. חייכתי ונשקתי ללחיו. אצבעותיו עדיין תפסו סביב צווארו כשהוא הוריד אותי בחזרה. הובלתי את אצבעותיי במורד ידיו ותפסתי בשריריו בעדינות.

"לך," לחשתי.

הארי רכן אליי והעניק לי נשיקה ארוכה ורטובה על שפתיי.

"אני אראה אותך בקרוב, בייבי."

הרגשתי שגופי מתקרר כשמגעו עזב ממני והוא החל להתקדם לכיוון המכונית. הוא נכנס אל מושב הנהג והמכונית נעלמה לאיטה באופק.