Dark Translated דארק מתורגם פרק- 22

נקודת המבט של הארי:

ידיי עלו לכתפיה של קים ודחפו אותה ממני. היא נראתה מעט מופתעת מפעולותיי האלימות. כעס פשט בגופי כשראיתי חיוך מפתה מתפשט על פניה. לשונה יצאה והחליקה על שפתיה; היא מלמלה בהנאה ותפסתי את ידה הימנית לפני שתוכל להתקדם אליי שוב.

ואז ראיתי אותה. בו. היא עמדה במרחק קצר מאיתנו; דמעות איימו ליפול מעיניה כשהיא עמדה וצפתה בנו. מבט נואש ועצוב שטף את פנייה ופיה נפער לרווחה. ידיה ניגבו את הדמעות שנפלו על לחייה והיא סירבה להסתכל לי בעיניים. היא הסיטה את ראשה ימינה וידעתי בדיוק מה היא מתכוונת לעשות. לברוח.

צפיתי בה רצה במהירות בין האנשים שבחדר. היא נעלמה בקלות, גובהה הנמוך מאפשר לה להיבלע בין המוני האנשים; התכוונתי להתחיל לרדוף אחריה אך הרגשתי ציפורניים חודרות אל שריר ידי. קים הסתכלה עליי בציפייה והעצבים בגופי רק הלכו והתגברו. ניגבתי את השפתון שלה מעל שפתיי עם גב ידי בהבעת גועל.

עיניה נפתחו בפחד כשדחפתי אותה אל הקיר.

"אל תתקרבי אל בו או אליי שוב. הבנת אותי?"

ידעתי שהיא פחדה אך באותו הרגע לא היה לי אכפת. קים כבר ראתה אותי במצבים המאיימים ביותר; הייתה לי תחושה שההתנהגות האלימה שלי רק משכה אותה יותר, אך לא היא ולא אף אחת אחרת היו המטרה שלי. סירבתי להוציא את כעסי על אישה. לעולם לא אתנהג כמו אבי. נשמתה נעתקה כשהיא ניסתה להתנער ממגעי. עזבתי את ידיה והסתובבתי בשביל להתחיל לרוץ לכיוון היציאה.

פתחתי את הדלת בחוזקה וסרקתי את הרחוב בשביל למצוא סימן כלשהו לבחורה הבורחת. לקח לי מספר שניות לאתר אותה. שיערה הארוך והכהה התנפנף מאחוריה כשרגליה הקצרות הריצו אותה במורד השביל. היא עברה בין האנשים השונים שהסתכלו עליה בסימפטיות.

"בו!"

היא לא עצרה; ההפך, היא רק הגבירה את מהירותה כששמעה את קולי. היא ניסתה לברוח ואני רק רציתי לדבר איתה. המשכתי לרוץ אחריה ולא עניין אותי אם הקמנו סצנה באמצע הרחוב. בו הייתה היחידה שעניינה אותי.

"בו, חכי."

"עזוב אותי, הארי!" היא צעקה.

התבלבלתי מעט כשהיא האטה והורידה את נעליה. היא מעדה קלות אך המשיכה לרוץ והפעם אף במהירות גבוהה יותר. היא אחזה בנעליה בידה הימנית והתקדמה במהירות לאורך הרחוב. קיללתי בין נשמותיי הכבדות והמשכתי לרדוף אחריה. ליבי פעם במהירות כשהיא ירדה אל הכביש וחצתה אותו בריצה; צפצופים רבים הגיעו מן המכוניות השונות אך היא אפילו לא שמה לב. כאב לי לראות עד כמה היא הייתה נואשת לברוח ממני.

"בו, עצרי!"

המשכתי לעקוב אחריה. הופתעתי עד כמה מהירה היא הייתה; למרות הבדלי הגובה המשמעותיים בינינו היא הצליחה לגרום לי לרוץ אחריה מבלי לתפוס אותה בקלות ובמהירות. בו נכנסה אל הפארק הקרוב שהואר באור קלוש מהפנס היחיד שעבד בו. האווירה הנטושה של הפארק בלילה והחושך המטריד שמסביב קצת הלחיצו אותי; אין מצב שאתן לה להמשיך להתרוצץ כאן לבד. שמתי לב שגופה הקטן החל להתעייף וניצלתי את זה בשביל להדביק את הקצב.

נקודת המבט של בו:

התפרצות האדרנלין שעברה בי החלה להיעלם לאיטה. התחלתי להרגיש את שרירי רגליי בוערים מכאב ונלחצתי כששמתי לב עד כמה הארי היה קרוב אליי. נשימותיו הכבדות נשמעו קרובות מתמיד והשתלבו עם נשימותיי הקטועות.

"את פאקינג משוגעת! את יכולת להיהרג! אל תרוצי ככה שוב!" הארי צעק מאחוריי.

קפצתי כשאצבעות ארוכות תפסו בידי וסובבו אותי אליו. פעולותיו הבהולות הבהילו אותי; הפלתי את הנעליים אל הרצפה. הזיכרון שלו מנשק את קים הסתובב בראשי במהירות. ידי מצאה את עצמה סוטרת ללחיו; הכוח והכעס הרבים גרמו לראשו להסתובב.

"תתרחק." אמרתי בכעס.

בכל מקרה, נראה שפעולותיי לא בדיוק הזיזו להארי; הוא עזב את ידי ולא התמקד בכלל בסימן האדום שהשארתי על פניו. במקום, הוא תפס את כתפיי ודחף אותי לעץ שעמד קרוב. רעדתי קלות מן המגע החזק. הוא העלה את ידו לסנטרי וניסה להעלות את פרצופי אליו אך התנגדתי והזזתי את ידו ממני. ידעתי שזה הפריע לו. הארי היה רגיל שהכל קורה בדרך שלו.

"תפסיק." בכיתי.

מצאתי את עצמי מתקשה להסתכל ישירות בעיניו; ליבי עוד כאב ממה שראיתי בתצוגה.

"לא נישקתי אותה," הארי הרים את קולו.

"איך אתה יכול להכחיש את זה? ראיתי אותך," אמרתי בהלם.

הוא ניענע את ראשו באגרסיביות ונתן לתלתליו ליפול על מצחו.

"היא נישקה אותי."

קימטתי את מצחי. ראשי נפל אל האדמה שנפרשה מתחתינו. רגליי היחפות נראו קטנטנות יחסית לאולסטאר של הארי. הזזתי את אצבעות רגליי ונתתי לדשא לקרר אותן. הרוח הקרה הצליחה להרגיע איתה גם את עצביי. עצמתי את עיניי ונזכרתי במבט הנגעל שהתנוסס על פניו כשקים התקרבה אליו.

"בו," הארי אמר בשקט.

למה שהוא ינשק אותה אם היא לא מוצאת חן בעיניו? רעדתי כשהרגשתי את נשימותיו החמות על עורי. הזזתי את ראשי כשאפו הבריש את לחיי והריח שלו עירפל את כל חושיי.

"בו, את חייבת לסמוך עליי."

המגננות שלי נעלמו כשהארי רכן ונשק לקצה פי. כשהוא שם לב שלא התנגדתי הוא המשיך ללסתי והשאיר שובל רטוב של נשיקות עדינות על עורי הרך, אך התעשתתי במהירות; ידי נשלחה לתלתליו הרכים ושמעתי את גניחתו החלשה כשהזזתי את ראשו ממני, עדיין אוחזת בשיערו.

"אני רוצה לדעת שזה אמיתי." לחשתי.

המבט בעיניו גרם לנשמתי להיעתק. עיניו הירוקות והגדולות בהו בי באינטנסיביות וברוך כה רבים שהתחלתי להרגיש חלשה; ידי שיחררה מעט את שיערו והרגשתי אותו מתקרב. עצמתי את עיניי כשאפו הבריש את שלי.

"אני שלך," הוא לחש. "אם תקחי אותי, אני שלך."

מילותיו לקחו ממני כל יכולת להמשיך לנשום כרגיל. לא הצלחתי להסיט את מבטי מפניו היפהפיות. חיוך התפשט על פניו כשטיפסתי עם רגליי היחפות על האולסטאר שלו, מה שנתן לי מעט יותר גובה ויכולת להישען עליו. שפתיי הברישו את שלו בעדינות והרגשתי את עיניו נעצמות כשמצצתי בעדינות את שפתו התחתונה. ידיו הגדולות אחזו במותניי והידקו את האחיזה כשדיברתי.

"אני רוצה אותך," לחשתי.

החזרתי את רגליי לאדמה ונשענתי על העץ שאליו הארי משך אותי לפני. אחזתי בכתפיו על מנת לא ליפול, פעולה שנעשתה קשה יותר ויותר כשהוא נצמד אליי. גנחתי קלות למשמע אנחותיו הכבדות ולחשתי את שמו מספר פעמים כשהחזקתי בתלתליו. הוא רכן לצווארי, נשק ומצץ ונזכרתי ברפרוף בדברים שעשינו כמה לילות לפני.

נשמותינו הכבדות היו הרעש היחיד שנשמע כשהארי התרחק ממני מעט. הוא נשך את שפתו התחתונה שהייתה עדיין מעט נפוחה ובהה בי.

"תהיי חברה שלי," קולו המחוספס אמר בשקט.

לא הייתי בטוחה אם זו שאלה או הצהרה אבל לגמרי לא היה לי אכפת. גומות עמוקות נחשפו בלחייו כשהוא חייך למראה ההנהון שלי. עטפתי את ידיי מסביב למותניו ולחצתי אותו אליי. הוא צחק עמוקות ומשך אותי לחיבוק. נשענתי על צווארו והוא נשק לראשי. החושך מסביבנו לא הפחיד אותי בכלל. מגעו החם של הארי השכיח ממני כל דאגה או פחד. הרגשתי בטוחה בזרועותיו.

"בואי."

ידיי המשיכו לעטוף את מותניו כשהלכנו על הדשא לכיוון היציאה מן הפארק. אחזתי בנעליי וידו הגדולה של הארי עטפה את כתפיי. אנחה נפלטה מפי כשהוא הרים אותי אליו בקלות, מחזיק את גופי בידיו וידיי עטפו את עורפו; הוא חייך כשנשקתי ללחיו והמשיך להתקדם עד שיצאנו מן הפארק.

***

עמדנו בדלת הכניסה לביתי. חייכתי בביישנות כשהארי הרים את ידי ונשק לגבה. מגעו היה רך וחמים. שיחקתי עם אצבעותיו והוא לא הוריד את עיניו ממני כשהוא התקדם אליי. הוא הרים את סנטרי והצמיד את שפתיו לאלה שלי, דבר שהפך מיד לנשיקה ארוכה ולוהטת; לשונות משתרבבים זה בשל זו עם הצורך הנואש להרגיש אחד את השנייה.

הוא השאיר אותי חסרת מילים. הרמתי את ידי לפי כמעט בשביל להרגיש במו ידיי שהנשיקה הייתה אמיתית, שהמגע שלו היה מוחשי; חיוך התפשט על פניי כשהארי ליקק את שפתיו בשביל לנצור את טעמי.

"תישאר כאן הלילה," לחשתי.

הוא הנהן בקצרה ואצבעותינו השתלבו כשנכנסו לביתי. הדלת נסגרה והארי נעל אותה אחרינו.