Dark Translated דארק מתורגם פרק- 18
שכבתי ערה במשך חצי שעה מבלי לזוז מכיוון שידו החזקה של הארי עטפה אותי בחוזקה. גבי עדיין היה צמוד לגופו. כל פעם שניסיתי לברוח בעדינות, אחיזתו רק התחזקה ואצבעותיו תפסו בחולצה שלבשתי. ציחקקתי כשניסיתי לברוח בפעם האחרונה; הוא פלט נהמה עמוקה. הופתעתי כשהוא תפס במותניי וגילגל אותי אליו. עיניו היו עדיין עצומות אך ידעתי שהוא כבר היה ער. תלתליו היו מפוזרים על הכרית.
"בו." הארי מלמל בקולו העמוק.
הוא מצמץ בעיניו כמה פעמים עד שהן התפקסו עליי. ביזבזתי את הזמן ששכבתי ערה במחשבות על משפחתו של הארי. ליבי כאב כשחשבתי על כל הסבל שהארי, אימו ואחותו עברו. לאף אחד לא הגיע יחס כזה. מבלי ששלטתי בז, חשבתי על כך שהארי בוודאי הרגיש אשם; הוא לא יכל לעצור את אביו מפני שלא היה חזק מספיק.
"הארי."
עיניו הירוקות קדחו בשלי כשהוא בהה בי. נשכתי את שפתי כשניסיתי לנסח את המילים בראשי. לא היה לי מושג איך הוא יגיב. חלק ממני פחד שהוא יתעצבן אבל הכרחתי את עצמי לדבר.
"אני-אני חושבת שאתה צריך ליצור קשר עם אמא שלך."
הוא קימט את מצחו והידק את שפתיו. ליבי פעם במהירות כשחיכיתי שיגיד משהו אבל הוא נשאר בשקט.
"אתה צריך להתקשר אליה." ציינתי בשקט.
הוא פלט אנחת ייאוש ונענע בראשו. הוא משך את השמיכה מעליו והתרומם מן המיטה. הוא נעל את נעלי הבית האפורות שלו, יצא מן החדר והתקדם במורד המזדרון. ידעתי איפשהו עמוק בתוכי שהוא יתנהג ככה. עיניי נעצמו בחוזקה כשבניתי לעצמי אומץ ללכת אחריו. קמתי מהמיטה החמימה והתקדמתי יחפה על השטיח לכיוון רצפת המזדרון. רעש התפנצות חזק הקפיץ אותי; הוא הידהד בדירה השקטה.
עיניי נפלו על שברי זכוכיות שנחו על רצפת המטבח. הארי היה עם גבו אליי. יכולתי לשמוע את נשימותיו הכבדות כשעמדתי בשקט. התקדמתי על קצות אצבעותיי בין שברי הזכוכיות שעל הרצפה ונעמדתי מאחורי דמותו הגבוהה של הארי. השטתי את ידי אל כתפו בהיסוס ולחצתי על עורו החלק בעדינות.
"הן ירצו לשמוע ממך," אמרתי.
נבהלתי כשהארי הסתובב בחדות. פניו הביעו כעס ועיניו הירוקות ננעלו על עיניי הכחולות. תלתליו הכהים נפלו על מצחו כשלסתו ננעלה והוריד בצווארו בלט.
"את לא יודעת את זה," הוא אמר בקשיחות.
צפיתי בחזהו הכבד עולה ויורד במהירות. השרירים בבטנו ובידיו התקשחו.
"וגם אתה לא תדע אם לא תנסה." עניתי.
נאנחתי בהפתעה כשהארי תפס אותי והצמיד אותי לשולחן. מבטי המפוחד תפס את שלו כשידיו תפסו במותניי. ראיתי איך פניו מתרככות כשהוא תפס בעדינות באחורי ירכיי. נאלצתי לתפוס בכתפיו כשהוא הרים אותי והושיב אותי על השולחן בעדינות וללא מאמץ. היינו כמעט באותו הגובה; הצלחתי להסתכל לו בעיניים מבלי להרים את ראשי. התמקדנו זה בזו לפני שהוא ניסה להסתובב, אך תפסתי את ידו לפני שהספיק.
"הארי." לחשתי.
הבאתי את ידו אל גופי ומשכתי אותו קרוב אליי. הוא לא התנגד והעברתי את אגודלי על גב ידו.
"בבקשה תנסה."
גופו נח בין רגליי. נשארנו כך למשך זמן קצר, מקשיבים לנשימותיו נעשות איטיות יותר ויותר. רכנתי אליו ועיניו נעצמו כששתלתי נשיקה רכה על לחיו. קירבתי את שפתיי לאוזנו.
"הן עדיין המשפחה שלך… הן אוהבות אותך." לחשתי.
חייכתי אליו חיוך קטן כשהתרחקתי. כשמוחו עיבד את המילים ושקע במחשבות החלקתי את ידי מטה. ליטפתי את עצמות הבריח שלו ואז הצמדתי את ידי לחזהו. הרגשתי את פעימות ליבו החזקות. פי נפתח מעט כשהרגשתי איך פעימותיו התחזקו ונהיו מהירות יותר כשנגעתי בו. הוא מצמץ קלות ורכן אליי, אפו מבריש את אפי.
"זה בשבילך." הוא לחש.
לחצתי על ידו שעדיין הייתה בידי וקירבתי אותה לחזה שלי. ידו הגדולה נצמדה אליי קצת מעל השד השמאלי שלי; רציתי שירגיש בדיוק מה שהוא גורם לי להרגיש. הדם זרם במהירות בגופי וליבי פעם בחוזקה ובמהירות. הרגשתי את חום מגעו אפילו דרך החולצה שלבשתי. הארי חייך, חושף את גומותיו כשהחלקתי את ידי הרחק מהחזה שלו. שלו נשארה על שלי והוא הזיז את ראשי בעדינות ונשק לצווארי. פלטתי אנחה קצרה כשהוא החל למצוץ את העור הרגיש. הוא צחק עמוקות כשהוא הרגיש את ליבי פועם מהר יותר ויותר כשהוא התקרב אליי ונגע בי כך. הוא התרחק ועיגל את שפתיו המושלמות לחיוך.
"אני אוהב את העובדה שזה בגללי."
התחלתי להסמיק והשמטתי את מבטי. ידו עזבה את איזור הלב שלי ועלתה לסנטרי. הוא העלה את ראשי אליו בחזרה ואגודלו הבריש את שפתי התחתונה.
"תבטיח לי שלפחות תחשוב על זה?" שאלתי בשקט.
הוא הנהן בקצרה. חייכתי אליו ורכנתי בשביל לתת לו נשיקה על הלחי.
"בשבילך." הוא לחש.
חייכתי לפני שעטפתי את אצבעותיי מסביב לידו בשביל לרדת מן השולחן, אך הארי מנע מרגליי לגעת ברצפה כשידיו תפסו בירכיי. כוחו גבר על שלי כשבקלות רבה הוא החזיר אותי לשבת על השולחן.
"לאן את הולכת?" הוא שאל.
"לנקות את הבלאגן."
"לא, תישארי כאן. אני אסדר את זה." הוא אמר לפני שהסתובב.
"אני יכולה לעזו…"
"אני לא רוצה שתיפגעי, תישארי שם, בו." הוא הורה לי.
נאנחתי וניענעתי את ראשי כשצפיתי בו מרים את הזכוכיות מן הרצפה. חוש ההגנה שלו ופעולותיו המגנות היו אכן מדהימים למדי אך בשלב הזה הוא פשוט לא נתן לי לעשות כלום. החלקתי מן הצד והתקדמתי אליו בזהירות. התכופפתי לצידו והתחלתי לאסוף את החתיכות האחרות.
"בו, עזבי את זה."
"תפסיק, הארי. זה בסדר."
הוא בהה בי לכמה רגעים ולסתו ננעלה. ידעתי שהוא התעצבן מכך שהפרתי את פקודותיו. הוא היה רגיל שהכל נעשה בדרך שלו, אך הוא היה חייב להתחיל לקבל את העובדה שלא כולם הולכים להיענות לדרישותיו. הוא הסיט את מבטו ושב לאסוף את החתיכות.
נשארו חתיכות בודדות על הרצפה והתכופפתי להרים אחת ולזרוק אותה לשקית הזבל. שאפתי עמוקות וקירבתי את היד אליי; ראיתי שנחתכתי ומן החתך החל לרדת דם.
"מה אמרתי לך." הארי אמר בקשיחות.
הוא תפס בידי וקירב אותי אל הכיור. הוא הושיב אותי לצידו, רגליי התנופפו מעל השיש; הוא פתח את זרם המים הקרים, החזיק את ידי והביא אותה אל מתחתיו. צפיתי בדם נשטף מן הפצע. הארי קימט את מצחו והמשיך להזיז את ידי קדימה ואחורה כך שהמים ינקו את כל הפצע.
"אתה לא יכול להגן עליי מהכל." ציינתי בשקט.
פרצופו התרכך לפני שהארי הסתובב להסתכל עליי. עיניו הירוקות ננעלו על פניי.
"אני יכול לנסות."
תגובות (3)
מושלםםםםםם תמשיכייייי אמלאההה אני מאוהבת. בסיפור הזהההה
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו תמשיכיייי אני מתהההההה פהה אני מקנאהה בה אוף
נכון דארק אינג'ייל גם אני :(
אני ימשיך מחר כי אני רוצה שיהיה מתח.. :)
*אני רוצה להזכיר שהארי ובו לא יחד לכל מי שהתבלבל… אה וקוראים את זה בi ולא Bo כמו שבטח חשבתם.. :)