Dark Translated דארק מתורגם פרק כפול ! (12+13)

פרק 12:
גניחה כבדה נפלטה מפי, רוצה לא יותר מרק להישאר במיטה. ידיי גיששו וחיפשו את הכרית מתחת לראשי אך נותרתי מבולבלת כשהרגשתי משהו חם וחלק מתחתיי. עיניי נפתחו במהירות כששמעתי צחוק מתגלגל, רעידות קולו מרעידות גם אותי.

״בוקר טוב, יפהפייה.״

מיד דחפתי את עצמי למעלה וראיתי את הארי מחייך כשקלטתי שהייתי מרוחה על חזהו החשוף. תלתליו הכהים התפזרו על הכרית לפני שהוא התרומם לישיבה, מפזר את שיערו ומיד מניח את משקלו על מרפקיו. עיניי נדדו לסימן הכהה שהשארתי על צווארו; הוא עדיין נראה טרי.

"את יודעת, אם רצית למשש אותי שוב – יכולת פשוט לבקש," הוא אמר בקריצה.

הסמקתי מיד, נזכרת באירועי ליל אמש. הקולות שהארי הוציא מפיו מצאו את דרכם הישר למוחי, מלווים בתמונה שלו בזכרוני. הזיכרון רק הגדיל את הסומק בלחיי.

לא שמתי לב שהארי התקרב אליי; מחשבותיי העסיקו אותי מידי.

"זה בתנאי שאת לא רוצה שאחזיר את הטובה."

הקרבה המוגזמת שלנו גרמה לי ליפול מהמיטה הנוחה. אצבעותיו הארוכות טיילו על ידי שנפצעה, נושף עליה לאט, מעלה ומטה. מיד מעדתי לעמידה ובדרך, בטעות, נתקלתי בשידה שליד המיטה והפלתי את המנורה שעליה לרצפה. פלטתי אנחה כשהנחתי אותה בחזרה במקומה.

הסתובבתי באיטיות להארי, שנראה משועשע מההצגה השלומיאלית שכרגע הצגתי. גבותיו הורמו והוא חייך אליי.

"את בסדר שם?"

הנהנתי בקצרה ונתתי לשיערי לנחות על פרצופי ולהסתיר את הסומק שבער בלחיי. ידיי נאחזו בבגדיי שנשארו על הרצפה עוד מאתמול. קפצתי כשמצאתי את הארי עומד מולי. לא ידעתי לאן להסתכל; הוא היה לבוש רק בתחתונים. עיניי נעצמו כשהוא תפס את סנטרי בידו הגדולה; פתחתי אותן רק כשפניי הורמו לשלו. נשמתי נעתקה כשאגודלו הבריש את שפתי התחתונה. ראיתי את לשונו יוצאת מפיו, מחליקה על שפתו התחתונה, משחזר לעצמו את התחושה. עיניי זזו משלו; לא יכולתי להסתכל עליו יותר. שמעתי אנחה קלה יוצאת מפיו כשהידקתי את בגדיי לחזה שלי. מגעו עזב את פניי והתרחקתי ממנו בעדינות.

"את יכולה להתקלח אם את רוצה."

"תודה." אמרתי בשקט.

הלכתי בשקט לחדר השירותים והנחתי את בגדיי בצד. שמעתי צעדים מאחוריי והסתובבתי; ראיתי את הארי עומד בדלת, חיוך שובב מרוח על פניו. ידו הגדולה עמדה מעל ראשי, נעשנת על הדלת ומונעת ממני לסגור אותה. עיניו נצצו כשהוא הסתכל עליי.

"אני תמיד יכול להצטרף אלייך." הוא עצר. "כדי לחסוך במים והכל."

הוא המשיך לחייך בשובבות והטון הילדותי שלו רמז לי שחיסכון במים זה הדבר האחרון שהזיז לו.

"לא, נראה לי שאני אסתדר, תודה."

ידו החליקה במורד המשקוף כשהוא צחק. אצבעותיו הברישו את לחיי לשנייה לפני שהוא דיבר.

"תודיעי לי אם תשני את דעתך, לאב."

זזתי בעצבנות כשחיכיתי שהוא ייעלם; והוא אכן נעלם מיד אחרי שהוא נשק ללחיי. סגרתי את הדלת ונעלתי את המנעול. בדקתי שהדלת אכן נעולה כמה וכמה פעמים ורק אז התפשטתי. נכנסתי למקלחת ונתתי למים החמים לזרום. עמדתי כך כמה דקות עד ששמעתי נקישה על הדלת.

"בו." הארי אמר מאחוריה.

"כן?"

"אני הולך להביא את המכונית. תישארי כאן, זה לא ייקח הרבה זמן."

"אני יכולה לקחת אוטובוס הבי…"

"לא." הארי התערב. "אני לוקח אותך הביתה."

הטון הקשה שלו רמז לי שעדיף לי להסכים בשקט ולא להתווכח. שמעתי את הדלת נטרקת כמה רגעים אחרי; הארי עזב.

***

רגליי היחפות נדדו במורד המזדרון. ניסיתי לסחוט את שיערי הארוך כמה שיותר ובדרך, הסתובבתי בביתו. המקום היה נקי כשהיה לילה לפני, אך נראה מעט שונה באור יום. עיניי נחו בסקרנות על הדלת לפני שהתקדמתי אליה. החזקתי את הידית בידי הימנית לאחר שעשיתי צמה משיערי, ידי השמאלית מחזיקה את הקצה שלה; לא הפתיע אותי שהידית לא זזה. להארי היה מן קטע של לנעול אותי, כאילו הוא פחד שאברח.

הסתובבתי ללא מטרה בסלון, תמונות חדשות תופסות את עיניי. רובן היו עם חבריו אבל הייתה אחת בה הארי הופיע ביחד עם בחורה שנראית בגילו ואישה שנראית כמו אימו. הוא ישב בין שתיהן וכרך את ידיו על כתפיהן. חייכתי כשהבחנתי כמה מאושרים הם נראים בתמונה: כולם חייכו, הארי חושף את גומותיו העמוקות.

אפילו לא הבחנתי ברעש דלת הנפתחת – עדיין התרכזתי בתמונה.

"בו."

קפצתי, גופי מסתובב וראיתי את הארי בוהה בי. הג'ינס שלו היה זרוק נמוך על מותניו ועל חלקו העליון התנוסס סריג כחול כהה. עיניו הירוקות טיילו בין עיניי לתמונה ובחזרה.

"אני, אמממ, רק חיפשתי משהו לקשור איתו את השיער."

הוא הסתובב והלך ושמעתי אותו מפשפש במגירות. הארי הופיע שוב כמה שניות מאוחר יותר, מחזיק גומייה בין אצבעותיו. הוא התקדם אליי באיטיות עד שנעמד מולי. גובהו הרב הצל על שלי והכריח אותי להרים את ראשי אליו. לא התנגדתי כשהארי הרים את קצה צמתי, אצבעותיו הארוכות קושרות את שיערי בעדינות. הוא תפס את שפתו התחתונה עם שיניו במבט מרוכז. כשסיים, הוא נתן לצמה לנוח על כתפי השמאלית.

"תודה." אמרתי בשקט.

"המכונית בחוץ."

עקפתי את דמותו הגבוהה והלכתי לאורך המזדרן לפני שנזכרתי שהשארתי את נעליי בחדרו. מיהרתי לשם, זורקת אותן על רגליי וממהרת בחזרה לכיוון הדלת. נעמדתי לידה ואז הבחנתי בגבו של הארי – הוא הרים את התמונה שבה בהיתי. ראיתי את תלתליו נופלים על פניו כשהוריד אותם למטה. הארי נשם נשימה עמוקה ופלט אנחה כשנשף את האוויר החוצה. הוא הניח את התמונה בעדינות בחזרה למקומה והסתובב אליי. הוא נראה מעט מופתע מנוכחותי אבל מיד התעשת.

"מוכנה?"

***

הארי נראה אבוד, שקוע עמוק במחשבותיו כשהוא נהג לביתי. קיבלתי את הרושם שהתמונה הזו מסמלת משהו נוסף בשבילו, אבל לא הייתי לגמרי בטוחה שאני רוצה לדעת… הגענו לביתי במהרה והארי חנה אל מולו, פותח את חגורתו ומסובב את ראשו אליי.

"נהניתי אתמול בלילה." הוא חייך.

הוא תפס את ידי ואחז בה חזק. חגורתי שוחררה והוא קירב אותי אליו, שפתיו מתקרבות לאוזניי.

"אל תדאגי. אני אשתמש באצבעותיי לטובה בקרוב."

שמעתי אותו מצחקק כשנמתחתי בלחץ למשמע מילותיו. כבר למדתי שהארי היה הכל חוץ מביישן בנוגע לנושאים אינטימיים שכאלה. נשמתו החמה הורגשה עליי כשידו הונחה על ירכי.

"וגם בפה שלי."

קפצתי כשלשונו החמה השאירה שביל רטוב במעלה צווארי. שמתי לב שעיניי נעצמו רק כשפתחתי אותן שוב. הארי הרפה ממני, מחייך וקורץ. נשארתי בהלם כשהוא פתח את הדלת וקפץ החוצה. הוא פתח את דלתי, תפס במותניי ועזר לי לצאת מן הרכב.

אצבעותיו של הארי השתלבו בשלי והלכנו בשביל שמוביל לביתי. כשהגענו לדלת, הארי סובב אותי אליו. הוא תפס את סנטרי לפני שהצמיד את שפתיו לשפתיי. הרגשתי את לשונו עוברת על שפתי התחתונה, מנסה להיכנס אבל דחיתי אותה. הארי התרחק וניענע בראשו, צוחק בקול.

"אני אראה אותך בקרוב, בו."

הוא הסתובב והתכוון להתחיל ללכת אבל מיד חזר ושתל נשיקה נוספת בקצה פי. ידיי דחפו אותו מחזהו.

"ביי, הארי." אמרתי לו.

חיוך התפשט על פניו היפות כשהוא קרץ לי והתקדם לכיוון מכוניתו. פתחתי את הדלת במהירות, טורקת אותה ונשענת עם גבי עליה. החלקתי במורד הדלת לישיבה, מקשיבה לרעש מכוניתו מתרחקת מביתי. שוב היה שקט ואני נשארתי לבד, תוהה מה לעזאזל קורה בחיי.

פרק 13:
התרוממתי על מרפקיי, שכובה על בטני וגללתי את הטאמבלר ללא מטרה. שיתפתי פוסט משעשע במיוחד והמשכתי לגלול לתחתית העמוד. אמי לא הייתה בבית – היא ביקרה איזה קרוב משפחה שמעולם לא פגשתי שהיה חולה. התקשרתי אליה בבוקר לשאול מה שלום כולם, אבל היא נשמעה מעט עייפה. היא לא ידעה מתי היא תחזור אבל אמרתי לה שאין לה מה לדאוג.

סובבתי את ראשי בחדות כששמעתי את הפלאפון שלי רוטט. פלטתי נשיפה חזקה, מתעצלת לזוז מהפוזה הנוחה שלי. זזתי בעצלנות לכיוון הפלאפון ותפסתי אותו באצבעותיי. שמה של זואי הופיע של המסך ופתחתי את ההודעה.

זואי: "היי :) רק רציתי להודיע לך שמחר מתקיים ערב סרטים אצלי בדירה בסביבות תשע. תביאי גלידה!!"

צחקתי לפני שעניתי. ערבי הסרטים שלנו תמיד נגמרו בדיבורים – אף פעם לא באמת ראינו את הסרט. לא יצא לי לראות את הבנות לאחרונה והייתה לי תחושה שהן מאוד יתעניינו בהתרחשויות עם הארי.

"מצוין! אהיה שם." עניתי לה.

הפלתי את הפלאפון בחזרה למיטה והסתכלתי שוב על מסך הלפטופ שלי. צחוק קצר נפלט מפי ואז הפלאפון רטט שוב. פתחתי את הפלאפון בפזיזות, תשומת הלב שלי עדיין מוקדשת לטאמבלר והסתכלתי על ההודעה.

הארי: "מה השם האמצעי שלך?"

קימטתי את מצחי בבלבול והמשכתי לבהות בחלקו העליון של המסך. הארי. הוא מעולם לא שאל אותי שאלות כאלה ולא הייתי בטוחה אם היה לי כדאי לחשוף את המידע. אצבעותיי שיחקו עם המגן של הפלאפון לפני שהתחלתי להקליד.

"גרייס."

נשכתי את שפתי התחתונה, אגודלי מתמהמה מעל מקש השליחה. קפצתי כשכלבי האפור, דאג, טיפס על המיטה. פרוותו הרכה הברישה את ידי בניסיון לקבל מעט תשומת לב. חייכתי וגירדתי מאחורי אוזנו לפני ששבתי להסתכל על מסך הפלאפון. אצבעותיי מיהרו להמשיך את ההודעה.

"גרייס. מה שלך?"

הפלאפון המשיך לרעוד במהלך הלילה. התכתבנו, שואלים זה את זו שאלות אודות חיינו. הארי, בהיותו הארי, מצא דרך להחליק פה ושם מעט הערות אינטימיות שגרמו ללחיי להסמיק בחוזקה.

*לילה אחרי*

"ה-הוא הציל אותך, הארי הציל אותך?"

הנהנתי.

הבנות נראו מופתעות ממה שאמרתי להן. כולנו שכבנו בסלונה של זואי, כריות בכל מקום; כפי שצפיתי, התעלמנו מהסרט ורק אכלנו גלידה ודיברנו.

"ואת… אתם… זה, את יודעת?" שרלוט מלמלה.

הרגשתי את הסומק בוער בלחיי כשאישרתי וסיפרתי מה שקרה בחדרו של הארי. חלקנו בערך הכל אחת עם השנייה, משהו שהפך אותנו לחברות קרובות מאוד. תשומת הלב שלי נדדה לפלאפון שלי שרטט ליד אחת מהכריות. שמו של הארי הופיע על המסך לפני שפתחתי את ההודעה.

הארי: "מה צבע התחתונים שאת כרגע לובשת?"

לחיי המשיכו לבעור כשקראתי שוב את הודעתו. הביטחון שלו הדהים אותי. הנחתי את הפלאפון מבלי לענות.

"אולי הוא לא כזה גרוע כמו שחשבנו? הארי נראה בסדר." לוסי הציעה.

נראיתי מעט המומה, מה שגרם לכל הבנות להסתכל עליי ומיד להביט את מבטן לפלאפון שלידי.

"מה זה?" זואי שאלה, מחייכת.

"אמממ, אני סתם הולכת לשירותים." מיהרתי להגיד.

קמתי ויצאתי מהחדר, הולכת במהירות לשירותים. קיללתי בשקט כשנזכרתי שהשארתי את הפלאפון בסלון. כשחזרתי, כמה דקות אחרי, הבנות היו שקטות אך מיד התחילו לצחקק. שיט. הן ראו את ההודעה.

"חוטיני שחור ;)"

הרמתי את ראשי.

"או מי גאד, אני לא מאמינה שעשיתן את זה!" אמרתי בקול חזק.

צחוקן הופר כאשר רטט הורגש בידי. עיניי נדדו לפלאפון שלי. ליבי פעם במהירות כשפתחתי את ההודעה.

הארי: "הולי שיט. שלחי לי תמונה."

גבותיהן הורמו כשהן חיכו לתגובתי. שרלוט ניצלה את ההזדמנות וחטפה את הפלאפון מידי בעודי נשארת המומה, פי פתוח לרווחה.

"הו גאד!"

היא העבירה את הטלפון בין השתיים האחרות, שישבו בספה הנגדית. הן חייכו לפני שהסתכלו עליי.

"הוא מחבב אותך," זואי אמרה.

היא התרוממה והלכה לכיווני, מושיטה לי את הפלאפון. הזזתי את ידיה ממני כשהיא ניסתה לדגדג אותי בצחוק. התרווחתי במקומי ופלטתי אנחה. ראשי נפל לאחור ועיניי נעצמו.

"אלוהים שישמור." מלמלתי.

***

חיבקתי את כולן חזק כשנפרדנו.

"אני אזמין לך מונית," זואי הציעה.

"לא, זה בסדר," חייכתי. "זה לא כזה רחוק."

התקדמתי אל מחוץ לדלת ביתה והסתובבתי אליה בחזרה.

"ואת בטוחה שאת לא רוצה להישאר כאן לישון?"

החזקתי את ידה ולחצתי עליה בעדינות.

"ברצינות, זה בסדר."

"אוקיי, אז תשלחי לי הודעה כשאת בבית." זואי עצרה. "בתנאי שאת לא עסוקה מידי בלהסתמס עם הארי."

מלמלתי לה שתשתוק והיא צחקה. נפרדנו שוב והתחלתי להתקדם לכיוון ביתי. הידקתי את מעילי לגופי כשרוח קרה החלה לנשוב. הירח זהר בחוזקה כשהסתכלתי למעלה. פנסי הרחוב האירו אותו באור קלוש והתקדמתי לאט-לאט. מכוניות חנו בשורה והבחנתי באורות שנכבים בבתים השונים. פניתי בפנייה ועיניי נדדו לפאב שעמד מעט עמוק יותר בהמשך הרחוב. קולות חזקים נשמעו מדלת הכניסה.

התקדמתי מעט מהר יותר, מנסה להתרחק מהאיזור שופע האלכוהול; אבל לפני שהמשכתי, נתתי מבט שני בסמטה החשוכה שליד הפאב. אפילו מהקצה השני של הרחוב הצלחתי לזהות את דמותו הגבוהה ואת תלתליו הכהים. עצרתי. שמתי לב שהסיטואציה הייתה מתוחה – חבורה של גברים במצב מתגונן למדיי. המשכתי להסתכל על הקבוצה וראיתי את הארי דוחף בעוצמה את אחד מחבריה. לא ידעתי מה לעשות. מוחי אמר לי להמשיך להתקדם ולהתרחק משם, אבל לא יכולתי. קצב נשמתי התגבר כאשר אחד הבחורים הצמיד את הארי חזק אל הקיר ומיד אחרי, הבחור האחר נתן לו אגרוף חזק בבטן.

"הארי!!!!"