Dark – Chapter one

הכל התחיל מלילה אחד, במסיבה של חברה. אוקי, היא לא ממש היתה חברה שלי. היא הייתה מישהי
שאני עובדת איתה. אז מישהי שאני עובדת איתה הזמינה אותי למסיבה.
קודם כל אני לא ממש רציתי ללכת אבל איכשהוא שיכנעתי את עצמי ללכת.
זה היה כיף בהתחלה, כולנו עשינו כיף חיים. צחקנו, שתינו, וכל הדברים הטובים האלא.
כלומר עד שיצאנו בחוץ למדורה ..
כולם לגמרי ביזבזו את הזמן שלהם.
אני שיכורה אבל לא עד כדי כך. מפוכחת מספיק כדי לדעת מה קורה, אבל שיכורה מספיק כדי לתת לזר מוחלט לכרוך את זרועו מסביבי.
"היי מותק" הוא פלרטט איתי
."מה את אומרת על לבוא איתי הביתה ונעשה את הכיף של החיים שלך?"
באותו זמן שהוא אמר זאת, ידעתי שזאת לא שאלה. זה התפכח איכשהוא עד מספיק כדי
לדעת שהוא חדשות רעות בשבילי.
"אמ לא" אמרתי והתחלתי לעשות את דרכי חזרה הביתה
אני באמת לא רוצה ליהיות כאן יותר היה לי הרגשה רעה. בקושי יכולתי לזוז.
רגע לפני שבאתי להכנס הביתה הרגשתי זוג ידיים קרים מסובבים אותי פניו של המפגר
שרצה להביא אותי הביתה פגשו את הפנים שלי.
עכשיו אני באמת רוצה לעזוב.
"נו באמת בייבי, אל תיהיה כזאת. אני יכול לגרום לך להרגיש כל כך טוב."
הוא לחש את החלק האחרון לתוך אוזני.
"אמרתי שלא." אני ירקתי מנסה להתרחק ממנו. הוא עצר אותי ולמרות שחשק את שיניו.
"את לא צריך להיות זונה על זה!" אחיזתו מתהדקת סביב הזרוע שלי.
"עזוב אותי!" אמרתי מבעד לשיניים חשוקות עכשיו כשניסיתי למשוך משם. אחיזתו רק התהדקה.
הוא הצמיד אותי מול הדלת והתקרב בלי בושה קרוב לפנים שלי. כמות האלכוהול עליו גרמה לי לרצות להקיא.
"אני יכול להגיד לך הולך להיות מאבק." הוא לוחש. אני מתחילה להיאבק באחיזתו אבל זה לא עזר. הוא טורק אותי על הדלת שוב ואני מתחילה לבכות בקול רם.
"אני לא בובת שימוש פשוט תגרום לזה לקרות." אני מתחילה לבכות בשלב זה.
"עוף ממני! הצילו! מישהו עזר-" הוא השתיק אותי בעזרת שהוא סטר לי ללחי חזק.
התחלתי לייבב והוא רק גיחך לאחר מכן הוא התחיל לנשק את צווארי ברישול.
"עוף ממני, בבקשה לא!" הקול שלי בהפסקות כמעט בכל מילה.
פתאום האדם שיחרר אותי ודמות חדשה הופיעה במקום.
אני לא יכולה להגיד איך הוא נראה מכיוון שהוא עמד עם הגב שלו כלפי, אבל הוא עומד מולי כמעט באופן מגונן.האיש עומד ומביט בי הגיבור שלי.
"עזבי". הדמות מולי נוהמת.
"אנחנו רק נהננו אחי"
"זה לא נשמע כאילו היא נהנתה"
"כן בגלל שהיא כלבה." בתנועה אחת מהירה דמות אחת חטפה אגרוף
"אמרתי. לעזוב. "הפעם האיש לא התווכח. הוא הלך משם לעצמו מקלל גם מחזיק את הלסת שלו בכאב.
הדמות פנתה אליי כך שאני יוכל לקבל מבט טוב יותר עליו עכשיו.
שיער בלונדיני מלוכלך, הרבה קעקועים, ועיני נוזל כחולות. הוא היה נראה טוב.ונבנה.
"האם את בסדר?" קולו עדיין היה קשה, אבל יותר מרגיע לקראתי.
"תודה רבה לך." הנהנתי
הוא הנהן בחזרה והציע לי את ידו. בהיתי בו לרגע.
"אני רק הצלתי אותך מאונס! האם את באמת חושבת שהייתי מנסה את זה בעצמי?"
"ובכן אתה יכול להיות רוצח סדרתי." הוא צחקק בזה.
"די בטוח, אם הייתי רוצח סדרתי יכול ליהיות שאת היית כבר מתה." הוא הטה את גבותיו.
נאנחתי ולקחתי את היד שלו. הוא הוביל אותי פנימה והושיב אותי על הספה.
"אני קאי דרך אגב" הוא אמר פותח את הבירה
"ליאן" דיברתי עם ביישנות בקולי.
הוא חייך ולקח את המקום לידי. "שם יפה לבחורה יפה." הוא אמר והניח את ידו על הירך שלי. מייד שהוא עשה זאת, העפתי את ידו ממני.
"חשבתי שאתה לא כמוהו!" התעצבנתי עליו
"אני לא. אני מקסים יותר. "הוא גיחך. אני נהמתי והתרחקתי ממנו.
"אז מה מביא אותך למסיבה כזאת?" הוא אמר מתקרב אלי
"חברה מהעבודה הזמינה אותי" אמרתי מגלגלת את עיני.
"לא נראה כאילו את סגנון של מסיבות.."
"היי! מה זה אמור להביע?" גיחכתי פעם ראשונה מאז שניפגשנו
"היי! תרגעי נסיכה, אני רק התכוונתי שאת לא נראת אחת שעושה סמים מאז שנולדת. זה הכל!" הוא אמר מרים את ידיו בהגנה
"אה, ויש לך." הוא השפיל את מבטו ברגליו לאחר ששמע את התגובה המתחכמת שלי.
"אולי" הוא אמר במרירות
שתקתי ושיחקתי עם אצבעותי. לא רציתי להשמע כלבה.
"מצטערת, אני פשוט לא מכירה כאן אף אחד.."
עיניו הקרות פגשו אותי. הם נראו מרושעים מבחוץ אבל איפשהו בפנים אני יכולה לחוש חמימות.
"אנחנו יכולים להכיר אחד את השני" הוא הסתכל עלי ושם את הפוני שלי מאחורי אוזני
הוא נשען קרוב אלי כמה סנטימטרים מהשפתיים שלי. האם הוא באמת מנסה לנשק אותי?
זאת אומרת! רק נפגשנו! עם זאת מסיבה כלשהיא הרגשתי איך הגוף שלי נמשך אליו. ממש לפני שהשפתיים שלנו נפגשו שמענו קול סירנות מבחוץ.
זה גרם לשנינו לקפוץ, וקאי באופן מיידי חיפש איך להגן עלי איפה להחביא אותי כלומר.
יכול ליהיות שהתחלתי להרגיש אליו משהו?
קול רם מבחוץ קרא.
"משטרה!"
קאי ואני הסתכלנו אחד על השני התחלנו למלמל קללות, שנינו ידענו שיש שתי צ'אנסים במלחמה הזאת נייל לקח את ידי ומשך אותי מהספה.
"אנחנו צריכים לרוץ." הוא אומר מחזיק לי את היד חזק ובזמן שמושך אותי איתו.