Complicated 2

״ג׳ייסון עצור בבקשה״ הוא לא הקשיב הוא ענה לי בתשובה ״את יודעת שרת רוצה את זה לא פחות ממני״ התחלתי להלחם בו אבל הוא היה חזק ממני הוא תפס לי את שני ידי ביד אחת ועם היד השניה התחיל להפשיט אותי בכוח ניסיתי לצעוק אבל הוא חסם את פי בידו הרגשתי חסרת אונים כשהוא התחיל במעשיו כנגד רצוני . זה כאב,כאב כל כך עד שירדו לי דמעות,דמעות מהכאב כשהוא סיים או ׳גמר׳ הוא יצא ממני נשכב לידי וניסה לנשק אותי אבל לא הסכמתי לו הצלחתי לברוח מאחיזתו לבשתי את בגדיי (או לפחות את מה שנשאר מהם) וברחי החוצה התחלתי לרוץ ולבכות ואז כשהגעתי לבייתי התחלתי לצעוק בתסכול,הרגשתי אשמה .התחלתי לצעוק ״זו אשמתי זו אשמתי אני גרמתי לו לעשות אתזה !״ הלכתי למגירת הסכום במטבח והוצאתי סימנתי פסים ישרים על ידי,לא רציתי לחזור לתקופה הזו שבא פגיעה בעצמי זה הדבר היחיד שעוזר ומטביע את הצער.אבל הרגשתי שלא הייתה ברירה,אמא מצאה אותי אחרי דקה והדם נרגע קצת (פשוט נהייתי מומחית בזה ידעתי איפה לחתוך בלי לגרום נזק בילתי הפיך) אמא חיטתה את החתכים וחבשה את ידי ולא אמרה מילה היא פשוט חיבקה אותי ואמרה ״תעלי לישון״
– לאחר חודש-
הארוע שקע בתוך זכרוני הרגשתי יותר טוב אחרי שנפרדתי מג׳ייסון הרגשתי שחרור .
בשדא התעופה אני וקייט נפרדנו מבני המשפחה ועלינו למטוס, לונדון הנה אני באה..
***אשמח לתגובות***