Complicated 16/תגיבו

**הארי** ״את רוצה לראות סרט?״ שאלתי את אנדי חיוך ״אהמ-״ ״כידידים״ קטעתי אותה.״בסדר למה לא״ בחרנו בהארי פוטר החלטנו לעשות מרתון של הארי פוטר.~בערב~ |צלצול טלפון||״הלו?|או היי זאין איך ליאם?|אנחנו רוצים לבוא תקשיב בוא פשוט נחליף אתה ולואיתבואו הביתה להתקלח ולישון ואני והארי נבוא לשם ללילה״||״לא יודע״|שמעתי את קולו של זאין מהצד השני של הקו |״אין לא יודע! אנחנו חצי שעה שם!״|״יאלה הארי תעלה להתארגן ותכין לעצמך תיק קטן או משהו.״ אנדי אמרה לי בזמן שעלתה במדרגות לחדרו של זאין.***אנדי*** ״אתה מוכן?״ ״כן בואי,אני ינהג״ ~בבית החולים~ ״אוי מעולה אתם כאן״ זאין אמר. בזמן שחיבק אותי ראיתי שהעיינים שלו אדומות נישקתי אותו ״לך הביתה לישון חשוב לי שתנוח בבית-״״ ומחר בערב נתחלף?״ ״עד מחר בערב ה׳ גדול״ אמרתי ונישקתי אותו נשיקת פרידה. ~00:00(חצות)~ ״אהמ אתם החברים של מר פיין נכון?״ אמרה לנו האחות לאחר עזיבת הבנים. ״כן״ ״בואו אחריי״ היא אמרה,נכנסנו לחדר צדדי שנועד למשפחות שיקיריהם מאושפזים במחלקה בחדר היו 2 מיטות (כל מיטה היא מיטה וחצי כזו) שידה שמפרידה בינהם וחדר שירותים. ״תודה״ אמרתי לאחות בזמן שיצאה מהחדר ״אני הולך לישון״ הארי אמר לי. ״אני לא חושבת שאני יצליח לישון אני דואגת לליאם״ ״גמאני אבל את חייבת לישון״ כל אחד ניכנס למיטתו ופשוט דיברנו. ״אנדי את חושבת שאם מה שקרה לא היה קורה היינו ביחד?״ ״לא יודעת״ עניתי בכנות הוא הסתכל אליי וראיתי את עינייו הם היו אדומות אבל כנות ״אני-אני..-״
הוא התחיל לומר וקם מהמיטה שלו ״את אוהבת אותו?את זאין כאילו״ הסתטי את מבטי ממנו אבל לא עניתי ״אנדי אני לא יכול יותר אני משתגע אני אוהב אותך! את עדיין אוהבת אותי ?!״ לא עניתי ״אני אקח אתזה כלא״ הוא אמר במרירות, הוא היה סנטימטר ממני ״ברור שאני אוהבת אותך! אני תמיד אהבתי ואוהב אותך אבל אתה פגעתה בי-״ הוא קטע אותי בנשיקה מלאת רגשות עזים הוא דחף אותי על המיטה לשכיבה ושכב מעליי לא הצלחתי להמלט אבל מצד שני אני לא רציתי זה היה מדהים אני התגעגעתי אליו התגעגעתי להארי הוא נישק אותי והוריד את בגדיי…