Change your life❤️ 22+23

תאמת אני כבר לא יודע כמה זמן עבר. יכול להיות שעברו 10 דקות ויכול להיות שעברו 3 שעות. כבר איבדתי את חוש הזמן…
״לין״ לחשתי וליטפתי אותו,נראלי היא התכסתה כבר בקרח אני עוד שנייה מת פה!
״לין.״ אמרתי הפעם יותר חזק
״לין!״ כבר צעקתי והזזתי אותה בקטנה. אני כבר אוכל סרטים שהיא קפאה למוות
״וואה מה שהולך פה טיטאנייק״ אמרתי בלחץ והזזתי אותה.
״לין !״ צרחתי לה. ראיתי אותה לאט פותחת את העיניים ומתמתחת. שו?
״מה אתה מעיר אותי?!״ היא אמרה בטון ישמורני והעיפה לי כאפה לראש.
״דפוקה העברת לי פה טיטאניק!״ אמרתי לה עצבני.
״אתה ראית טיטאניק?״ היא שאלה צוחקת
לא…״ אמרתי בטון גבוהה כזה.
״יא נקבה מה ראית טיטאניק?״ היא שאלה צוחקת
״יא גבר מה את לא ראית טיטאניק?״ שאלתי אותה באותו הטון
״לא.אין לי כח״ היא אמרה ועצמה עיניים בחזרה
״איך את לא קופאת טמבלית!״ צעקתי לה
״מה אתה שפוי? אני גרה באילת מאז שאני בת 4 כל היום שמש ים שמש ים זיעה.. עד שיש קצת קור..״ היא אמרה עם תנועות ידיים
״קצת-,-״ אמרתי לה .
״לין זה לא מצחיק תיראי את השפתיים שלך.״ אמרתי
״לידור,לא ילך לך לנשק אותי.״ היא אמרה
״עוד פעם.״ הוסיפה. אחח כמה שהתגעגעתי ללין הזאת !
״ דבר ראשון שעושים כשיוצאים מכאן זה רואים את טיטאניק.״ אמרתי לה.
״ממש חור בהשכלה..״ מלמלתי לעצמי,אבל היא שמעה
״חור בהשכלה? חכה חכה איזה חור אני יעשה בהשכלה שלך..״ היא אמרה ושוחררה קליקים מהידיים.
״רק בריאות כפרה..״ אמרתי ואימצתי אותה לחיקי חזק יותר.
״מה סיכמנו על זה שאתה לא מאמאמם אותי מכפר אותי ומחיים אותי?״ היא שאלה עצבנית
״אה?״ שאלתי לא מבין וקיווצתי את גבותיי
״סתום סתום.״ היא אמרה ותפחה על ראשי.
-לין-
״רעאאר״ אמרתי כשקמתי,מצקצקת בלשוני
״רעאר?״ לידור שאל צוחק,
״מה איפה אני ?״ שאלתי והסתובבתי
״כבר גיהנום?!״ שאלתי לא מבינה
״טוב זה היה צפוי..״ המשכתי ולידור צחק.
״לא אהבלה.״ הוא אמר ואז קלטתי שאני בחדר שלי.
״עולם אכזר״ אמרתי וחזרתי מתחת לשמיכה
״דיי נו״ אמרתי
״באמת עולם אכזר,בואי את רוצה שאני ינעל אותך במקרר?״ הוא שאל.
״אנעל.״ תיקנתי אותו וקמתי.
״ובטח״ אמרתי ולקחתי מעיל שהיה זרוק מתחת למיטה.
״דיי נו חיכיתי שתתעוררי״ הוא אמר ולחץ על השלט.
״לא נוו״ אמרתי עצבנית כשראיתי שהוא שם טיטאניק.
״אין מה לעשות.״ הוא אמר וקפץ לידי.
~אחריי הסרט~
״את בוכה..״ הוא אמר וחייך
״אני לא .״ קבעתי מושכת באפי.
״פשוט..התקררתי..מהמקרר..״ ניסיתי להמציא תירוץ
״או שאת מזיעה מהעיניים״ הוא אמר צוחק
״חס וחלילה אני לא מזיעה!״ אמרתי בגועל
״טוב אחי.״
״לפחות לא מהעיניים.״ הסברתי
-לידור-
״וחוץ מזה,אין כזה דבר אהבת אמת,הכל בולשטיט.״ היא אמרה ודפקה חבילת פופקורן לפה
״בוזז״ היא אמרה עם כל הפופקורן בפה וזרקה קצת מהקערה על הטלוויזיה.
״רק בריאות.״ אמרתי לה וצחקתי
״עכשיו רואים סרט שאני רוצה.״ היא אמרה
״שהוא?״ שאלתי חושש לתשובה
״גריזז!״ היא צעקה
״חשבתי שאת לא מאמינה באהבת אמת״ אמרתי לה.
״יש אהבת אמת,ויש ג׳ון טרבולטה בצעירותה. הגבול עובר ממש בניהם.״ היא הסבירה לי
״אה עכשיו הבנתי״ אמרתי לה
״באמת?״ היא שאלה
״לא.״ אמרתי והיא השיבה בחיוך ציני
-אחריי הסרט-
״סנדי יא כוסית!״ צעקתי למסך
״בנדר הייתי עושה אותה.״ אמרתי בגיחוך
״סנדי שטוחה.״ היא אמרה לי עצבנית
״מכל הבנות שם היא הכי נורמלית.״ אמרתי
״וחוץ מזה היא יכולה להיות סבתא שלך.דוחה.״ היא הוסיפה בפרצוף נגעל
״את מקנאה?״ שאלתי אותה. כן כן כן..שתקנא!(לא בקטע רע כיאלו הוא רוצה שיהיו לה רגשות כלפיו.)
״לא.״ היא אחרה
״כל הסרט מכוון על הדמות הלא נכונה.״ היא אמרה
״ועל מי צריך היא להתכוון?״ שאלתי
״בטי״ היא אמרה
״שו בטי?״ שאלתי
״ריז.
ריזו.״ היא הסבירה עצבנית. אה הבנתי למה..בגלל שיש איזה קטע אחד בסרט שהיא שרה על זה שגם לה יש רגשות וכל החרא הזה..
״בואי הנה.״ אמרתי והתקרבתי אלייה
״דפוק אתה אומר בואי ובא אליי.״ היא אמרה וחיבקתי אותה
״ריזו הזאתי היא אבוגבר פיכס״ אמרתי והיא הורידה לי כאפת שטות לעורף.
״יש לה רגליים יפות .״ היא אמרה ודחפה עוד חבילת פופקורן לפה.
״תגידי דקה..״ אמרתי לה והיא הסתכלה עליי ממשיכה לבלוס
״איך כל זה נכנס לפה שלך?״ שאלתי והיא ניסתה לא לצחוק כדי לא לירוק את כל הפופקורן שבפה שלה..ללא הצלחה.
״פחחחחחחחחחחחח״ היא דפקה והכל עף עליי
״איכסה !״ צעקתי והתנתקתי מהחיבוק שלנו
היא המשיכה לצחוק ואמרה-
״אתה רואה אני לא.״
״לפחות עכשיו אני שווים.״ אמרתי וניקיץי את כל הפופקורן שהיו עליי,וחזרתי לחבק אותה
״לא אנחנו לא.״ היא אמרה וזזה קצת
מה אתה מעלה את הנושא הזה אהבל!
״מה אני יעשה כדי שנהיה שווים?״ שאלתי אותה.מתחרט מיד לאור החיוך הזה שהיא חייכה
״תזהרי שלא תיתפס לך הלסת.״ אמרתי והיא הורידה את החיוך,ומיד החזירה חיוך קטן
״1.אתה תקשיב לכל מה שאני אומרת,ואתה תבצע.
2.אתה לא מתנגד או אומר לא.
3.אתה מגיע כל יופ בשעה 13:00 לסטודיו.
4.אסור לך אף פעם להבריז.
5.אתה מעלה איתי את הריקוד הכי יפה שיש.
6.אתה חייב להתנהג אליי תמיד כמו שהתנהגת אליי היום .
7.אתה בחיים לא תתנהג אליי כמו אתמול בערב.״ היא אמרה וחיכתה לתשובה.
״זהו?״ שאלתי מופתע
״מה זהו?״ היא שאלה מבולבלת
״מה בלי להיפרד מתהל בפומבי,להשפיל אותה?״ שאלתי לא מבין
״לאא,איזה.. אני יודעת שיגיע יום שהיא תחזיר לך.״ היא אמרה ודחפה עוד חבילת פופקורן לפה
״מה תחזיר?על מה?״ שאלתי לא מבין
״מה אל תגיד לי שטוהר עוד לא חיכתה לך בחדר..״ היא אמרה טוחנת
״לא..״ עניתי מייד
״היא חיכתה בשירותים.״ הוספתי במבוכה והיא עשתה פרצוף מגעיל וזזה באי נוחות בגלל החיבוק.
״איכס.הן כאלו צבועות.״ היא אמרה והפסיקה לאכול.

פרק 23-
כעבור שבוע וחצי~יש עוד שבוע עד לסוף החופש ולתחרות כישרונות.~
״בוא נבדוק פעם אחרונה״ לין אמרה והפעילה את המוזיקה
| ככה הריקוד(התנועות.) נראה,ממליצה ממש לראות
http://youtu.be/C3D3XMfSdyo
|
״ווהו!!״ היא צרחה מאושרת בסוף וקפצה עליי.
השבוע וחצי הזה היה.. לין ואני ממש התקרבנו,הזין זה שהיא רואה בי ידיד. אני ותהל עדיין ביחד,אבל כנראה שהחברות של לא קולטות אז אני עושה גם אותן מהצד.לין יודעת הכל. תהל עצבנית עלי כי אני מדבר הרבה עם לין אבל שתלך להזדיין. אחריי הרבה זמן שאני מכיר את לין היא סוף סוף מאושרת! והקטע הכי טוב זה שהיא לא שינתה את מי שהיא,את מי שאני אוהב.היא פשוט מחייכת . לא ניראה לי שהיא יודעת שאני אוהב אותה,דבר אחד אני כן יודע.שזה כן נקרא אהבה.וזה בחיים לא קרה.
היא חושבת שאני נהנה מלפמפם את תהל וחברות שלה,כיאלו כן אבל לא. נו סעמק זה מסובך
״מה,מה היית עושה בלעדיי?!״ שאלתי מגחך והיא כרכה את רגליה סביב מותניי. הידיים שלי,שמקודם היו על גבה,ירדו ואחזתי אותה מהמותניים.
״אוכלת. ״ היא אמרה מתנשפת.
״אכלת לי הכלל!״ היא אמרה
״גבר עם צרכים״ אמרתי והצמדתי אותה אלי עוד יותר .רק שהרגע לא יהרס רק שהרגע לא יהר-
״עלק גבר.מקסיצמום בוצ׳ה.״ היא אמרה צוחקת ויידיה שהיו לפני שנייה מונחת על כתפי,עברו לצווארי.
״הסתכלתי עלייה,ואז על השפתיים שלה,ואז עלייה.ואז על השפתיים שלה. היא הסתכלה עליי וחייכה חיוך קטן. שמבחינתי פירשתי את זה כאות להמשיך.
הסתערתי עלייה בנשיקה,והפעם היא זרמה ,איזה זרימה כמו נהר זרמה עם הנשיקה לא כמו פעם שעברה.
ואיך שהיא מנשקת.. יאסוו על העולם!
היא הורידה לי את החולצה ושרטה בחולשה את הגב שלי.
הורדתי את חולצה וליטפתי אותה בגב
״ יפה שלי.. ״ התחלתי להגיד והיא מהר הפסיקה.
אתה פאקינג ילד בן 17 וחצי והמוח שלך עוד לא הספיק לקלוט?!
״לא.״ היא אמרה וצמרמורות עברו לה בגוף.
אדם,אדם קרא לה יפה שלי!! סעמקק אף אחד לא הפריע לרגע הזה,אני הוא זה שהרס אותו!
״לין.״ אמרתי והתקרבתי אלייה.היא ישבה על הריצפה עם ברכייה מכופפות צמודות אלייה והיא מחבקת אותם,כמו כדור כזה.
״למה? בכוונה? " היא שאלה לא מבינה והסתכלה לי בעיניים.
״לין אני שכח-״ באתי להגיד והיא קטעה אותי
״שכחת.כמו ששכחת שיש לך חברה.״ היא אמרה וקמה
״לין זה לא ככה את יודעת שאני לא אוהב אותה.״ אמרתי וקמתי אחרייה
״אז את מי אתה אוהב? את טוהר? שני? מאי? או אחת מהעובדות שפה? רוני? ליהי? טלי? את מי את מי אתה אוהב?!?״ היא צעקה עליי
״לין זה לא ככה״ אמרתי באנחה
״אז איך זה? בוא תסביר לי.. כי אני מתה לדעת.״ היא הגבירה את טון קולה ופרסה ידיים לצדדים.
״אני סתם..״ לא ידעתי איך להמשיך את המשפט
״אתה יודע? בדבר אחד אתה צודק.״ היא אמרה והתקדמה אליי
״אתה סתם,סתם כמו כולם! אפילו לא צריך אותך מרוב שיש כל כך הרבה אנשים כמוך. ״ היא אמרה בזלזול והפנתה לי את גבה,מתקדמת לכיוון היציאה
״לין חכי דקה.״ אמרתי ותפסתי בידה
״תעזוב אותי.״ היא אמרה והטון שלה נחלש
״תעזוב אותי.פאקינג עכשיו,או שאני אצרך צרחה כזאת חזקה שתשבור את כל המראות שכאן.״ היא איימה מפוחדת .סעמק.דיי להזכיר לה את אדם! מה דפוק בי?
שחררתי את האחיזה והיא המשיכה ללכת .
״מה זה אומר? מה איתנו? מה עם הריקוד?״ שאלתי באכזבה.
״אני רק רוצה להבהיר לך משהו.״ היא אמרה וחזרה
״בחיים ,אבל בחיים לא היה אנחנו.בחיים לא יהיה אנחנו והריקוד..אני יכולה גם לעשות אותו לבד.״ היא אמרה והלכה.
״ פאק!!!״ צרחתי ובעטתי במערכת הזאת של המוזיקה
סעמק החרא הזה חזק!
-לין-
הדבר הראשון שעשיתי כשעלית לחדר היה לראות טיטאניק.
"דיי.״ קבעתי באמצע וכיביתי בוכה אתהף הטלוויזה,
״למה עושים סרטים כאלו עצובים?״ האשמתי את הסרט כסיבה לבכי שלי.
שקרים לא יובלו לשום מקום לין. אני רוצה לדבר,אחד על אחד,זה רק אני ואת פה.בעצם אני. את לא ביכה בגלל הסרט. את בוכה בגלל לידור נכון? את בוכה בגלל שהוא האחרון שהאמנת שיצליח להיכנס לך ללב. כן , זה נכון.
אף פעם לא אהבתי ופחדתי ממישהו כל כך..
למה הוא כל כך מזכיר את אדם?! גם במראה,גם בדיבור.. זה לא פעם ראשונה שהוא מזכיר לי אותו. כמעט כל יום שעובר אני צריכה להכניס לעצמי לראש שזה לא אדם.שזה לא אותו דבר..
והינה..נגיעה הכי קטנה עם היד המחוספסת והגברית שלו מעלה לי זכרונות. זה לא אמור להיות ההפך? הוא לא אמור לעזור לי לשכוח? הוא לא אמור לזכור,שלי לא קוראים יפה שלי?!
״לין״ שמעתי דפיקה על הדלת.
״עוף מכאן.״ צעקתי
״לין זה לא מצחיק תפתחי״ הוא צעק
״אתה רואה אותי צוחקת?״ שאלתי
״תעוף מכאן.״ חזרתי על זה והרמתי את טון הדיבור שלי
״לין זה דחוף!״ הוא אמר מיואש .ניגבתי את הדמעות ונשמתי לרווחה.
״מה?!״ צרחתי ופתחתי בעצבים את הדלת
״שירלי.״ הוא אמר מתנשף בפרצוף מבוהל
״אזולאי,לא מספיק שאני רואה את הפרצוף שלך,מה אתה מזכיר לי את הזונה הזאת?!״ שאלתי את בן עצבנית.
״היא אכלה אגוזים,ומתה.״ הוא אמר
״תודה לאל!״ אמרתי ובאתי לסגור את הדלת. הוא מהר שם את רגלו כך שאני לא יוכל לסגור.
״חושבים שזאת את.״ הוא אמר והלב שלי צנח לתחתונים.