Change your life❤️ 11+12
-לין-
״את נכנסת לניתוח״ שירלי אמרה,האחות המעצבנת הזאת. אני לא יודעת איל היא נראת והיא כבר נשמעת מכוערת
שתקתי והרגשתי איך מסיעים את המיטה שלי במסדרון.
עומדים לנסות להציל לי את הרגל.
אני לא שמחה,כי הם רק מנסים,הם לא הבטיחו הם אמרו שזה רוב הסיכויים. ואני רוצה הבטחות.
על מי אני עובדת גם אם זה ישתפר איך אני יוכל לראות איך אני רוקדת,אם אני רוקדת נכון,יפה.
אני מעדיפה למות .
שמעתי שאדם נכנס ל2 מאסרי עולם ועצוב שזה הדבר היחידי שמשמח אותי…
ניהייתי יותר מפלצת ממה שהייתי קודם,ואני כמו אישה בהריון,עם מצבי רוח משתנים,
פעם אני יכולה להיות הילדה הכי מסכנה בעולם ולבכות ופעם אני יכולה להיות פשוט..מפלצת.
~
״לין מתוקה את חייבת לנסות״. הרופא אמר.
אמר שבוע מאז הניתוח שלי, שלא יודעים אם הוא עבר בהצלחה כי אני לא מוכנה לנסות ללכת. זה לא שלא באלי אני יודעת שאני אשמע פטתית אבל אני פשוט מפחדת. מפחדת לקום וליפול ,מפחדת לראות את הסיכויים שלי נהרסים.אז אני מעדיפה שלא. וככה זה יישאר .
״לין מתוקה את משתחררת היום״ מאיר אמר ונכנס
״תשיג לי כיסא גלגלים״ אמרתי
״הרופא אומר שאת צריכה קביים״ הוא ענה ושמעתי את נימת הפשטות שבקולו
״ואני אומרת שאני צריכה כיסא גלגלים״ הגברתי את טון הדיבור שלי. הוא פלט אנחת ייאוש ויצא
כעבור כמה דקות הוא חזר,הרים אותי והושיב אותי על הכיסא גלגלים.
הגענו למלון.
יכולתי להרגיש,שכל העיניים עליי.
שמעתי את מאיר ועוד מישהו מתלחשים
״מתוקה אני צריך ללכת לעבוד ,השארתי אחד מהעובדים שיעלה אותך למעלה״ הוא אמר והלך .כרגיל.
הרגשתי פתאום שאני זזה. היה שקט.
׳אדם בכלא זה לא הוא׳ הכנסתי לעצמי לראש,אבל עדיין מתתי מפחד
״מי..זה?״ שאלתי חוששת
״לידור״ הוא אמר ושתק. לא יודעת למה אני עצבנית עליו!
הוא פשוט מעצבן
״אוחחח״ רטנתי בכעס
״אם את כל כך לא רוצה אותי!״ הוא אמר ושתק . הפסקתי לזוז .
״טוב אני יכולה להסתדר לבד!״ צעקתי והתחלתי לסוע לאט
נתקעתי בקיר-,-
״לידורר!״ צרחתי
שמעתי אותו צוחק ומתקרב אליי
״זה לא מצחיק,תעלה אותי לחדר״ אמרתי
מה אבא שלי מביא לי עובד בן מהה?! איזה שלוש חודשים לא התקלחתי מה הוא מביא לי בן הוא וצחק עליי!? שמעתי קול של דלת נפתחת,
גאד הריח של החדר שליייי❤️
״תעשה לי טובה?״ שאלתי אותו
״תכניס אותי למקלחת.עם בגדים״ אמרתי והבהרתי
סוף סוף הילד שותק, הרגשתי שהוא מרים אותי ואחרי כמה שניות הניח אותי באמבטיה.
״תבדוק שהמים נעימים.״ פקדתי אותו. הוא פתח את המים והתיז עליי איפה
״זה בסדר?״ הוא שאל.
״כן אתה יכול לצאת?״ שאלתי . שמעתי אותו קם וסוגר את הדלת.
פשטתי את בגדיי ושטפתי את גופי . לקחת סבון.(אני בספק) הרחתי אותו.היה לו ריח סבבה אז סיבנתי איתו את גופי.
אחרי המקלחת הושטתי יד שמאלה.פשוט דמיינתי את החדר החלוק שלי היה שם.
שמתי אותו,ולא אכפת לי שהוא נרטב.בדקתי עם ידי שהוא מכסה הכל וקראתי ללידור שיבוא וירים אותי
הוא הרים אותי והשכיב אותי במיטה.
״אתה יכול לקרוא לאור?״ שאלתי אותו.אני צריכה מישהו שילביש אותי..
״כן.״ הוא אמר והלך.
פרק 12-
״לידור זה לא מצחיק!״ אמרתי לו מנסה לא לצחוק
״אז מה את עושה בוכה?!״ הוא שאל צוחק גם.
"די חשבתי שזאת היא ״ אמרתי לו .
״מה לעשות שאני חקיין מעולה״ הוא אמר בגאווה
״לחקות את הפסיכולוגית שלי זה שפל״ אמרתי לו
עבר שבוע. ולידור שומר עליי,תאמת הוא סבבה,הפסקתי כבר להתעצבן עליו
״ומתי תדברי על זה?״ הוא שאל ברצינות
״את לא יכולה לשמור את זה בבטן.זה לא טוב ״ הוא אמר. וכל המצב רוח ה״טוב״ שהיה לי נהרס
״את גם צריכה לנסות ללכת ״ הוא אמר
״לידור..״ אמרתי לו עצבנית.
״אז רק תדברי על זה!״ הוא אמר
״איתי״ הוא השלים.
את האמת? כל כך רציתי שמישהו יקשיב לי ויבין את כל מה שעברתי .
״אין לי מה לספר.הוא רק חטף אותי״ אמרתי לו בשקט
״לין..״ הוא אמר בקול נמוך
״לידור…״ חיקיתי אותו
״לין זה לא מצחיק.הוא נגע בך?״ הוא שאל והרגשתי את נשימתו על לחיי
״נחש״ אמרתי לו בקול שבור
״ו..למה הוא הרביץ לך?״ הוא אמר ובלע את רוקו.
״כי..נ..ניסיתי לברוח״ אמרתי נזכרת באירועים.
״אתה יכול ללכת?״ שאלתי אותו בלחש
״כן״ הוא אמר וקם. רק ברג ששמעתי את הדלת נטרקת הרשתי לעצמי להתפרק
״זה לא מגיע לי!!״ צעקתי
״גם אם הייתי מגעילה לאנשים,זה לא סיבה!״ אמרתי
״זה לא הוגן אני עוד ילדה.״ צעקתי בוכה
שמעתי רעש כזה
״מי זה?״ מהר הפכתי לעצבנית. על מי אני עובדת המשכתי לבכות כמו ילדה קטנה! מאז שבכיתי פעם ראשונה לא הפסקתי .אני חייבת להפסיק
״אני…שכחתי את ה..טלפון״ לידור אמר מודאג
״שמעת הכל?״ שאלתי . הוא לא ענה, שמעתי אותו הולך ויושב על המיטה.
הוא ליטף לי את הלחי.
״בואי״ הוא קבע והרים אותי
״לידור תעזוב אותי זה לא מצחיק!!!״ צרחתי והוא השתיק אותי. אחריי חמש דקות הוא הושיב אותי
״לאן לקחת אותי?״ שאלתי לחוצה
״תרגעי״ הוא אמר והפעיל מוזיקה..אנחנו בסטודיו ,יופי.לזרות לי מלח על הפצעים.
״קומי״ הוא פקד עליי
״אני לא יכולה״ אמרתי לו
״את לא יכולה לדעת.״ הוא אמר.
״לא רוצה ״ אמרתי מפחדת
״את יכולה לין,תאמיני בעצמך״ הוא עודד אותי
״אני יפול אני יודעת״ אמרתי לו
הוא התקב אליי וניסה להרים אותי בכח.
״אני לא רוצה!״ צרחתי בבכי
״לין את חייבת״ הוא הרים את טון הדיבור שלו
״תעזוב אותיי״ צעקתי עליו
הוא הרים אותי בכח וקיפלתי את הרגל שנפצעה
״תורידי אותה״ הוא פקד
הנדתי בראשי.
״לין תנסי.״ הוא אמר בייאוש
״בשבילי..״ הוא המשיך.
נשמתי עמוק והורדתי את הרגל לרצפה. העברתי את המשקל שלי לרגל הזאת
ונפלתי.
פה נהפכתי לעצבנית.רציתי לא לדעת. הכל בגללו.
״אני שונאת אותך!״ צעקתי לו
הוא הרים אותי והחזיר אותי לעמידה,והפעם תמך בי.
״תלכי.״ הוא פקד. לקחתי עוד צעד,ובאתי ליפול,אבל הוא החזיק אותי,והצלחתי.הצלחתי ללכת!
חייכתי
״כמה זמן לא ראיתי אותך מחייכת״ הוא אמר
״תסתום״ חייכתי ודחפתי אותו ממני, ונפלתי בדרך. שמעתי אותו צוחק.
״תחזיר אותי לחדר״אמרתי לו
״מה?״ הוא שאל לא מבין.
״עכשיו.״ אמרתי
מה הוא חושב שהוא צוחק עליי ככה?
תגובות (14)
כיאלו תמשיכי
תמשיכי!!
די אני עם דמעות
תמשיכייי
איזה עצבן היא תמשיכיייייייייי
מסכנונת. :-(
תמשיכיייי
תמשיכיייייייייייייייייי
תמשיכי
תמשיכייי!!
אני רוצה שהיא תחזור לראות כואב לי עליה
תמשיכי
איזה חמודים הם היו ביחד!!אין דברים כאלה!!
תמשיכייי…
♥♥♥לין
תמשיכי
ווואייייי תמשיכיי אני לא יכולה לחכותת
תמשיכיי תמשיכי תמשיכי תמשיכיי !!!!!!!!!!!