Blue Eyes- פרק 7 תגיבו פליז
״נו באמת סיימון למה אני מכל הנשים בעולם הוא לא יכל למצוא מישהי אחרת שהוא יציק לה?!״ לחשתי לו בכעס
״אל תדאגי בואי תלכי לשירותים ואני אוציא אותו החוצה כדי שאד לא יתפוס אותו לכי מהר…״
הוא אמר
הלכתי הליכה מהירה לשירותים מתפללת שהכול יהיה בסדר…
~בינתיים מנקודת המבט של סיימון~
אחרי שקייט הלכה להתחבא, הלכתי לכיוון לויד והתנגשתי בו בכוונה ואז העמדתי פנים שזה קרה בטעות:
״אופס סליחה.. אוי לויד! מה אתה עושה פה?״ אמרתי לו בחיוך מזויף
״היי סיימון אני כאן בשביל קייט, אני צריך לדבר איתה…״
״או? על מה?״ אני העמדתי פני מתעניין בדבריו ומאחורי גבי התקשרתי לקייט ובעצם מקליט אז כל מה שהוא אומר
״משהו לא חשוב… טוב אז נחמד לראות אותך ואני עולה לקייט…״ הוא אמר בנימה ממהרת אבל עצרתי אותו כי אסור שאד יראה אותו
״רגע עצור!״ משכתי בכתפו
״מה?״ הוא שאל בתהייה
״אממ קייט לא פה..״ חירטתי
״מה? היא לא עובדת היום?״
״היא עבדה אבל היא לא הרגישה טוב והלכה הביתה.. ואני גם הדרך הביתה כי אשתי אממ עשתה תאונה…״
״מה? אתה רציני?״
״אממ כן אז שנינו נלך הביתה עכשיו ונשכח ממה שקרה נכון.?
״כן אממ בי סיימון תמסור לאשתך החלמה מהירה ״ הוא אמר לא מרגיש בנוח והלך.
״קייט בואי הוא הלך..״ מסרתי לקייט בטלפון
״אני בדרך..״ היא אמרה בקול עם טום לא ברור..
מה קורה פה?
~חזרה אל נקודת המבט של קייט במהלך השיחה~
חיכיתי כל כך 3 דקות שנראו כמו נצח!
לא ידעתי מה לעשות!
פתאום צלצול רועש קטע את המחשבות שלי.
הושטתי יד לתא בתיק שלי והוצאתי את הנייד וראיתי שסימון מתקשר אלי…
אוףף רק שלא יהיו לו חדשות רעות…
״הלו?״ עניתי לשיחה אבל לא שמעתי אותו בבירור..
רק שמעתי 2 קולות ממש חלשים…
אבל שניהם מוכרים…
האחד בטוח סיימון אבל מי זה השני?
אולי לויד כי סיימון אמר שהוא יגרום לו לצאת…
הקשתי לשיחה שלהם ואחרי כמה דקות סיימון אמר לי לבוא.
ניתקתי את שיחה והגעתי לחוצה לסיימון:
״אין לך מושג כמה אני חייב לך!!״ אמרתי תוך כדי שאני מחבקת אותו.
״אני חייב להקליט את זה!״ הוא אומר מחבק אותי בחזרה
״אוי שתוק!״
אני וסיימון הלכנו לבית קפה למרות שלא הזמנו כלום רק דיברנו.
״אז מה את תעשי קייטי? תתחמקי ממנו כל החיים? הוא יתפוס אותך מתישהוא…״
״לא אני רק חושבת שמשהו לא בסדר… עד שאני אגלה מה זה אני לא אתקרב אליו…״
״מה את חושבת שזה?״
אז סיפרתי לסיימון על מה שקרה בפיצה עם טורי…
ולבסוף הוא הסכים לשתף איתי פעולה.. לגלות מה קורה עם לויד ולמה זה כולל אותי?
אז בקיצור חזרנו למשרד והייתי די מנותקת מהעבודה אבל ברגע שקלטתי את זה יצאתי מזה כי אם אד עולה עלי אני כול כך מפוטרת…
סיימון הציע לי לבוא איתו לבית שלו לארוחת ערב עם אישתו ושני הילדים שלו.
למרות שאני לא אתעודד אני עדיין צריכה להיות מנומסת וללכת.
הוא אמר שאשתו יכולה לייעץ לי על זה…
אין לי מושג על מה הוא מדבר אבל נזרום איתו…
הלכתי לדירה והתלבשתי בשמלה בצבע אפרסק עם רקמה פרחונית שיש לה צורה כמו של שמלה שלובשות רקדניות סלונים.
ארוכה מלפנים לברכיים ובישבן ובצדדי הרגלים קצרה כזאת עד חצי הירך.
אם אני אסתובב החצאית היתה מתרוממת וחושפת את בצורת הגלית של החצאית.
נסעתי לדירה של סיימון ובנסיעה הטלפון צלצל וזה היה…
תגובות (2)
תקשיבי, אני לא מתכוונת להיות רעה, אבל רק שתדעי שזאת הולכת להיות ביקורת.
הסיפור שלך לא בנוי טוב. הנה הסיבות:
– לא כותבים בכלל "אממ". בשום מצב בסיפור שלך את לא יכולה לכתוב "אממ" חוץ מפעמים שזה דיבור באסמסים, וגם אז צריך לייחס לזה משמעות.
– פיסוק נכון. בסיום זה כל משפט כמעט את כותבת שלוש נקודות. משפט נגמר בנקודה (רק לעיתים רחוקות משפט נגמר בשלוש נקודות, חשוב לדעת מתי)
– הפרק קצר. זה לא בהכרח דבר רע, אבל בגלל שהעלילה מתקדמת מהר (שזאת עוד נקודה, איפה כל העסיס? לא מקצרים שיחות, במיוחד אם כל הקטע שהיא שומעת את השיחה, הייתי רוצה לשמוע את התגובה שלה לדברים האלו) קשה לעקוב ולא נכנסים למתח.
כעיקרון, את בטח יודעת שכל אלה עצות. אבל אם תשתמשי בהן הסיפור שלך יישתפר מאוד.
מקווה שלא נפגעת.
לא זה באמת בסדר אני ממש מעריכה את זה שאת עושה ביקורת בונה זה ממש עוזר לי אני אתייחס להערות שלך ואני ממש שמחה שתיקנת אותי זה משפר אותי לפעם הבאה אני כותבת את הפרק הבא עכשיו ואשים לב לכך.
אני אכתוב קצת פרקים ארוכים יותר ואם אפשר תפרטי לי על השיחות כאילו את רוצה שאני אכתוב איך היא מרגישה או חושבת?
כי אין לי פשוט הרבה זמן כי אני בתקופת מבחנים אז אני משתדלת לכתוב די מהר…
אז אני אכתוב יותר אבל ייקח לי יותר זמן להעלות פרק… לא נורא….
תודה נועה
~Nicki21~