Blue Eyes- פרק 4

ראיתי פתקון בתוך הכיס.
אני כל כך מסוקרנת… אני מתה לדעת מה יש לו בתוך הז׳קט.
זה חדירה לפרטיות אבל מצד שאני אני ממש רוצה לקרוא את הפתקון…
אז הסקרנות הרגה אותי ופתחתי את הפתק.
הוא נפתח לחצי דף והיה כתוב שם פרטים:
״בעוד יומיים 8:00 בערב, בפיצה תבואו כולכם!״
ומתחת היה בערך 24 חתימות אבל לא של לויד.
הטלפון שלי צלצל וזה היה הוא..
״הלו?״
״קייט תקשיבי שחכתי אצלך את הג׳קט שלי אני אבוא אחרי הפגישה לקחת אותו בסדר?״ הוא אמר בלחץ.. כנראה משהו שקשור פתק.
״אוקי לא נורא..״ אמרתי ברוגע ביחס אליו.
״אוקי ביי!״ הוא אמר וניתק כנראה מיהר לעבודה ממשהו דחוף.
אני הייתי כל כך מסוקרנת ממה שכתוב בפתק שהתחלתי לחשוב מה זה יכול להיות…
אז חשבתי על זה ועליתי על תוכנית:
אני אלך לפיצה עם מישהי…
אבל איזה פיצה זה יכול להיות?
יש יותר מ-7 פיצריות בניו יורק!
טוב אז נצנצם את האפשרויות ל-2 כי החמש האחרות בצד השני של העיר.
אז הלכתי על הפיצריה הכי קרובה לבית של לויד כי הוא גר 2 בלוקים לידי.
אז הזמנתי את ויקטוריה, חברה שלי מניו יורק.
יש לה שיער חום ערמונים,עיניים כחולות וקצת נמשים.
אז אני הזמנתי אותה לפיצה והתלבשתי בלבוש רגיל יחסית ממה שאני לובשת לעבודה…
טי-שירט לבנה עליה ז׳קט עור שחור שהגיעה עד אמצע הבטן שלי, ומכנס שחור סקיני.
פגשתי את ויקטוריה בכניסה לסניף ונכנסנו. (*הפתק שקייט מצאה התכוון לתאריך של היום בו היא מצאה אותו והוא נכתב לפני יומיים.)
״היי קייט מה קורה?״ היא שאלה אותי בעודה מחבקת אותי
״בסדר מה איתך?״ אמרתי תוך כדי שאנחנו נכנסות לסניף.
התעלמתי מתשובתה ומחפשת את לויד.
אני רואה שולחן ענק עם בערך 24 אנשים,כנראה האנשים שחתמו על הפתק.
אבל לויד לא שם.
מעניין על מה הם מדברים…
ביקשתי מהמלצרית לשבת קרוב אליהם וכך היה.
כבר סיפרתי ויקטוריה על הפתק כי אני יכולה לסמוך עליה..
״אולי הם סתם רוצים להפגש…״
״לא נראה לי טורי… הם פשוט היו מתקשרים זה לזה…״
״אוקי אז?״
״וגם כשלויד גילה שהוא שכח את הז׳קט אצלי הוא ממש היה בלחץ…״
״קייט הסיפור הזה לא הגיוני.. כנראה הז׳קט הזה יקר לו…״
״טורי קורה פה משהו! ולויד לא רוצה להיות חלק מזה מסיבה מסוימת…
השאלה זה מה הדבר? הזה ולמה לויד לא רוצה שאני אגלה?״
״אולי כי זה קשור אליך?״
״לעעעע… מה כבר יכול להיות קשור אלי? ומאיפה זה בא לך?״
״כי הם מסתכלים עליך…״ היא אמרה בשקט…״
הסתובבתי לאט וראיתי אותם…
גברים בסביבות ה-30 עד 40 ומעטים בגיל של לויד מסתכלים אלי במבטי כעס וכיווץ עיניים.
הסתובבתי חזרה לאט ואמרתי לטורי:
״אוקי זה כן עלי… אבל למה?״
״אולי זה בנוגע לעבודה או חיים חברתיים?״
״אולי עבודה…״
״יש מצב כי את מצליחה והם סתם קנאים…״
״אה… אולי?״
״קייטי אולי נעוף מפה? אני לא חושבת שזה ייגמר בטוב.״
״צודקת בואי נעוף מפה..״
אני וטורי קמנו והתכוונו לצאת ואז ראיתי את לויד נכנס ודיברתי איתו כאילו באתי לפה במקרה:
״היי לויד לא חשבתי שאראה אותך פה!״ חייכתי אליו והנחתי את ידי על זרועו השרירית.
לויד דחף אותי ואת ויקטוריה החוצה תפס אותנו בכתפיים ואמר:
״תרצו מפה מהר ואל תחזרו!
וקייט, לטובתך, אל תתקרבי אלי…״
הוא אמר בלחץ וחזר במהירות פנימה.